Page 15 - עת-מול 281
P. 15
אחד העם (ארכיון התמונות של יד בן־צבי) בנימין זאב הרצל (ארכיון התמונות של יד בן־צבי)
לאחר הקונגרס הראשון ,פירסם אחד העם ביקורת קשה על יהודית .בשלב הראשון לא באה ביקורתו של אחד העם לידי
הרצל האיש ועל חזונו .במאמרו “הקונגרס הציוני הראשון“ ביטוי בכתיבתו ,אך הוא עודד את חבריו לעט לעשות את
פתח דווקא באמירה חיובית על עצם ההתכנסות של המלאכה במקומו .כבר בגיליון הראשון של “השילוח“ נכתבו
כמאתיים יהודים “שבמשך שלשה ימים נשאו ונתנו בפומבי דברים קשים נגד הרצל על ידי עיתונאים וסופרים שונים.
לעיני כל העמים על דבר יסוד בית נאמן לעם ישראל בארץ כל מה שהודפס ב“השילוח“ היה על דעתו של אחד העם
אבותיו ,התשובה הלאומית על שאלת היהודים פרצה ככה וברוחו .כשנשאל מדוע אינו מגיב בעצמו להרצל וליוזמותיו,
את גדר הצניעות ויצאה לרשות הרבים ,נפרשה לכל העולם ענה (עוד לפני שהתכנס הקונגרס) ,כי אינו מעוניין לפי שעה
בקול רם בשפה ברורה ,בקומה זקופה ,דבר אשר לא היה להשמיע את קולו .עוד הוסיף ואמר כי אינו מתפעל מעשייתו
כמוהו מיום גלות העם מארצו“ (השילוח ,ב’ ,אלול תרנ“ז) .אולם של הרצל וכי אין זה מחובתו של “השילוח“ להתייחס
מלבד זאת ,היה אחד העם מלא בביקורת מרה ולא ראה את
הקמת המדינה היהודית כדבר העתיד להתממש .כך העיד אליו.
בעצתו של הרב מרדכי אהרנפרייז (מזכיר הוועד להכנת
על עצמו: הקונגרס הראשון ורבה הראשי של שוודיה) ,הזמין הרצל
בדד ישבתי בתוך אחי כאבל בין חתנים ורואה חובה את אחד העם להשתתף בקונגרס .אחד העם הגיע לקונגרס
לעצמו לקרוא :היזהרו! הסכנה קרובה והריאקציה עומדת אבל השתתף בו כעיתונאי .במכתב ליחיאל צ’לנוב (מפעילי
מאחורי כתלינו כי ההתלהבות הגדולה בהתכנסות סופה חובבי ציון ומנהיג סיעת הציונים מרוסיה בקונגרס אוגנדה)
להביא איתה יאוש לרגלי התקווה הנכזבה [ ]...עיניהם התלונן אחד העם כי היו לו שתי שיחות עם הרצל ,האחת
נשואות באהבה וגאון אל אחיהם הגדול העומד על חטופה שהסתיימה מסיבה לא ברורה .כאשר ביקש מהרצל
הבמה ומטיף נפלאות אל עמו כאחד הנביאים מימי קדם ביום השני של הקונגרס לקבוע לו שעה קלה לשיחה מיוחדת
— הוא הוא משיח השקר [ ]...תשועת ישראל עתידה בעניין רב ערך“ :הבטיחני לעשות זאת ,ולא קיים דברו“ .אחד
לבוא על ידי הנביאים לא על ידי דיפלומטים( .כל כתבי העם התעקש וביקש שוב ושוב פגישה ,אך היא לא נקבעה.
בפגישה מקרית ברחוב “הבין ממבטי עיני שהנהגתו תמוהה
אחד העם ,דביר ,תש“ז ,חלק שלישי ,עמ’ רע“ו) לי ואז ביקש סליחתי והציע לפני שאלך אתו ברחוב וארצה
לפניו את דברי בדרך הליכתנו“ .לדברי אחד העם ,תשובותיו
בנובמבר 1897כתב אחד העם מאמר נוסף שכותרתו: של הרצל היו דיפלומטיות ומלאות רמזים ריקים מתוכן .אין
“מדינת היהודים וצרת היהודים“ ,שבו המשיך להתקיף ספק שבכך הוגדשה הסאה ואחד העם הפך ליריבו האישי
את הרצל ואת חזונו ולהדגיש כי גם אילו קמה כבר מדינת
והאידאולוגי של הרצל.
היהודים צרת היהודים לא הייתה נפתרת.
עת־מול 281
13