Page 86 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 86

‫יונתן בן־דב‬

‫המחזור התלת־שנתי הראשון‪ .‬מכאן עלתה הסברה‪ ,‬המקובלת על חוקרים רבים‪ ,‬כי בני היחד‬
‫חגגו ראש חודש לפי הירח‪ ,‬וכי קבעו זאת ביום הירח המלא! (ראו גם לעיל סעיף ז)‪ 81.‬את הסברה‬

‫הזו יש לדחות לגופה‪ ,‬שכן המנהג לציין ראש חודש ביום הירח המלא הוא חריג ביותר בעמים‬

‫השמיים‪ .‬ועוד‪ ,‬המגילה אינה אומרת דבר על מנהגי פולחן בראש החודש‪ ,‬אלא רק מונה אותו‬

‫כחלק מרשימה מדעית־טכנית‪ .‬כמו כן מעוררת סברה זו כמה קשיים בפירוש של הקטע הפותח‬

‫את ‪ .4Q320‬לפיכך יש לשקול את האפשרות שמדובר במבוא ספרותי כללי למגילה זו‪ ,‬שאיננו‬

‫מתייחס בהכרח אל הרשימה הספציפית שבאה מיד אחריו‪ ,‬אלא מוסר קווי יסוד הנוגעים לאמור‬

‫בקובץ כולו‪ .‬במקרה דנן המבוא מתאר את הבריאה‪ ,‬הנוגעת בוודאי לכל הרשימות שלאחר מכן‪,‬‬
‫ולאו דווקא לרשימת שלבי הירח‪ ,‬הבאה מיד אחרי המבוא‪ 82.‬נמצא כי אין להסיק מן המבוא‬

                               ‫למגילה ‪ 4Q320‬על תחילתו של החודש הירחי לפי מנהג היחד‪.‬‬
‫ד‪ .‬אותות – המגילה ‪ 4Q319‬אף היא קובץ של רשימות לוח‪ ,‬שהמרכזית שבהן‪ ,‬בטורים ד–ו‪,‬‬

‫היא רשימה של אותות‪ .‬למעשה ‪ 4Q319‬אינה מגילה נפרדת אלא המשך של ‪ ,4Q259‬שעיקרה‬

‫עותק של סרך היחד (‪ .)4QSe‬במקום שהעותק הראשי של סרך היחד (‪ )1QS‬מביא בו את מזמור‬
‫העונות (טור י) מובא בעותק שב־‪ 4Q259‬ובהמשכו ‪ 4Q319‬קובץ של מסמכי לוח שונים‪ 83.‬להלן‬

                                                               ‫קטע קצר מרשימת האותות‪:‬‬

‫או] ֯ת ֯ש[כניה] ֗ב[ח] ֗מ ֗ישית‪֗ .‬א ֗ות גמ ֯ו[ל אחר השמט]ה‪ .‬אות‬    ‫	‬

‫[שכניה בר]ביעית‪֯ .‬אות גמול בשמטה‪ ,‬אות ֯ס[וף היובל‪ .‬אתות הי] ֗ובל‬

                             ‫] אתות ‪ ,17‬מזה בשמטה אתו ֗ת[ ‪]    3‬‬  ‫[הש	ני ‪	−‬‬

‫(‪ ,4Q319‬טור ד‪ ,‬שורות ‪)17–15‬‬

‫קטע זה מונה את חמשת האותות האחרונים ביובל השני‪ ,‬כפי שיוסבר להלן‪ .‬האות האחרון ביובל‬
‫מכונה 'אות סוף היובל'‪ .‬בסוף הקטע מובאת נוסחת סיכום‪ ,‬המציינת כמה אותות חלו באותו‬
‫יובל‪ ,‬וכמה מהם חלו בשנת השמיטה‪ .‬ברשימת האותות משולבים כל מחזורי השנים המוכרים‬
‫מספרות קומראן‪ :‬שלוש שנים‪ ,‬שש שנים‪ ,‬שבע שנים (שמיטה)‪ 49 84,‬שנים (יובל)‪ .‬מה תכליתם‬
‫של המניינים השונים ברשימה זו‪ ,‬כגון מניין האותות ביובל ובשמיטה? מחבר רשימת האותות‬
‫שם לו למטרה לאחד את כל מחזורי השנים תחת מבנה־על אחד‪ .‬הקושי העיקרי שעמד בפניו היה‬
‫כיצד לשלב את מחזור המשמרות השש־שנתי עם מחזור השמיטין והיובלות‪ ,‬שקדושתו התקבלה‬
‫כבר בימי המקרא‪ ,‬ואשר היה נפוץ הרבה יותר מאשר המחזור השש־שנתי ככלי לחישוב זמנים‬
‫לטווח ארוך‪ .‬איחוד המחזורים השונים נעשה באמצעות מנייה קפדנית של נקודות החפיפה‬
‫ביניהם בכל הנוגע לאותות‪ ,‬משמרות‪ ,‬שמיטין ויובלות‪ ,‬וזו תכליתה של רשימת האותות‪ .‬בתחילת‬
‫כל מחזור תלת־שנתי‪ ,‬היינו בשנה הראשונה והרביעית של מחזור המשמרות‪ ,‬מצוין אות‪ ,‬ורשום‬
‫המשמר המשרת באות זה‪ .‬בשל המבנה המיוחד של מחזור המשמרות נקראים האותות תמיד על‬
‫שם המשמרות גמול ושכניה לחלופין‪ .‬השנים אינן נמנות לפי סדרן במחזור השש־שנתי‪ ,‬כנהוג‬
‫במסמכי המשמרות‪ ,‬אלא לפי סדרן בשמיטה‪ :‬שנה ראשונה במחזור נקראת 'אחר השמטה'‪ ,‬וכל‬

                                                    ‫‪ 	81‬למשל‪ :‬ונדרקם (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)48‬עמ' ‪.383–380‬‬  ‫‪462‬‬
‫‪ 	82‬תופעה דומה קיימת במבוא לקובץ המסופוטמי 'אנומה אנו אנליל'‪ .‬ראו‪ :‬בן־דב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)29‬עמ'‬

                                                                                          ‫‪.27–26‬‬
                                   ‫‪ 	83‬ראו על כך‪ :‬טלמון‪ ,‬בן־דב וגלסמר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪.201–196‬‬

                                                      ‫‪ 	84‬למחזור זה ראו גם הרשימה המקוטעת ‪.4Q330‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91