Page 47 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫מבוא‬

‫גם הברכה המפויטת על קידוש ירחים המובאת במסכת סופרים )יט‪ ,‬ז( מדגישה את חלקו של‬
‫הסנהדרין )׳עגולה׳( בחינוכם של חכמים ונבונים בסודות הלוח ובסידור העתים‪:‬‬

‫ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם‬
‫ֲא ֶשׁר ַבּ ֲעגוּ ָלּה ‪ִ /‬גּי ֵדּל דּ ֹו ְר ִשׁים ‪ //‬ה ֹו ָרם ְו ִלי ְמּ ָדם ‪ְ /‬ז ַמ ֵנּי ֳח ָד ִשׁים‬

‫ִטי ֵכּס ָי ֵר ַח ‪ִ /‬כּי ֵלּל ְל ָב ָנה ‪ִ //‬מי ָנּה ְנב ֹו ִנים ‪ /‬ס ֹו ְד ֵרי ִע ִתּים‬
‫ִפּי ֵלּס צוּ ֵרנוּ ‪ִ /‬ק)רב(]י ֵצּ[י ְר ָג ִעים ‪ֶ //‬שׁ ָבּם ִתּי ֵקּן ‪ /‬א ֹות ֹות ֳח ָד ִשׁים‬

‫ברוך אתה ה׳ מקדש ישראל וראשי חדשים‬

‫גם פיוטי קידוש ירחים של ר׳ פינחס הכהן המאוחרים בוודאי יותר מן הברכה המפויטת חותמים‬
‫בפסוקים בנוסח ׳סוד ה׳ ליראיו׳ )תה׳ כה‪ ,‬יד( וכן ׳כי לא יעשה ה׳ אלהים דבר כי אם גלה סודו אל‬
‫עבדיו הנביאים׳ )עמ׳ ג‪ ,‬ז( וכדומה‪ 85.‬כאן לא הבינו עוד את ׳סוד העיבור׳ במשמע ההתוועדות של‬
‫החכמים המחליטים על העיבור‪ .‬הוויכוח על הלוח שעורר רב סעדיה גאון נגד גאון ארץ ישראל בן‬
‫מאיר מאה שנה מאוחר יותר בוודאי עוד עורר את חבורת ארץ הצבי להדוף כל ערעור על מעמד‬
‫ההנהגה הבכיר שלה שהתבטא בפריבילגיה המיוחדת לסדר את הזמנים‪ 86.‬לכאן מצטרפים עוד‬

‫התפתחויות במדעי הקוסמולוגיה והאסטרונומיה מבית המדרש הערבי בן הזמן‪.‬‬
‫בשאלת זווית העלייה של המזלות כבר עסק התוכן היווני היפסיקלס )‪ (Hypsikles‬באמצע המאה‬
‫השנייה לפני הספירה‪ .‬חיבורו זכה לשני תרגומים ערביים במאה התשיעית לספירה‪ .‬במאה העשירית‬
‫כאשר הצטרף רשב״ה כחבר בישיבה הוא חיבר לכבוד ראש חודש שחל בשבת יוצר המבוסס כולו‬
‫על חומר לימודי מתחום האסטרונומיה‪ .‬בגוף היוצר הוא ערך וסידר את המידע החשוב הזה דבר‬
‫דבור על אופניו‪ .‬בפזמון החוזר החתום בראשי מילותיו ׳שמואל החבר׳ הוא אף פנה אל קהלו‬
‫שאותו כינה על פי לשונו ׳לוהגי לשון הקדש׳ ועודד אותו להלל ולשבח לזרוע האל אשר בראה את‬

‫הכוכבים המרהיבים )יש׳ נא‪ ,‬ט(‪:‬‬

‫‪ַ ‬בח ‪‬ר ֹום‪ָ ‬קד ֹושׁ ‪ְ ‬שּׁרוּ ‪ֹ ‬ו ֲה ֵגי ְלשׁ ֹון ַה ֹקּ ֶדשׁ‬
‫‪‬ידּוּר ‪ֹ ‬ו ֵצב ‪ְ ‬זר ֹוע ֹו ‪ָ ‬ה ִבים ַה ְז ִכּירוּ ַב ֹקּ ֶדשׁ‬
‫ְבּי ֹום ַשׁ ָבּת ְו ֹראשׁ ֹח ֶדשׁ לקדוש‬

‫בתבניתו של גוף היוצר הזה שינה המחבר ממנהגו הרגיל בגוף היוצר המחוטב ובנה אותו ברצף על‬
‫דרך גוף היוצר הקיקלרי‪ .‬בטורי החתימה של מחרוזותיו הוא לא שילב את פסוקי המקרא של קריאת‬
‫היום )במ' כח‪ ,‬א והלאה( אלא את שמות המזלות בזה אחר זה‪ .‬חתימת האלף־בית מלווה דרך קבע‬

‫כך למשל‪ :‬וסוד עיבורים בחכמה מעבר ‪ /‬מקרא ומשנה ואגדות ותלמוד סובר‪ ,‬ראו אליצור‪ ,‬לקורות הגאונות‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ ,339‬והשוו עוד כהן‪ ,‬קטעים חדשים מן ההספד‪ ,‬עמ׳ ‪.457‬‬
‫‪ 85‬אליצור‪ ,‬פיוטי פינחס הכהן‪ ,‬עמ׳ ‪.69‬‬
‫‪ 86‬סטרן‪ ,‬לוח וקהילה‪ ,‬עמ׳ ‪.268–263‬‬

‫‪45‬‬