Page 14 - עת-מול 281

‫צומת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב (צילום‪ :‬היילי ויינישקה)‬‫אחד העם והרצל‬
‫בפולמוס אלטנוילנד‬
‫עת־מול ‪281‬‬
‫מוטי פרידמן‬
‫רצל החל לכתוב את ספרו אלטנוילנד לאחר שחזרה‬
‫המשכילים והסופרים באודסה‪ ,‬שכולם סרים למשמעתו‪.‬‬
‫הוא היה מנהיגם הרוחני של “בני משה“‪ ,‬שעמם נמנו טובי‬ ‫מביקורו בארץ ישראל בשנת ‪ ,1898‬והספר יצא לאור‬
‫באוקטובר ‪ .1902‬לא ברור באיזו מידה השפיע הספר על המשכילים והסופרים בקהילות רבות בעולם‪ .‬הייתה זאת‬
‫קוראיו‪ ,‬אולם הוא לא עורר הדים ציבוריים נרחבים כמו אגודת סתרים שדגלה בציונות הרוחנית ובהכשרה הרוחנית‪,‬‬
‫ספרו הראשון של הרצל “מדינת היהודים“‪ .‬כך היה עד ושמטרתה הייתה לטפח את הרוח היהודית ולהפיץ בקרב‬
‫שאחד העם‪ ,‬שלא החמיץ הזדמנות להצליף בהרצל‪ ,‬מצא העם את רעיון הלאומיות היהודית‪ .‬היא פסקה להתקיים‬
‫באלטנוילנד סיבה להתקפה נוספת‪ ,‬ויצא במלחמה נגד הספר בשנת ‪ ,1898‬ואת התפרקותה מייחס הביוגרף סטיבן‬
‫ונגד מחברו‪ .‬באלטנוילנד מצא אחד העם חיזוק לטענתו‪ ,‬כי זיפרשטיין להשפעתו הדרמטית של הרצל על הזירה‬
‫הלאומית־יהודית‪.‬‬ ‫משנתו התרבותית של הרצל חסרה תוכן יהודי‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ ,1896‬אחרי הופעת הספר מדינת היהודים ולפני‬
‫שהתכנס הקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬הופיע באודסה ירחון‬ ‫יחסי הרצל ואחד העם‬
‫אשר צבי גינצברג‪ ,‬הידוע בשמו הספרותי “אחד העם“‪ ,‬עברי חדש‪“ ,‬השילוח“‪ ,‬בעריכת אחד העם‪ .‬על סדר יומו היו‬
‫נולד למשפחה חסידית מכובדת ונודע כעילוי‪ .‬בהמשך הציונות המדינית ומפעלו של הרצל‪ .‬אחד העם לא חסך‬
‫התרחק מאורח החיים התורני והיה למשכיל‪ ,‬ותוך זמן מקוראיו את ביקורתו על הרצל‪ .‬אחד העם‪ ,‬מי שנחשב לאבי‬
‫קצר נעשה אישיות מרכזית בקרב התנועה הלאומית “הציונות הרוחנית“‪ ,‬צידד ברעיון של כינוס יהודי שיעסוק‬
‫היהודית‪ .‬הרב חיים צ’רנוביץ‪ ,‬רבה של אודסה שכונה “רב בהכשרת לבבות העם ללאומיותו‪ ,‬אך התנגד מרות ונואשות‬
‫צעיר“‪ ,‬תיאר את מעמדו של אחד העם כ“רבי החילוני“ של להרצל‪ ,‬על כך שחתר בראש ובראשונה לכינונה של מדינה‬

‫ד"ר מוטי פרידמן — מנהל המכון לחקר הציונות של קק"ל ומחבר הספר "הסנה בוער ואוכל – המסע הציוני של ב"ז הרצל"‪.‬‬ ‫‪12‬‬