Page 19 - ETMOL_124

‫יומן בית סוהר‬

‫אברהם א״זנשט״ן־אלדמע הבריח נשק ל״הגנה״‬
‫ב־‪ ,1910‬נתפס ונעצר במשך חמישה חודשים‬

‫ה״הגנה״‪ .‬ביתו שימש מרכז תרבותי ואמנותי ובחצרו‬ ‫אברהם אייזנשטיין‪ ,‬שנודע אחר־כך בשם אלדמע‪ ,‬נולד‬
‫נערכו הצגות ״הבימה״ ו״אוהל״ וחגיגות רבות‪ .‬אלדמע‬ ‫ברוסיה בשנת ‪ ,1884‬למד ציור‪ ,‬היה חבר במחתרת הס‪.‬ד‪.‬‬
‫הרוסית‪ ,‬היה מראשי ה״הגנה״ העצמית ברוסיה וב־‪1906‬‬
‫נפטר בשנת ‪.1963‬‬ ‫עלה לארץ‪ .‬שנה אחר־כך הצטרף למורי גימנסיה הרצליה‬
‫ב־‪ 1909‬נסע להשתלמות בשווייץ מטעם הגימנסיה‬ ‫ולימד ציור‪ ,‬שירטוט ובתיבה תמה במשך ‪ 44‬שנה‪ .‬היה‬
‫ושם נפגש עם ד״ר בוגרצ׳וב־בוגר‪ ,‬ממנהלי הגימנסיה‪,‬‬ ‫מ״שובבי״ תל־אביב ובשנת ‪ 1912‬אירגן תהלוכת פורים‬
‫שביקשו להבריח לארץ שלושה רובים‪ ,‬שנרכשו על ידי‬ ‫ומסכות בשכונה בת שלוש השנים‪ ,‬אם כל תהלוכות‬
‫הפדרציה הציונית בשווייץ ל״הגנה״ בארץ‪ .‬אייזנשטיין‬ ‫העדלידע‪ .‬ב־‪ ,1915‬בימי המלחמה העולמית הראשונה‪,‬‬
‫פירק את הרובים וארזם בחבילה‪ .‬בנמל יפו נפלה החבילה‬ ‫הקים עם חברים־מורים את ״חברה טראסק״ במטרה‬
‫ונפתחה‪ .‬אייזנשטיין נעצר על־ידי התורכים‪ ,‬אולם מאחר‬ ‫לרומם את מצב הרוח השפוף‪ .‬חבורה זו התפרסמה במשך‬
‫שהיה נתין רוסי‪ ,‬לא יכלו להחזיקו בבית־סוהר תורכי‬
‫והוא הושם במעצר אצל הקונסול הרוסי‪ ,‬כמנהג‪ ,‬במגרש‬ ‫כעשרים שנה במעשי שובבות ושעשועים‪.‬‬
‫היה מראשוני ה״הגנה״ וממייסדי שכונת ברוכוב על־יד‬
‫הרוסים בירושלים למשך חמישה חודשים‪.‬‬ ‫תל־אביב ב־‪ .1922‬ביתו היה מרכז ל״הגנה״ ומתחת‬
‫במעצר כתב יומן מפורט‪ ,‬שקטעים ממנו מתפרסמים‬ ‫לצריפו נחפר ה״סליק״ ‪ -‬מחבוא נשק ‪ -‬הראשון של‬

‫לראשונה‪.‬‬

‫רן אלדמע‬

‫ארוחות מהוטל קמיניץ על חשבוני‪ .‬אחרי כן נפרדתי ממר סולומיאק‬ ‫יום ב׳ כ״ז שבט העת״ר )‪(1910‬‬
‫בתקוה להתראות מחר‪ .‬נכנסתי ל״חדרי" וכבר מצאתי שינוי‪ .‬עמדו‬ ‫ובכן אנכי בפעם הראשונה בחיי טעמתי את הטעם לשבת בבית־‬
‫שולחן‪ ,‬כסא‪ ,‬מנורה‪ ,‬דיו‪ ,‬וגם החדר היה קצת יותר נקי‪ .‬כתכתי מכתב‬ ‫האסורים‪ .‬ודוקא בארץ ישראל צריך הייתי לטעום את זה אחרי‬
‫לגמנסיה)הרצליה( ביפו ושלחתיו למר סולומיאק שהבטיח לי לשלחו‬ ‫שברוסיה היו לי חטאים הרבה יותר גדולים ומרובים ובכל זאת לא‬
‫ליפו‪ .‬אכלתי בתאבון את הארוחה הטובה שהביאו מקמיניץ‪ ,‬ואחרי כן‬ ‫זכיתי לראות שם אפילו איזה בית־אסורים שיהיה‪ .‬תמול יצאתי מיפו‬
‫ברכבת המובילה ירושלימה בלוית הקוואס הרוסי‪ ,‬וכבר מהרגעים‬
‫ישבתי לכתוב את רשמי‪ .‬כעת אלך לישון‪.‬‬ ‫הראשונים הרגשתי שלוקח ממני החופש‪ .‬באנו לירושלים‪ .‬נסענו בעגלה‬
‫לתוך החצר של הקונסול‪ .‬אחרי רגעים אחדים באו שני קוואסים‬
‫יום ג׳‬ ‫וביקשוני ללכת אחריהם‪ .‬עברנו לחצר השניה‪ ,‬שם פתחו לפני דלת־‬
‫היום הרגשתי את עצמי יותר טוב מאתמול‪ .‬הביאו לי ארוחה טובה‬ ‫שבכה נמוכה והזמינוני להיכנס‪ .‬הקוואס הדליק נר ולפני עיני נראה חדר‪,‬‬
‫ואכלתי בתאבון‪ .‬הביאו לי ארוחת ערב והאיש שהביא את האוכל‬ ‫אם אפשר לקרוא בשם זה מקום צר וקטן שקירותיו מגואלות מרטיבות‬
‫שאלני‪ ,‬אם יש לי אשה‪ ,‬יען כי באה צעירה להוטל קמיניץ עם עוד איזה‬ ‫ומהרבה דברים אחרים‪ .‬הביא לי איזה מרק שלא יכולתי לקחת אל‬
‫איש‪ ,‬והם מדברים עם סולומיאק על דכר ענייני‪ .‬כרגע עלה על דעתי‬ ‫הפה‪ .‬כיקשתי נר והדליק‪ .‬אחרי כן סגר והגיד כי בבוקר יבא לבקרני‪.‬‬
‫שזה בוודאי אדון בוגרצ׳וב שבא עם הגב׳ מידניצקי )בוגרצ׳וב היה‬ ‫במשך הלילה סכלתי קצת מהפשפושים שלא נתנו לי לישון ונדמה לי‬
‫אפילו שבמקומות אחדים צכו פני מהנשיכות‪ .‬בבוקר נגשו אל חלוני‬
‫ממנהלי גימנסיה ״הרצליה״(‪.‬‬ ‫פעמים אחדות הקוואסים לראות אם נחוץ לי איזה דבר‪ .‬קמתי‪ ,‬רחצתי‬
‫את פני לתוך פח שהביאו לי ובקשתי מהקוואס שיביאו לי טה‪ .‬הוא‬
‫יום ד׳ לפני הצהרים‬
‫היום בבוקר שמעתי דפיקה חזקה בדלת‪ .‬התעוררתי ‪ -‬והנה קולו‬ ‫אמר שיביא כרגע ‪ -‬ולא הביא כל הזמן‪.‬‬
‫של אדון בוגרצ׳וב הגיע לאזני‪ .‬והנה מצד השני של השבכה עומדים ד״ר‬ ‫כשראיתי שאין קוראים אותי לשום מקום והיום עובר ואפשר‬
‫בוגרצ׳וב‪ ,‬הגב׳ מידניצקי‪ ,‬אדון הררי‪ ,‬והאדון מני‪ .‬אמרתי שמרגיש אנכי‬ ‫ששכחו כלל אודותי החלטתי להודיע בכתב לקונסול על דכר המצאותי‬
‫את עצמי טוב‪ ,‬ועל שאלת אדון הררי אם אנכי מצייר‪ - ,‬עניתי בצחוק‬ ‫פה‪ .‬אחרי רגעים אחדים הזמינוני לחדר הקונסול‪ .‬הקונסול שאלני למה‬
‫שבזמני החופשי אנכי גם מצייר‪ .‬אדון מני האדווקט ביקש לספר לו את‬ ‫צריך הייתי לכתוב‪ ,‬הן יכלתי להגיד שרוצה אנכי לדבר אתו וכמובן היה‬
‫קורא לי אליו‪ .‬בשיחה נכנס גם האיש שעמד שם ושאלני פרטים אחדים‬
‫כל העניין‪.‬‬ ‫על דבר ענייני‪ .‬נפרדתי מהקונסול והאיש הביאני לקנצלריה של‬
‫הקוואסים שפותחים כל פעם את דלתי כדי להביא או להוציא איזה‬ ‫הקונסול ושם שאלני בעברית אם אנכי מכיר אותו‪ ,‬אמרתי שאינני מכיר‬
‫דבר‪ ,‬התחילו בזמן האחרון להאמין בי‪ ,‬שאין ברצוני לברוח‪ ,‬ולכן הם‬ ‫אותו‪ ,‬אבל על פי ההתעניינות בי הבינותי שהוא אדון סולומיאק)תושב‬
‫ירושלמי שהיה פעיל בקונסוליה(‪ .‬אחרי זה ישבנו ודיברנו על אודות‬
‫אינם ממהרים לסגור את הדלת‪.‬‬ ‫פרטי ענייני‪ .‬הוא הביע את דעתו שאפשר להצדיקני רק אם יהיה‬
‫אדווקט טוב‪ .‬באינטרסיו של הקונסול להצדיק אותי‪ ,‬יען אם ישפטוני‬
‫יום ד׳‪ ,‬לילה‬ ‫להאסר אז יצא ריב בינו ובין הפחה שידרשו כל אחד לבית האסורים‬
‫לא גמרתי עוד לכתוב בצהרים כשנכנס הקוואס והזמינני לחדר השני‪,‬‬
‫שהכינו בשבילי ומצאתי את החדר ההוא יותר נקי‪ .‬ברגע אחד העבירו‬ ‫שלו‪.‬‬
‫את המטה‪ ,‬השולחן עם כל חפצי לחדרי החדש‪ .‬בהביטי דרך החלון‬ ‫מר סולומיאק נתן פקודות אחדות להביא לי שולחן‪ ,‬כסא‪ ,‬מנורה‪ ,‬דיו‬
‫ראיתי והנה אדון בוגרצ׳וב עם הגב׳ מירניצקי ועם ד״ר שפירא הולכים‬ ‫וניר‪ ,‬לנקות היטב את החדר ולסייד אותו‪ .‬אחרי כן יעץ לי לקבל‬
‫אלי‪ .‬פגשתים בשמחה והם בירכוני בדירה חדשה ואמרו שעוד מעט‬
‫יבואו אלי אדון ברזילי עם עלמות וגבירות‪ .‬ביליתי עם החברה‪ ,‬צחקנו‪,‬‬

‫‪19‬‬