Page 41 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫מבוא‬

‫הפייטן לדחוס לתוך טור שירי אחד שתי דרשות‪ .‬בגודש חומרי המדרש ובאורך הטורים היה רשב״ה‬
‫יחיד ומיוחד‪.‬‬

‫נקודת הכובד והשיא של כל חטיבה וחטיבה בגוף היוצר המחוטב נעוצה במחרוזת האחרונה‬
‫שבה‪ ,‬הרביעית‪ .‬מצד המבנה היא ניכרת במילת הפתיחה שלה הזהה דרך קבע למילה החותמת‬
‫את המחרוזת שלפניה‪ ,‬השלישית‪ ,‬וכן בחתימתה הקבועה במילה ׳קדוש׳ המתייחסת לאל ולמעשיו‬
‫בבריאה‪ .‬מחרוזת זו‪ ,‬המסומנת בראשה בשם ׳פזמון׳ אפשר שגם הייתה מבוצעת בפי קבוצת‬

‫משוררים קטנה שהמילה החוזרת הייתה לה אות וסימן להצטרף אל הביצוע‪70.‬‬
‫מחרוזת הפזמון מיוחדת במינה לא רק מבחינה צורנית אלא גם מבחינת תכניה‪ .‬הדבר ניכר כבר‬
‫בשלביו המוקדמים של הסוג‪ .‬בגופי היוצר של ר׳ יוסף בירבי ניסן‪ ,‬אשר חי לפני הכיבוש הערבי‬
‫בעיר נאוה שבגולן‪ ,‬מחרוזת הפזמון כתובה בסגנון של תפילה ובקשה‪ 71.‬בפיוטי רשב״ה מחרוזת‬
‫הפזמון‪ ,‬שלא כבכל שאר המחרוזות‪ ,‬לא הייתה חייבת לחתום בפסוק מפסוקי פרשת השבוע‪ ,‬אלא‬
‫הייתה יכולה לחתום בכל פסוק מקראי שהוא לפי בחירתו של הפייטן‪ .‬המעבר המיוחד של המחרוזת‬
‫השלישית מן המהלך הרגיל של סופי המחרוזות לקראת פסוק הקדושה ׳קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות‬
‫מלוא כל הארץ כבודו׳ הצריך מהלכים מיוחדים שהמחרוזת המשולשת לא הייתה יכולה בכל מקרה‬
‫לעמוד בהם בלא סיוע חיצוני‪ .‬המילה החוזרת של השרשור )‪ (anadiplosis‬באה כנראה לפתור את‬
‫המצוקה הזאת על ידי סימון הזיקה בין מחרוזת הריפרן ובין קודמתה בקישור מבני מובחן‪ 72.‬הפסוק‬
‫המיוחד שהיה לפסוק חותם חטיבה גם זכה להצגה מיוחדת ולדברי הקדמה שהדגישו את חשיבותה‬
‫ואת מגמותיה של החטיבה כולה‪ .‬הפריצה קדימה בזמן והאמירה המוכיחה את פעולת ההשגחה‬

‫בעולם מאפיינות את מעמדה המיוחד של מחרוזת הפזמון‪.‬‬
‫גוף היוצר לפרשת יתרו התרחב באופן יוצא מן הכלל בגלל עשרת הדיברות שבפרשת השבוע‬
‫לכדי שש חטיבות‪ .‬המחרוזת הראשונה בחטיבה השלישית חותמת בדיבר הראשון ׳אנכי׳‪ ,‬והמחרוזת‬
‫השלישית בהמשך חותמת בלשון התוכפת ׳אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׳ )שמ׳ כ‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫לפיכך מחרוזת הפזמון של החטיבה הזאת נפתחת בלשון ׳עבדים׳‪ ,‬אבל מיד היא מפליגה אל העתיד‬

‫של הגאולה‪:‬‬

‫ֲע› ָב ִדים‹ | וּ ְמשׁוּ ְע ָבּ ִדים ִשׁ ְח ַר ְר ִתּי ְו ִה ְד ַר ְר ִתּי ֵמאַ ְד ַמת ֲע ָנ ִמים‬
‫ְו ֶל ָע ִתיד ֶא ְגאָ ֵלם ִמ ָבּ ֶבל וּ ָמ ַדי ְו ָי ָוון ַו ֲאד ֹו ִמים‬

‫׳ ִי ְשׂ ָר ֵאל נ ֹו ַשׁע ַבּי׳ ָי ְתּשׁ›וּ ַעת‹ ע ֹו ָל ִמים׳ )יש׳ מה‪ ,‬יז(‬
‫בשגבון קדוש‬

‫‪ 70‬פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ׳ ‪.227‬‬
‫‪ 71‬שם‪ ,‬נספח א‪.‬‬

‫‪ 72‬בשירים הבנויים בטורים מרובעים שאינם חורזים יכול השרשור לשמש כמציין את גבולות הטור השירי‪.‬‬

‫‪39‬‬