Page 51 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 51
מבוא
העולם הקטן – האדם ,ורק לבסוף העולם התיכון – המשכן .דרך ההשוואה שלו היא לפיכך בעולם...
באדם ...במשכן ...רשב״ה הלך בדרך ההפוכה ,מן המשכן אל גוף האדם וממנו אל העולם וזו גם
דרכו של ר׳ שמעיה השושני.
שבתאי דונולו הרופא ,אשר חיבר את ספר חכמוני בדרום איטליה בשנת ,946ביקש לפרש את
לשון ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳ )בר׳ א ,כו( על דרך ההקבלה בין רכיבי הקוסמוס ובין רכיבי גוף
האדם – המיקרוקוסמוס .לדבריו ,׳כמו שהאלהים מלא כל הארץ...כן נשמת רוח החיים של אדם מלא
כל גופו ,שהוא כעולם קטן מכף רגלו ועד קדקדו ,מקצה אל קצה עד צפרני ידיו ורגליו ...וכאשר ברא
האלהים בתחלת בראשית את העולם הזה הגדול ,כן ברא ויצר מן העולם הגדול את האדם שהוא
עולם קטן .ודמהו אלהים בדמותו כמעט קט מזער ובדמות העולם׳ 102.בין השוואותיו המפורטות
של דונולו יש גם אחת שהייתה כנראה פופולארית במיוחד :׳וכמו שנתן ברקיע השמים שני מאורות
וחמשה כוכבים ,כן נתן בראש האדם שתי עינים ,עין הימנית דומה לחמה ועין השמאלית דומה
ללבנה ,האף השמאלי דומה למאדים ,האף הימני דומה לכוכב חמה ,הלשון והפה והשפתיים דומה
לצדק ,האזן הימנית דומה לנוגה ,האזן השמאלית דומה לשבתאי׳103.
מדרש תדשא הספוג בתורתו של ר׳ משה הדרשן ,מוסיף להשוואה שלו את חוליית המשכן
החסרה אצל דונולו ,והוא עוד עושה דבר נוסף המאפיין את דרכו המדרשית .הוא מחזק את ההשוואה
באמצעות דרשה מספרית שהוא מפתח על דרך ׳כנגד׳ :מנורת הזהב יש לה שבעה נרות כנגד שבעה
מאורות בעולם שבעה כוכבים המשמשים בשנה שבעה שערים בנפש – שתי עינים שתי אזנים
שתי אפים ופה אחד 104.עניין מיוחד בסדרי הבריאה מגלה הקובץ המדרשי המיוחד הזה במדרשים
אנלוגיים בין מקדש ועולם ,ואף שמו נגזר על פי פסוק הפתיחה ׳תדשא הארץ דשא׳ )בר׳ א ,יא(.
בהמשך הוא פותח את הפרק השני בקביעה ׳המשכן נעשה כנגד ברייתו של עולם׳ .לא לחינם נחשב
מדרש תדשא אחד המובהקים שבמדרשי ההשוואה שזיקה להם אל דרשות ר׳ משה הדרשן.
בפיוטו של רשב״ה חולית המנורה דווקא לא זכתה לפיתוח מיוחד ונותרה במצבה הבסיסי ממש
כמו אצל ר׳ סעדיה :בעולם – השמש והירח והכוכבים ,באדם – העינים ,במשכן – מנורה ונרותיה,
ומעין זה גם אצל ר׳ שמעיה השושני ,אם כי בסדר האופייני המעמיד את המשכן בראש ,משכן ,גוף
ועולם:
כה ,מ( – י״ח השוואות .בקטע מקביל של יעקב סיקילי המצטט ישירות מפירוש רס״ג לספר שמות הוא מזכיר
בשלושה מקומות י״ו השוואות ,והוא כנראה הנכון ,השוו שטיינשניידר ,קטלוג בודליינה ,ב ,עמ׳ .2207מלטר,
כתבי רס״ג והספרות עליו ,עמ׳ תקעה סובר אחרת .מספר ההשוואות היה חייב ,מכל מקום ,להיות זוגי )בין
16בין ,(18מכיוון שכל שתי חוליות בהשוואות של רס״ג יש בהן צד של הקבלה .השוו למשל :האחד עשר:
בעולם – דברים משמחים...השנים עשר :בעולם – דברים מעציבים.
102מנקוסו ,ספר חכמוני ,עמ׳ ,160–158והשוו קצומטה ,פיוטי נחמיה בן שלמה בן הימן הנשיא ,עמ׳ .55
103מנקוסו ,שם ,עמ׳ .154
104מדרש תדשא יא )ספר ילקוט מדרשים ,ב ,עמ׳ כה(.
49