Page 46 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 46

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫הוא בראשי מחרוזותיו ׳שמואל החבר׳‪ .‬וכן עשה פעם נוספת בפיוטי המאורות‪ :‬׳שמואל׳ במאורה‬
‫ו׳החבר׳ באהבה‪ .‬במאורה אף שילב באופן כמעט מלא את לשון הפתיחה של הברייתא דשמואל‪78:‬‬

                                                          ‫ֹשׁ ֵכן ֲע ִל ָיּה ִתּי ֵכּן ל ֹו ֵבּית ִדּי ָרה‬
                                              ‫ִמ ָצּפ ֹון ֵאי ָנהּ ְמסוּ ֶכּ ֶכת וּ ְמרוּ ַבּ ַעת ְכּאַ ְכ ַס ְד ָרה‬
                                       ‫וּ ִמ ָדּר ֹום ְסתוּ ָמה ְכ ֶח ֶדר ַו ֲעגוּ ָלּה ] ְכּ[ ִכ ְב ָשׁן וּ ְמהוּ ָדּ ָרה‬

‫כמה מתפקידיו של החבר בישיבה הארץ ישראלית היו קשורים להכרזה על החודש וקביעת‬
‫המועדים ולוח השנה‪ .‬והיה הדבר קשור בין היתר גם במדע האסטרונומיה ואף הצריך התבוננות‬
‫בגרמי השמים‪ .‬אמנם ברכיבי הלוח העברי כבר דנו ר׳ אלעזר בירבי קליר‪ 79‬ור׳ פינחס הכהן‪80‬‬
‫ביצירותיהם לשבת של חילופי תקופות‪ .‬התעניינות מיוחדת בנושא גילה בן זמנו של רשב״ה איש‬
‫נציבין שבמזרח‪ ,‬ר׳ נחמיה בן שלמה בן הימן הנשיא‪ ,‬בסדר עבודה שכתב ליום הכיפורים‪ 81.‬ואולם‬
‫רשב״ה הצעיד את כל העיסוק הזה צעד קדימה כאשר התעכב בפיוט לראש חודש החל בשבת‬

                                         ‫במקומם המדויק של כוכבי המזלות ביקום ובמהלכם‪.‬‬
‫הידע האסטרונומי נחשב כידע אזוטרי‪ .‬מסירת סוד העיבור מאדם הראשון ועד משה רבנו‬
‫והסנהדרין שהוא מינה מתוארת בפרוטרוט בפרק השמיני מפרקי רבי אליעזר וכן גם במגילת אביתר‬
‫שמן המאה האחת־עשרה‪ 82.‬כאן טורחים גם להדגיש שרק בני ישיבת ארץ ישראל‪ ,‬הסנהדרין‪ ,‬בקיאים‬
‫בסוד העיבור‪ ,‬בניגוד לנשיאים הבבליים צאצאי בית דוד‪ .‬גם בין מקצועות החכמה שניחן בהם חכם‬
‫בישיבה‪ ,‬שהשלישי מספיד‪ ,‬נזכר לצד מקצועות החכמה‪ ,‬הרגילים ברשימות כאלה‪ ,‬מקרא משנה‬

                                                           ‫והלכה‪ 83,‬גם מקצוע נוסף – עיבור‪:‬‬

                                                            ‫ְוד ֹו ֵבר ַעל אָ ְפ ָניו ָדּ ָבר ָדּבוּר‬
                                                          ‫ְל ִמ ָלּת ֹו ְמ ַי ֲח ִלים ] ָכּל ַה ִצּבּוּר[‬
                                                         ‫] ִמ ְק ָר[א וּ ִמ ְשׁ ָנה ַו ֲה ָל ָכה ְו ִעבּוּר‬
                                          ‫)הספד ׳איה אלוף׳‪ ,‬טורים ‪84(24–22‬‬

                                                ‫‪ 78‬אוצר מדרשים‪ ,‬עמ׳ ‪ ;542‬לייכט‪ ,‬אסטרולוגיה‪ ,‬עמ׳ ‪.89–82‬‬
                                    ‫‪ 79‬שפיגל‪ ,‬אבות הפיוט‪ ,‬עמ׳ ‪ 124‬ואילך; פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ׳ ‪.109–107‬‬

                                                               ‫‪ 80‬אליצור‪ ,‬פיוטי פינחס הכהן‪ ,‬עמ׳ ‪.644–641‬‬
        ‫‪ 81‬זולאי‪ ,‬ארץ ישראל ופיוטיה‪ ,‬עמ׳ ‪ ;239–238‬קצומטה‪ ,‬פיוטי נחמיה בן שלמה בן הימן הנשיא‪ ,‬עמ׳ ‪.88‬‬

                                                                              ‫‪ 82‬גיל‪ ,‬א״י‪ ,‬ג‪ ,‬עמ׳ ‪.411–400‬‬
‫‪ 83‬קיסטר‪ ,‬עיונים באבות דר׳ נתן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,44–42‬והשוו אבות ג‪ ,‬יח‪ :‬קנין ופתחי נדה הן גופי הלכות‪ ,‬תקופות‬

                                                                        ‫וגמטריאות – פרפריאות לחכמה‪.‬‬
‫‪ 84‬הספד זה כמו הספדים אחרים על גדולי הישיבה הארץ ישראלית משלהי האלף הראשון הם חסרי ארגון‬
‫אקרוסטיכוני כלשהו‪ ,‬ושימשו בוודאי פורמולרים שנועדו לסייע באלתור של דברי הספד בשעת הדחק‪ .‬לא‬
‫לחינם גם מובא במקום שמו של הנספד הכינוי ׳פלוני׳ או בקיצור פ׳‪ .‬גם השבחים המורעפים על הנפטר חוזרים‪.‬‬

                                                    ‫‪44‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51