Page 14 - ETMOL_124

‫כמהנדס טכני במוסקבה‪ .‬בהיותו בן ‪19‬‬ ‫שנת תרס״ג ‪ - 1903 -‬היתה שנת‬ ‫הפווגומה‬
‫הצטרף לתנועת ביל״ו‪ ,‬אבל לא עלה‬ ‫משבר בהסתדרות הציונית‪ .‬באותה‬
‫לארץ עם חברי התנועה שבאו לכאן ב־‬ ‫שנה‪ ,‬ב־‪ 23‬באוגוסט‪ ,‬התכנס הקונגרס‬ ‫של‪1‬ו‬
‫‪ .1882‬אוסישקין לא חדל מאז מעשיה‬ ‫הציוני השישי שלפניו הביא הרצל‬
‫למען ארץ־ישראל‪ .‬עד שנוסדה‬ ‫הצעה מאת ממשלת אנגליה להעניק‬ ‫בסוף ‪ 1904‬פירסם‬
‫ההסתדרות הציונית ב־‪ 1897‬היה חבר‬ ‫ליהודים טריטוריה להתיישבות‬ ‫מנחם אוסישקין‬
‫באגודת הסתר ״בני משה״ בראשותו‬ ‫באוגנדה שבאפריקה)ולמעשה‪ ,‬בקניה(‬ ‫תוכנית להתיישבות‬
‫של אחד העם‪ ,‬שפעלה למען ביסוס‬ ‫בתנאים של עצמאות מסוימת‪ .‬ההצעה‬ ‫ופעילות מדינית‪,‬‬
‫רוחני בארץ־ישראל‪ .‬אוסישקין‬ ‫עוררה סערה גדולה והמתנגדים לה‬ ‫שעוררה הדים‬
‫השתתף בקונגרס הציוני הראשון ב־‬ ‫ראו בה בגידה בלוז הציונות‪ :‬ההגשמה‬ ‫רבים ועודדה את‬
‫‪ 1897‬וברוב הבאים אחריו והיה חבר‬ ‫בארץ־ישראל‪ ,‬למרות ניסוחו הממתן‬ ‫העליה השניה‬
‫בוועד־הפועל הגדול ו״מורשה״ מטעם‬ ‫של נורדאו‪ ,‬כי אותה טריטוריה לא‬
‫התנועה בגליל יקטרינוסלב‪ ,‬מקום‬ ‫באה אלא לשמש ״מקלט לילה״ לפני‬ ‫מאת שולמית לסקוב‬
‫מגוריו עד שעבר לאודסה ב־‪,1906‬‬
‫כאשר נתמנה ליו״ר ״הוועד האודסאי״‪,‬‬ ‫ההגשמה בציון‪.‬‬ ‫מנחם אוסישקין‬
‫הנהגת חובבי־ציון‪ .‬לפני זה‪ ,‬ב־‪,1903‬‬ ‫המתנגדים להצעה היו ברובם ציוני‬
‫נשלח על־ידי ועד זה לארץ־ישראל‬ ‫רוסיה ואילו ציוני המערב תמכו בה‪ ,‬כי‬ ‫‪14‬‬
‫)שבה ביקר קודם(‪ ,‬להקים הסתדרות‬ ‫סברו שאין לוותר על דבר של ממש‬
‫מייצגת של הישוב‪ ,‬לארגן את המורים‬ ‫בהווה כאשר הדרך לציון ארוכה‪,‬‬
‫ולהסדיר את עניין הפועלים‪ .‬בשתי‬ ‫והשעה דוחקת‪ .‬זמן לא רב לפני כן‬
‫המשימות האחרונות הצליח ‪ -‬קמה‬ ‫התרחשו פרעות בקישינוב‪ .‬בהצבעה‬
‫הסתדרות המורים‪ ,‬הוותיקה באיגודים‬ ‫הכריעו המערביים ‪ 295 -‬כנגד ‪170‬‬
‫המקצועיים בארץ־ישראל‪ ,‬וקמה קרן‬ ‫מסתייגים‪ ,‬שכינו את עצמם ״ציוני‬
‫לעזרת הפועלים‪ .‬במשימה הראשונה ‪-‬‬
‫הקמת הסתדרות מייצגת של יהודי‬ ‫ציון״‪ 132 .‬נמנעו‪.‬‬
‫ההצעה שנתקבלה קבעה כי ההכרעה‬
‫הארץ ‪ -‬נכשל‪.‬‬ ‫הסופית תתקבל לאחר שתצא משלחת‬
‫לאוגנדה שתבדוק את התנאים במקום‬
‫הכינוס בזכרון־יעקב‬ ‫מתאים להתיישבות‪ .‬בעוד העניין תלוי‬
‫ועומד נפטר הרצל)בב׳ תמוז תרס״ד‪3 ,‬‬
‫לשם בחירת ההסתדרות המייצגת‬ ‫ביולי ‪ .(1904‬מסקנות המשלחת שהיו‬
‫את הישוב כינס אוסישקין בזכרון־‬ ‫שליליות‪ ,‬הובאו לפני הקונגרס‬
‫יעקב‪ ,‬ב־‪ 23‬באוגוסט ‪ ,1903‬נציגים‬ ‫השביעי)נפתח ב־‪ 2‬ביולי ‪ (1905‬ואחרי‬
‫מכל הארץ‪ .‬ביום זה נפתח הקונגרס‬ ‫ויכוחים קשים ירדה אוגנדה מן הפרק‪.‬‬
‫הציוני השישי כשאיש בארץ לא ידע‬ ‫אלה שהמשיכו לתמוך בהתיישבות שם‬
‫כי תועלה בו הצעת אוגנדה‪ .‬בבחירת‬ ‫או במקום אחר מחוץ לארץ־ישראל‪,‬‬
‫התאריך אמרו המארגנים בארץ לסמל‬ ‫פרשו מההסתדרות הציונית והקימו‬
‫את הקשר שבין ועידת הישוב לבין‬ ‫את ״ההסתדרות הטריטוריאליסטית״‬
‫ההתכנסות הציונית‪ .‬ההתלהבות היתה‬ ‫אשר חיפשה במשך שנים רבות‬
‫גדולה‪ .‬נבחרו חברי ההסתדרות‬ ‫״טריטוריה״ ליהודים מחוץ לארץ‬
‫הישובית והמוסדות שלה והעבודה‬
‫התחילה‪ .‬אך בינתיים נודע על הצעת‬ ‫ישראל ללא הצלחה‪.‬‬
‫אוגנדה ואוסישקין התקיפה בעוצמה‬ ‫המצע הציוני קיבל עתה צביון חדש‪.‬‬
‫גדולה והתייצב בראש ״ציוני ציון״‬ ‫עד־כה התנגדה ההסתדרות הציונית‬
‫במערכה נגדה‪ .‬אם רובם של ״ציוני‬ ‫לקידום מפעל ההתיישבות בארץ‪,‬‬
‫ציון״ נמנו עם ציוני רוסיה‪ ,‬הרי בארץ־‬ ‫שכונה ״עבודה מעשית״ בטרם יאושר‬
‫ישראל היה מספרם קטן מאד‪ .‬רוב‬ ‫ליהודים ״מקלט בטוח על ידי משפט‬
‫יהודי הארץ תמכו בתוכנית אוגנדה‪,‬‬ ‫גלוי לעם ישראל בארץ ישראל״‪,‬‬
‫בעיקר משום שראו במפעל בארץ‬ ‫כנאמר בתוכנית בזל )שהתקבלה‬
‫כשלון ‪ -‬המושבות היו עדיין תלויות‬ ‫בקונגרס הציוני הראשון(‪ ,‬ההסתדרות‬
‫בתומכים‪ ,‬האבטלה בקרב הפועלים‬ ‫הציונית לא עודדה גם אז עליה ארצה‪.‬‬
‫היתה גדולה‪ ,‬הערים לא התפתחו‬ ‫״חובבי ציון״ הרוסים‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫כמצופה ו״החלוקה״ עדיין משלה‬ ‫המשיכו לעסוק ב״עבודה מעשית״‬
‫בכיפה‪ .‬והתוצאה היתה ‪ -‬עזיבת הארץ‬ ‫בעליה והתיישבות‪ .‬עכשיו‪ ,‬בקונגרס‬
‫בממדים גדולים‪ .‬גם המימשל התורכי‬ ‫השביעי‪ ,‬הוחלט על מיזוג שתי המגמות‬
‫הגביר את התנגדותו לציונות‪ ,‬אסר על‬ ‫ונקבעה תוכניתה של ״הציונות‬
‫העליה‪ ,‬הגביל את רכישת הקרקעות‪,‬‬ ‫הסינטטית״ ‪ -‬פעולה מדינית‬
‫והרבה במסים‪ .‬נוספו לכך התמיכה‬ ‫והתיישבות גם יחד‪ .‬ראשון המובילים‬
‫הגדולה בהרצל והחשש שהמחנה‬ ‫לתמורה זו היה איש חיבת־ציון‪,‬‬
‫הלאומי שהצליח לאחד‪ ,‬יתפלג שוב‪.‬‬
‫וכך הסתייגו רוב יהודי הארץ‬ ‫המחנדס מנחם אוסישקין‪.‬‬
‫מאוסישקין וההסתדרות הישובית‬ ‫אוסישקין היה אז בן ‪ 31‬ומאחוריו‬
‫עבר עשיר של פעילות למען הרעיון‬
‫הארצישראלי‪ .‬הוא היה אמנם בן‬
‫למשפחה חב״דית‪ ,‬אבל הוריו הקנו לו‬
‫השכלה כללית והוא סיים לימודים‬