Page 38 - josephus_volume_two
P. 38
הקיסר לשלום הקרבן ביטול
שכבר ננקטו פעולות מזוינות ספונטניות נגד רומא עדיין אין ביטוי רשמי למרד ואין החלטה למרוד.
השאלה שהציב אגריפס לציבור היא האם למרוד או לקבל את העול .התשובה ניתנה בהפסקת הקרבן
לשלום הקיסר .
תיאור ביטול הקרבן לשלום הקיסר נראה כחלק רציף ואינטגרלי מסיפורו של יוספוס ,וקרוב לוודאי
שהוא ראה את הדברים במו עיניו .לדבריו באוטוביוגרפיה שלו (חיי יוסף) ,הוא יצא לרומא כשהיה בן
עשרים ושש (ככל הנראה בקיץ [ 64ח"י ,)]13והיה נוכח בירושלים עם פרוץ המרד (שם .)17 ,ואולם
השוואת הדיווח שלו במלחמת היהודים לדבריו בחיי יוסף מעוררת כמה שאלות .באוטוביוגרפיה שלו
יוספוס מזכיר את ויכוחיו עם המורדים' :שם מצאתי כבר התחלות של מעשי מרידה ,ושרבים מתלהבים
מן הרעיון של מרד ברומאים .ניסיתי אפוא להרגיע את המסיתים ושידלתי אותם לחזור בהם' (שם),
אולם אין הוא מזכיר כלל את ביטול הקרבן .במלחמת היהודים לעומת זאת הוא מזכיר ויכוח פומבי
בין מבטלי הקרבן לתומכים בהקרבה ,אך אינו מזכיר את עצמו כאחד התומכים בהמשך ההקרבה .הוא
גם אינו מזכיר אף לא שם אחד של מי שהתנגדו למרד .ייתכן שאי־אזכור השמות של אלו שביקשו
את המשך ההקרבה ,והדילוג על האפיזודה הזו בחיי יוסף נועדו להסתיר את העובדה שיוספוס עצמו
לא התנגד בעצמה ,אם בכלל ,למעשיו של אלעזר בן חנניה .לאחר הוויכוח הפומבי שלח אגריפס כוח
צבאי ,על פי בקשת מתנגדי המרד ,כדי להאבק במורדים .חיילי אגריפס נהדפו והמורדים ,בראשות
אלעזר בן חנניה ,פנו לסילוקם בכוח של החיילים הרומים ,שישבו באותה העת בירושלים תחת פיקודו
ככלל ,החוקרים אכן רואים בהפסקת הקרבן לשלום הקיסר את הביטוי הפורמאלי הראשון למרד ,ראו למשל שירר 42
(ורמש-מילר) ,היסטוריה א ,עמ' ;486שטרן ,מחקרים ,עמ' ;290הנגל ,קנאים ,עמ' ;205כהן ,יוספוס בגליל ,עמ' ;192-191
גודמן ,מעמד ,עמ' .153-152מנגד ,ראו את הניסוח הזהיר של פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' ,188הערה ֶּ .13פר בילדה טוען 43
שעל אף שיוספוס מציין שלושה אירועים שונים (ובהם הפסקת הקרבן לשלום הקיסר) כפתיחת המרד ,למעשה הוא מציע 44
4 5
סיבות רבות ושונות למרד ולחורבן (בילדה ,סיבות).
חיי יוסף ,מהדורת מייסון ,עמ' ,21הערה .93 4 6
על מועד חזרתו של יוספוס ראו :שם ,עמ' ,28-27הערה .121
יונתן פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' ,33מציין שרשימת השמות של המתנגדים למרד המוזכרת בכתבי יוספוס קטנה מאוד,
והדבר מלמד שרבים מבני האריסטוקרטיה אהדו את המרד .ג'יימס מק'לרן ,זמנים ,עמ' ,276עמד על כך שייתכן ויוספוס
לא הזכיר את שמות האנשים ,ובפרט הכוהנים הגדולים ,שהתנגדו לביטול הקרבן ,על מנת ליצור מצג שווא של גוף מאוחד,
ראו גם כשר ,רקע ,עמ' ,84הערה .245ייתכן שהשימוש בכינוי הקיבוצי - οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γνώριμοι :הכוהנים
הגדולים ונכבדי העם (מלח' ב - )410נועד להסתיר את העובדה שהללו היו מועטים למדי .על הכוהנים הגדולים שנמנו
על חוגי המורדים ראו :פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' .42-40על ניסיונותיו של יוספוס לטשטש את אחריות הכוהנים
הגדולים למרד ראו שוורץ ,יוספוס ופוליטיקה יהודאית ,עמ' .88-82
ראו למשל את דברי כהן' :אלעזר ,יש להניח ,היה מבוצר בבטחה בתוך המקדש ,היכן שהיה מלווה בתומכיו ובהם יוספוס'
(כהן ,יוספוס בגליל ,עמ' .)194גודמן ביקש ליישב בין הגרסות הסותרות בטענה שיוספוס אולי התנגד למרד בראשיתו,
אך משראה שהשעה משחקת לאלעזר בן חנניה הצטרף אליו (גודמן ,מעמד ,עמ' .)159ההערכה שיוספוס אכן חבר
לאלעזר עם פרוץ המרד נשענת לא רק על העובדה שהוא מונה למפקד הגליל (מלח' ב ,)568אלא על דברי יוספוס עצמו.
לאחר שהוא מספר כיצד ניסה למנוע את המרד הוא אומר' :מתוך פחד פן באמרי דברים אלה ללא הפסקה אקלע לשנאה
ולחשדנות שאני מצדד באויבים ואסתכן בכך שאתפס בידי אלה ואחוסל ,נסוגותי -מכיון שהאנטוניה כבר היתה
בידיהם -אל החלק הפנימי של המקדש' (ח"י [ 20מהדורת שוורץ ,עמ' .)]68אולם בניגוד למשתמע מכאן ,הרי שבאותו
הזמן במקדש עצמו היו אלעזר ואנשיו ,ואילו מתנגדי המרד כבר נמלטו לארמון הורדוס ,לאחר כיבוש העיר העליונה
והאנטוניה (מלח' ב .)430-429סתירה זו והשלכותיה על מעשיו של יוספוס זכו להארה על ידי כהן (יוספוס בגליל ,עמ'
)187ונתקבלו על ידי חוקרים נוספים (גודמן ,מעמד ,עמ' ;159פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' ,43-42הערה ,)130להערכה
נוספת של טענה זו ראו :חיי יוסף ,מהדורת מייסון ,עמ' ,31-30הערה .137
577
