Page 228 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 228

‫‪ / 226 /‬פרק רביעי ‪/‬‬

‫בכמה גרסאות‪ :‬הצלב נראה על לוח ‪ 134‬ועל לוחות מראה אחרים‪ 493,‬ובכל לוח צורתו‬
                                                                                          ‫אחרת‪.‬‬

‫המנורה נראית על שני לוחות (איורים ‪ 494,)140 ,139‬בכל אחד מהם עיצוב הרגל‬
‫ועיצוב הקנים שונה‪ :‬באיור ‪ 141‬נראות שתי מנורות זהות‪ ,‬עומדות על רגל המתפצלת‬
‫לשלושה חלקים‪ .‬הרגל והקנים מתעגלים ועשויים כשרשרות חרוזים‪ .‬באיור ‪ 142‬יש‬
‫מנורה בעלת רגל אחת‪ ,‬חסרת בסיס‪ ,‬הרגל ישרה ומעוצבת בדגם של גל משתלב‪ .‬הקנים‬
‫ישרים ועשויים כשרשרות חרוזים‪ .‬המשותף למנורות הוא הקנים הישרים‪ ,‬המוצבים‬

             ‫כלפי מעלה באלכסון‪ ,‬כנראה בשל השטח המצומצם שעליו נעשה העיטור‪.‬‬
‫העיטור המגוון ביותר הוא העיטור הארכיטקטוני‪ .‬הוא כולל קשתות או גמלונים‬
‫המציינים את קצות החזיתות‪ ,‬וגומחות מעוטרות בקונכייה‪ .‬על שניים מהלוחות נראות‬
‫חזיתות בעלות סיומת עליונה של קשת‪ .‬המערך הארכיטקטוני על לוח המראה באיור‬
‫‪ 142‬מראה שלוש חזיתות‪ ,‬שתי התחתונות מסתיימות בגמלון משולש ואילו העליונה‬
‫כנראה בקשת‪ .‬דימויים של מקדשון וחזיתות היו נפוצים באמנות הנוצרית והיהודית‬
‫בשלהי התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית‪ .‬הצבת הסמלים והמוטיבים על הלוחות‬
‫בעלי העיטור הארכיטקטוני היא כמעט תמיד סימטרית והרלדית‪ .‬לפי גודינף המנורות‬
‫וההיכל הם בהכרח סמלים יהודיים מובהקים המסמלים את הגאולה‪ 495.‬הציפורים יכולות‬

         ‫לסמל את חיי הנצח בגן עדן וגאולה אישית אחרי המוות הן ביהדות הן בנצרות‪.‬‬
‫ניכר שהמוטיבים נושאי המשמעות הדתית על הלוחות ועל הצלמיות הוסיפו כוח‬

                    ‫לערך ההגנתי של המראות ואפילו שימשו בעצמם מוטיבים מגוננים‪.‬‬
‫המנורה‪ ,‬נוסף על היותה סמל דת‪ ,‬הייתה גם חפץ אפוטרופאי ומאגי‪ ,‬וכך היא‬
‫מופיעה בכמה דוגמאות בממצא הארכאולוגי והאמנותי‪ .‬ציור סכמטי של שתי מנורות‪,‬‬
‫כנראה מימי בית שני‪ ,‬נמצא בנחל מכמס בתוך בור מים שבו הסתתרה משפחה שמקורה‬

                 ‫בירושלים‪ .‬יוסף פטריך סבר שמנורות אלה צוירו במשמעות של קמע‪496.‬‬
‫גם המנורות באמנות היהודית של שלהי העת העתיקה‪ ,‬למן חורבן הבית השני‪,‬‬
‫בעיקר במערך העיטור של בתי כנסת (על רצפות ועל קירות)‪ ,‬יכולות להתפרש כסממן‬
‫אפוטרופאי מלבד שיוכן הדתי‪ .‬מאחר שהמנורה מופיעה בבתי כנסת‪ ,‬מקומות שבלאו‬
‫הכי מזוהים עם הדת היהודית‪ ,‬הרי היותה סמל דת מובן מאליו‪ .‬אולם בהנחה שהיא‬
‫מסמלת גם שאיפה ותקווה לגאולה או לעתיד טוב — ציבורי‪ ,‬לאומי או פרטי — יש לייחס‬
‫לה תפקיד רוחני המתקשר לייעודה המאגי־הגנתי כפי שהוא בא לידי ביטוי בלוחות‪.‬‬

‫הלוחות באוסף מוזאון ישראל (‪ .)74.17.234 ,74.17.233‬עוד באותו אוסף שני לוחות סטוקו‬                         ‫‪	493‬‬
‫לתלייה‪ ,‬מעוטרים בצלב‪ ,‬האחד בחריטה והשני בתבליט המכסה את שטח הלוח כולו‪ ,‬בלי מראה‬
                                                                                                         ‫‪	494‬‬
                                                                         ‫עליהם (‪.)74.17.229 ,74.17.230‬‬   ‫‪	495‬‬
‫מנורה נוספת נראית על שבר של לוח מראה אצל גודינף‪ ,‬ראו גודינף‪ ,‬סמלים יהודיים‪ ,‬ג‪ ,‬איור ‪.441‬‬                 ‫‪4	 96‬‬

                                                                                    ‫שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.177–174‬‬
                                                                       ‫פטריך‪ ,‬מערות מסתור‪ ,‬עמ' ‪.156‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233