Page 20 - ETMOL_124
P. 20
יום ג /לילה אלדמע בשיעור לציור בבית-הספר לבנות ב1908-
בשמחה קמתי ,ובשמחה ,כמובן ,פגשתי את מר סוסקין)אברהם,
הצלם מתל־אביב( שבא לבקרני ,פיטפטנו על דבר הבמה העברית פיטפטנו ונפרדנו בהבטחה להביא לי עתונים וספרים לקרוא.
מצאתי מחוץ לחלוני הרבה אנשים ,יהודים ,רוסים ורוסיות ,שם
ששנינו מתעניינים בה ,החברים ביפו ועוד ועוד. מוברים מ״אאוקציון״ )מבירה פומבית( בגדי רוסיה זקנה שמתה
ערב שנת ,ט׳ אדר א׳ שלשום ,קונים את הסמרטוטים על פי רוב היהודים.
זה כמעט שני שבועות שאנכי יושב כאן ,ולי נדמה שכבר שתי שנים באו אלי עוד פעם אדון בוגרצ׳וב עם בן־צבי והודיעו לי את מהלך
אנכי רחוק מהחיים ומעבודתי .כשאנכי נזכר על אודות הגמנסיה נדמה העניין .אדון בוגרצ׳וב אמר שלפי חוקי תורקיה אין יכולים לשפטני עד
לי כי כבר מזמן ,מזמן ,לא הייתי שם ואנכי מתאר לי את כניסתי לתוך אשר לא אהיה בבית־האסורים של התורקים .אבל הקונסול הודיע
שבשום אופן לא יתן להושיבני בבית־האסורים שלהם .אם לא יחפצו
העבודה כשאשוב.
התורקים לשפטני -אל ישפטו ,ואז ישלחוני לרוסיה.
יום ג׳ ,י״ג אדר א' ,לילה שתי פרספקטיבות מצויינות :לשבת בבית־האסורים של התורקים או
שמחתי כשהחלותי לקרא את ״על פרשת דרכים״ של אחד־העם. לנסוע לרוסיה .במה לבחור יותר טובז בשבילי הראשון יותר טוב ,אבל
את אחד־העם קראתי מזמן לפני חמש שנים וברוסית ,ואז לא הבינותיו
עוד כהוגן ,והנה בא לידי כעת הספר ,שבאמת צריך אנכי להתבייש בשביל הקונסול יותר טוב המוצא השני.
להגיד שלא קראתיו עד עתה .כמה נהניתי מהספר הזה! כמה עונג ונחת־
רוח הסבו לי המאמרים האלו והתמרמרתי כשהגיע לאוני פתאום קול יום ה׳ ,לילה
יום נורא היה לי היום! במקום השמחה והצהלה של אתמול בא עלי
צעקות של שיכור רוסי המובא לחדר בשכנוחי. היום מצב רוח נורא מאז הבוקר .לא התעניינתי ב״אאוקציון״ שהיה גם
היום תחת חלוני .ב־ 12היה אצלי אדון בוגרצ׳וב והודיע לי שמסר אח
מוצאי שבת ,כ״ד אדר א׳ הענין למליץ מני .הדבר יעלה בהרבה כסף .אבל אין להביט עכשיו על
היום יום חג היה לי .הובילו אותי אל השעריה )הסאראיה ,בית
הממשל התורכי( .קראו לי להיכנס לחדר המשפט .נכנסתי ,ואיש אחד כסף .איני רוצה לשבת בבית האסורים!
שאל אותי אם מדבר אנכי ערבית .עניתי בשלילה והם התחילו להיוועץ
מה לעשות .קראו איש מהקהל שיהיה מתורגמן ,ושאלוני שאלות יום ד לפני הצהרים
אחדות בנוגע למספר שנותי ,למקום מולדתי ,למלאכתי ,למספר הימים מה לעשותי אין עתון ,אין ספר ,באה ערביה ותולה לבנים על חבל
נגד חלוני .אני מביט אל פניה .היא אינה צעירה ,אבל עודנה יפה .איני
שאנכי נאסר ולסיבת המאסר .אחרי זה חזרחי לחדרי עם חקוואס. מסיר את עיני מפניה .היא מרגישה זה ומסירה את חמטפחת מעל
ראשה .עגל מכסף ,מטבעות גדולות ,מכסה את ראשה מלמעלה ואצלו
יום ד׳ ,כ״ח אדר א' ,לילה עוד עגל ממטבעות קטנות גם כן מכסף .אוצר שלם על ראשה .היא
התקשרתי עם בית־העם וקיבלתי ספרים ,שלחתי לבית־מסחר מסובבת את ראשה כדי שאראה היטב את כל אוצרה .אח ,לו ידעתי
הספרים לקנות לי את העתונים ״האור״ ,״המבשר״ ו״הפועל הצעיר״. לדבר ערבית!...
אתמול הפתיעתני הגב׳ הררי)מורה בגימנסיה ״הרצליה״( בבואה
לבקרני .שמחתי מאוד לקראתה .זה כמה זמן שלא ראיתי מכר ופתאום יום ב׳ ערג
מצבי אינו משתנה לטוב .להיפך ,אנכי מרגיש את עצמי בכל יום הבא
מכרה וחברה מיפו. יותר רע מביום העבר .והימים כל כך ארוכים ,ארוכים! כל יום אנכי
מבלה במיטה .שוכב אנכי ,יען כי קר לי ,יען כי אין לי מה לעשות ,אין
יום ב׳ ,י״ז אדר ב׳ מה לקרוא ,יען כי איני יכול לשבת ,יען כי לשכב קצת יותר קל מלשבת
כעת השתנו חיי פה לגמרי .תמול בלילה קבלתי על־ידי קמיניץ את בחיבוק ידים ולרעוד מהקור או לדוץ בתוך החדר של שני מטרים
הקונצרטינו שלי מיפו ועוד חפצים וגם משלוח מנות ששלחה לי הגב׳
הררי .שמחתי גדולה מאד ביחוד לקונצרטינו .איני מוציא אותה כל באורך.
בלילח חעבר חלמתי על דבר ילדי הגימנסיה .ראיתי את עצמי
היום מידי ,מנגן ומנגן בלי סוף. במחלקה השניה ,הבטתי בפני כל ילד וילדה ונהניתי מאד .כמה הם
חביבים עלי ילדי חגימנסיה!
20