Page 40 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 40
יוצרות רבי שמואל השלישי
ממשיכי דרכו ומקורותיו
גוף היוצר המחוטב
סהלאן בן אברהם שהספיד את רשב״ה לאחר מותו היה גם בין ממשיכי דרכו ואחד המתעניינים
ביוצרותיו־יצירותיו .הוא חי באמצע המאה האחת־עשרה ועמד במשך כעשרים שנה בראש קהל
הבבלים במצרים .במכתב שיצא מתחת ידו הוא ניסה לעמוד על משמעותן של מילים קשות ביוצר
שכתב רשב״ה לראש השנה .היוצר הזה היה משמעותי במיוחד בגלל המולד של חודש תשרי שהיה
מכריע בקביעת הלוח של השנה כולה .גם היוצרות האחרים שכתב השלישי התקשרו לעניין הלוח
שנשאר אחד מתחומי הסמכות האחרונים שהישיבה הארץ ישראלית עדיין החזיקה בהם לאחר
ירידה ממושכת במעמדה.
התעוררות מיוחדת סביב עניין הלוח גאתה בימי גאוני ארץ־ישראל המאוחרים בגלל הוויכוח
שניהלו אתם הקראים ,ובייחוד במחצית הראשונה של המאה העשירית כאשר התנהל הוויכוח
המפורסם בין ר׳ סעדיה גאון לגאון הארץ ישראלי ,בן מאיר .האסטרונומיה שיחקה תפקיד חשוב
בוויכוח בין הרבנים והקראים .אבל גם היהדות הרבנית אימצה גישות והיבטים של מדע האסטרונומיה
המוסלמי .סעדיה גאון ,שניהל ויכוח מר עם הגאון בן מאיר סביב חישובי הלוח ,ראה בהתבוננות
בכוכבים דרך לאימות האמונה ולחיזוקה .לימוד הפילוסופיה היא לדעת רס״ג חובה דתית ,ואת
האסטרונומיה הוא הציג בהקשרים היכולים להתפרש אך ורק כאוהדים את ההתעסקות בה67.
לתוך הקלחת הזאת נגרר ר׳ שמואל כמעט על כורחו כאשר נתמנה חבר בישיבת ארץ ישראל
במחצית השנייה של המאה העשירית ,והוא הביא אתו אל התחום כוחות יצירה גדולים .הפעילות
העיקרית בתוך מערכת היוצר התמקדה בחלקה הראשון של מערכת היוצר ובייחוד בחלק המכונה גוף
היוצר .הגוף הזה כלל לפחות ארבעים ושמונה טורים ארוכים במיוחד .אלה נחלקים לארבע חטיבות
עיקריות בנות שנים־עשר טורים .כל אחת מארבע החטיבות מורכבת מארבע מחרוזות משולשות־
טורים הנחתמות דרך קבע בקטעי מקרא הקובעים על פי דרכם מלבד את תוכן המחרוזת גם את
חריזתה .שני הטורים הראשונים של המחרוזת המשוחררים מזיקה למקראות חתומים לאורך גוף
היוצר כולו באקרוסטיכון אלף־ביתי מלא )א-ת( ובעשר אותיות שמו של המחבר ׳ששממוואאלל׳.
מלבד באורכו הבלתי רגיל גוף היוצר המחוטב )המחולק לחטיבות( ניכר עוד בטורי שירו הארוכים
במיוחד 68.טורים המורכבים מתריסר מילים ויותר אינם נדירים כלל ,ויש בין מילותיו של גוף היוצר
מילים שמקורן היווני ניכר גם באורכן המופלג .מלבד המילים הראשונה והאחרונה ,המשועבדות
זו לאקרוסטיכון וזו לחריזה ,לשון המדרש ממלאת את הטור השירי באופן כבד 69.לפעמים מצליח
67קאפח ,ספר הנבחר באמונות ודעות ,עמ׳ כג-כד ,לז ,וראו גולדסטיין ,אסטרונומיה ,עמ׳ .41–34
68פליישר ,היוצרות ,עמ׳ .196
69מירסקי ,הפיוט ,עמ׳ .510
38