Page 16 - ETMOL_124
P. 16

‫פרטיביים‪.‬‬  ‫לקונגרס זה לתוכנית בזל המקורית‪:‬‬                                             ‫אוסישקין ובן־גוריון‬
‫אוסישקין מנתח תוך ראיה חודרת‬              ‫להקים מולדת ליהודים בארץ־ישראל‬
‫את העובדה שלעומת אלפי פועלים‬              ‫בתוספת המלה רק בארץ־ישראל‪,‬‬                 ‫הקונגרס הראשון פירסם את ההישג‬
‫ערבים יש רק כמה מאות יהודים‪,‬‬              ‫ולנקוט פעולה בכל ארבעת הסעיפים‬             ‫הגדול ביותר עד אז ‪ -‬תוכנית בזל‪,‬‬
‫והאיכר מעדיף את הפועל הערבי הזול‪,‬‬                                                    ‫שביקשה למזג את כל מה שנעשה עד‬
‫המסתפק במועט והממושמע‪ ,‬על‬                                                     ‫ביחד‪.‬‬  ‫אז‪ .‬התוכנית הציבה לה למטרה ״א‪.‬‬
‫הפועל היהודי שיחסית אינו זול‪ ,‬שיש‬                                                    ‫לכבוש את הארץ כיבוש כלכלי‬
‫להתחשב בו כבעל ברית‪ ,‬הרואה את‬                     ‫מדינה יהודית‬                       ‫ותרבותי; ב‪ .‬לארגן את בוהות העם‬
‫עצמו בעל ערך כאיכר במה שמגיע לו‬                                                      ‫ואת הקפיטלים הדרושים; ג‪ .‬לפתה את‬
‫מן המוסדות התומכים‪ ,‬והוא מעלה‬             ‫אין להפסיק את העבודה המדינית ‪-‬‬             ‫ההכרה הלאומית של ישראל; ד‪ .‬עבודה‬
‫תביעות ועומד על זכותו‪ .‬כיום ‪ -‬אומר‬        ‫אומר אוסישקין ‪ -‬אבל בעוד שהרצל‬             ‫דיפלומטית״‪ .‬ואכן‪ ,‬הרבה מאד הושג‪,‬‬
‫אוסישקין ‪ -‬הישוב היהודי עומד ״על‬          ‫ריכז אותה בידיו בלבד והוא עצמו ניהל‬        ‫הן בשל המטרות הברורות‪ ,‬הן בשל‬
‫הר געש״‪ .‬יום יבוא והפלה הערבי‬             ‫את המשא־ומתן עם שליטי עולם‪ ,‬יש‬             ‫״קסם אישיותו של יוצר הקונגרס ומרץ‬
‫המדוכדך‪ ,‬האובד בעוניו‪ ,‬יגלה דעת‪,‬‬          ‫להטיל עתה את המלאכה על צוות‬                ‫הענקים שלו״‪ .‬הוקמה ההסתדרות‬
‫יפקח עיניו‪ ,‬ואז‪ ,‬״משיכיר הסוס בכוחו‬       ‫אנשים שיפנה ״לשכבות הרחבות של‬              ‫הציונית‪ ,‬הונח יסוד לבנק לאומי ולקרן‬
‫יטיל את רוכבו לארץ״‪ .‬אחד העם אמר‬          ‫המוני אירופה ולדמוקרטיות הגדולות״‪.‬‬         ‫קיימת והתחילה תנופה דיפלומטית‬
‫כדברים האלה עוד ב־‪ 1891‬במאמרו‬             ‫אוסישקין עומד על הצורך לפעול גם‬            ‫גדולה‪ .‬אלא שהכוחות הלכו והתרכזו‬
‫״אמת מארץ ישראל״‪ .‬אוסישקין קובע‬           ‫בתורכיה עצמה ולצפות לשעת כושר‪,‬‬             ‫בעניין אחד ‪ -‬הדיפלומטיה‪ .‬ובידי איש‬
‫כי יש לארגן צעירים יהודים בחוץ־‬           ‫רמז לאפשרות של תמורה בארץ זו‬               ‫אחד ‪ -‬הרצל‪ .‬מהעבודה המעשית‬
‫לארץ שיעלו לעבוד כאן שלוש שנים‪,‬‬           ‫שאומנם התרחשה ב־‪ 1908‬עם מהפכת‬              ‫בארץ־ישראל‪ ,‬התרבותית והחקלאית‪,‬‬
‫כמי שממלאים חובה צבאית‪ ,‬הם יקבלו‬          ‫״התורכים הצעירים״‪ .‬יש גם להגביר‬            ‫הסתייגו‪ ,‬כי נקבע שאין לפעול בטרם‬
‫שכר כמו הפועלים הערבים ויחיו חיי‬          ‫את התעמולה בעיתוני תורכיה‪ ,‬תחום‬            ‫קמה האוטונומיה היהודית ‪ -‬״וכך‬
                                                                                     ‫הוסיפה ארץ־ישראל להיות זרה‬
                         ‫צימצום כמותם‪.‬‬                           ‫שלא נוצל עד כה‪.‬‬
‫אוסישקין מדבר במאמרו גם על‬                ‫כדי ליסד עדה אוטונומית יהודית‪ ,‬או‬                                           ‫ונכריה״‪.‬‬
‫חינוך‪ ,‬מחקר‪ ,‬יצירת תעשיה בערים‬            ‫למען הדיוק‪ ,‬מדינה יהודית בארץ‬              ‫גם הדיפלומטיה הכזיבה הואיל‬
‫ופריפריה יהודית מסחרית ותעשייתית‬          ‫ישראל ‪ -‬ממשיך אוסישקין וקובע ‪-‬‬             ‫והרצל לא שיכנע את הסולטאן להימנע‬
                                          ‫הכרחי לרכוש את כל אדמות הארץ או‬            ‫מהתנגדותו לרעיון הציוני‪ .‬כיוון שכך‬
                     ‫ב״אסיה התורכית״‪.‬‬     ‫לפחות את רובן על־ידי קנייתן‪ ,‬וחובה‬         ‫החלה ההסתדרות הציונית להתערער‬
                                          ‫לעשות זאת לפני כינון האוטונומיה‪.‬‬           ‫וכדי להצילה הועלה הפתרון הארעי‬
       ‫הסתדרות אחת‬                        ‫שהרי כאשר תתקיים זו לא תהיה לפלח‬           ‫של אוגנדה‪ ,‬שאוסישקין מכנה אותו‬
                                          ‫או לאפנדי סיבה למכור את אדמתו‬              ‫״המעשה המר והנמהר ביותר בעשרים־‬
‫את מאמרו סיים אוסישקין בצורך‬              ‫ולהגר לארץ תורכית נחשלת אחרת‪ ,‬כי‬
‫להביא לאיחוד כל הכוחות היהודים‬            ‫תנאי החיים תחת ניהול היהודים‬                           ‫וחמש השנים של תנועתנו״‪.‬‬
‫בארץ להסתדרות אחת‪ ,‬משימה שניסה‬            ‫ישתפרו לאין ערוך‪ .‬אוסישקין סבור כי‬         ‫עתה ניצבת התנועה על פרשת‬
‫לבצע ולא הצליח‪ .‬גם נסיונות מאוחרים‬        ‫כיום ״הערבים יושבים בשלום ורעות‬            ‫דרכים נוכח הקונגרס השביעי‪ .‬הברירה‬
‫יותר בתחום זה נכשלו‪ .‬רק אחרי‬              ‫מאין כמוהם עם היהודים ומודים‬               ‫היא בין אובדן הכל אם נמשיך בדרך‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬עם החלת‬              ‫הודאה גמורה בזכותם ההיסטורית על‬            ‫שהלכנו בה עד״כה‪ ,‬או שיהיה מפנה‬
‫המנדט‪ ,‬קמה הנהגה מאוחדת ליישוב‬            ‫ארץ־ישראל״ ותובע כי ״גאולת הארץ‬            ‫בפעולותינו‪ ,‬ואוסישקין תובע לחזור‬
‫הציוני ואוסישקין נבחר לעמוד‬               ‫דינה שתיעשה לנו סיסמה בזמן הזה״‪.‬‬
‫בראשה‪ .‬ב־‪ 1919‬עלה לארץ‪ ,‬נבחר‬              ‫אגב‪ ,‬אליעזר בן־יהודה טען טענה זו‬                                                           ‫‪16‬‬
‫ליו״ר ועד־הצירים‪ ,‬ההנהלה הציונית‬
‫אז‪ ,‬ואירגן את אסיפת הנבחרים שבה‬                                   ‫עוד בשנת ‪.1882‬‬
‫נוסד הוועד־הלאומי‪ ,‬הגוף העליון של‬
                                              ‫עבודה ערבית יהודית‬
    ‫הישוב היהודי בארץ בדרך למדינה‪.‬‬
‫אבל את עיקר מאמציו השקיע מאז‬              ‫חובת קניית אדמות חלה על כל‬
‫בואו לארץ במה שהתחיל בו עוד בימי‬          ‫הגופים המיישבים בארץ־ישראל‬
‫חובבי־ציון‪ :‬רכישת אדמה והתיישבות‪.‬‬         ‫ועליהם להתמודד עם הקשיים‬
‫בזמן כהונתו כראש הועד האודיסאי‬            ‫העצומים מצד ממשלת תורכיה‪.‬‬
‫יסדו חובבי־ציון את הישובים באר־‬           ‫אוסישקין מביא הצעות האחזות על־‬
‫יעקב‪ ,‬עין־גנים‪ ,‬נחלת יהודה וכפר‬           ‫ידי גופים מיישבים ואנשים פרטיים‬
‫מל״ל‪ .‬מ־‪ 1923‬ועד למותו ניהל‬               ‫ומייחד את הדיבור על אדמת הקרך‬
‫אוסישקין את הקרן־הקיימת‪ ,‬הוא‬              ‫הקיימת השייכת ללאום שיש לנצלה‬
‫הגדיל את הכנסתה פי עשרה והעלה‬             ‫בראש ובראשונה להקמת ״מושבות‬
‫את רכושה הקרקעי מ״‪ 22,000‬דונם ל‪-‬‬          ‫קואופרטיביות״‪ .‬ואמנם‪ ,‬כעבור ארבע‬
‫‪ ,561,000‬עמק יזרעאל ועמק חפר בכלל‬         ‫שנים נוסד ביפו בהנהלת ארתור רופין‪,‬‬
                                          ‫המשרד הארצישראלי‪ ,‬שהקים חוות‬
  ‫זה‪ ,‬ועל אדמה זו קמו עשרות ישובים‪.‬‬       ‫הכשרה וב־‪ 1909‬עזר לייסוד דגניה‪,‬‬
‫ל״פרוגרמה שלנו״ שהציע מנחם‬                ‫הראשונה בשורת ישובים קואו­‬
‫אוסישקין‪ ,‬שכונה גם ״איש הברזל״‪,‬‬
‫היה כאמור הד רב וקריאתו נמנית עם‬
‫הגורמים והמעודדים את ״העליה‬

     ‫השניה״ שהתחילה באותה תקופה‪.‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21