Page 228 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 228
/ 226 /פרק רביעי /
בכמה גרסאות :הצלב נראה על לוח 134ועל לוחות מראה אחרים 493,ובכל לוח צורתו
אחרת.
המנורה נראית על שני לוחות (איורים 494,)140 ,139בכל אחד מהם עיצוב הרגל
ועיצוב הקנים שונה :באיור 141נראות שתי מנורות זהות ,עומדות על רגל המתפצלת
לשלושה חלקים .הרגל והקנים מתעגלים ועשויים כשרשרות חרוזים .באיור 142יש
מנורה בעלת רגל אחת ,חסרת בסיס ,הרגל ישרה ומעוצבת בדגם של גל משתלב .הקנים
ישרים ועשויים כשרשרות חרוזים .המשותף למנורות הוא הקנים הישרים ,המוצבים
כלפי מעלה באלכסון ,כנראה בשל השטח המצומצם שעליו נעשה העיטור.
העיטור המגוון ביותר הוא העיטור הארכיטקטוני .הוא כולל קשתות או גמלונים
המציינים את קצות החזיתות ,וגומחות מעוטרות בקונכייה .על שניים מהלוחות נראות
חזיתות בעלות סיומת עליונה של קשת .המערך הארכיטקטוני על לוח המראה באיור
142מראה שלוש חזיתות ,שתי התחתונות מסתיימות בגמלון משולש ואילו העליונה
כנראה בקשת .דימויים של מקדשון וחזיתות היו נפוצים באמנות הנוצרית והיהודית
בשלהי התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית .הצבת הסמלים והמוטיבים על הלוחות
בעלי העיטור הארכיטקטוני היא כמעט תמיד סימטרית והרלדית .לפי גודינף המנורות
וההיכל הם בהכרח סמלים יהודיים מובהקים המסמלים את הגאולה 495.הציפורים יכולות
לסמל את חיי הנצח בגן עדן וגאולה אישית אחרי המוות הן ביהדות הן בנצרות.
ניכר שהמוטיבים נושאי המשמעות הדתית על הלוחות ועל הצלמיות הוסיפו כוח
לערך ההגנתי של המראות ואפילו שימשו בעצמם מוטיבים מגוננים.
המנורה ,נוסף על היותה סמל דת ,הייתה גם חפץ אפוטרופאי ומאגי ,וכך היא
מופיעה בכמה דוגמאות בממצא הארכאולוגי והאמנותי .ציור סכמטי של שתי מנורות,
כנראה מימי בית שני ,נמצא בנחל מכמס בתוך בור מים שבו הסתתרה משפחה שמקורה
בירושלים .יוסף פטריך סבר שמנורות אלה צוירו במשמעות של קמע496.
גם המנורות באמנות היהודית של שלהי העת העתיקה ,למן חורבן הבית השני,
בעיקר במערך העיטור של בתי כנסת (על רצפות ועל קירות) ,יכולות להתפרש כסממן
אפוטרופאי מלבד שיוכן הדתי .מאחר שהמנורה מופיעה בבתי כנסת ,מקומות שבלאו
הכי מזוהים עם הדת היהודית ,הרי היותה סמל דת מובן מאליו .אולם בהנחה שהיא
מסמלת גם שאיפה ותקווה לגאולה או לעתיד טוב — ציבורי ,לאומי או פרטי — יש לייחס
לה תפקיד רוחני המתקשר לייעודה המאגי־הגנתי כפי שהוא בא לידי ביטוי בלוחות.
הלוחות באוסף מוזאון ישראל ( .)74.17.234 ,74.17.233עוד באותו אוסף שני לוחות סטוקו 493
לתלייה ,מעוטרים בצלב ,האחד בחריטה והשני בתבליט המכסה את שטח הלוח כולו ,בלי מראה
494
עליהם (.)74.17.229 ,74.17.230 495
מנורה נוספת נראית על שבר של לוח מראה אצל גודינף ,ראו גודינף ,סמלים יהודיים ,ג ,איור .441 4 96
שם ,א ,עמ' .177–174
פטריך ,מערות מסתור ,עמ' .156