Page 45 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 45

‫מבוא‬

                                                                                     ‫גוף היוצר הקיקלרי‬

‫לצד המבנה הרגיל של גוף יוצר מחוטב בעל ארבע חטיבות שכל אחת נחתמת במחרוזת פזמון‬
‫מתחלפת נהג רשב״ה להיזקק גם לדגם שונה במידה רבה בשבתות בעלות מוקד תמטי ייחודי‪ .‬כאן‬
‫ביקש לפרוץ את המסגרת המפוצלת לטובת נושא מרכזי שהוא ביקש לתת לו ביטוי מודגש‪ .‬בגוף‬
‫היוצר הזה נתבקש לו מרחב שיאפשר לו לכתוב בהיקף המתבקש על פי העניין‪ .‬כך הוא יצר גופי‬
‫יוצר קיקלריים שמחרוזת קדוש רפרנית נעה אחרי כל שלוש ממחרוזותיו‪ .‬מחרוזת כזאת לא היה‬

                                                   ‫בכוחה ליצור הפסקה של ממש בגוף היוצר‪.‬‬
‫המרכז הפולחני היה אחד ממוקדי הכוח של הישיבה הירושלמית‪ ,‬ופרשת פקודי העוסקת במשכן‬
‫ובבניינו הייתה נושא אשר השלישי חשב אותו ראוי לעיון נרחב מן הרגיל‪ .‬בגוף היוצר לשבת הזאת‬
‫הפייטן הקפיד לשמור על המבנה המפוצל בחטיבה הראשונה בלבד‪ .‬חטיבה זו דרשה כרגיל את‬
‫שלושת הפסוקים הראשונים בפרשה )שמ׳ לח‪ ,‬כא‪-‬כב‪-‬כג( והפליגה בחתימתה של מחרוזת הפזמון‬
‫אל השלמת המלאכה ׳וכבוד ה׳ מלא את המשכן׳ )שם מ‪ ,‬לד(‪ .‬מכאן ואילך הוא נטש את המתכונת‬
‫המפוצלת‪ ,‬ותיאר בעשרים וארבע מחרוזות נוספות צעד אחר צעד בעקבות הברייתא דמלאכת‬
‫המשכן את המקדש ואת כליו‪ .‬תוך כדי כך עשה את מחרוזת הקדוש למחרוזת ריפרנית החוזרת עוד‬
‫שמונה פעמים לאחר כל שלוש מחרוזות‪ 76.‬בעשרים וארבע המחרוזות הנוספות האלה הוא אפילו‬
‫ויתר על פסוקי חתימה וניצל את מלוא היקפן של מחרוזותיו המשולשות למפרט הטכני המדויק של‬
‫המשכן‪ .‬יוצאת מן הכלל הייתה כאן המחרוזת האחרונה החותמת בלשון הפסוק האחרון בפרשה‪.‬‬

                                       ‫פסוק זה ממשיך את פסוק החתימה של מחרוזת הפזמון‪:‬‬

                                              ‫וּ ְכ ֶשׁהוּ ַק]ם[ א ָיכ ֹול ְל ִה ָכּ ֵנס ְלת ֹוכ ֹו ַמ ִצּיב ֹו‬
                           ‫׳ ִכּי ֲע ַנן ְי ָי ַעל ַה ִמּ ְשׁ ָכּן י ֹו ָמם ְו ֵאשׁ ִתּ ְה ֶיה ַל ְי ָלה בּ ֹו׳ )שמ׳ מ‪ ,‬לח(‪77‬‬

‫להזדמנות המיוחדת של שבת וראש חודש נשתמרו בידינו שתי מערכות יוצר מקבילות של‬
‫רשב״ה‪ .‬האחת בעלת גוף יוצר מפוצל הדורש כסדר את פסוקי הקריאה בתורה בראש חודש )במ׳‬
‫כח‪ ,‬א‪-‬טו(‪ .‬ביצירה זו ׳אילפתני תמידים ומוספים לגמור׳ חותם המשורר את שמו בצניעות הידועה‬
‫בצורה ׳שמואל׳ בלבד‪ .‬יצירה נוספת לשבת וראש חודש ׳אדון כל פעולות ‪ /‬צר בתלולות ‪ /‬שנים‬
‫עשר מזלות׳ הוא כתב במתכונת המורחבת ובפיתוח של נושאי האסטרונומיה‪ .‬במחרוזת הקדוש‬
‫הריפרנית הוא חתם הפעם ׳שמואל החבר׳‪ .‬בשאלות הלוח דן גם האופן החתום באופן בלתי רגיל גם‬

‫לאביתור אינו נזקק מחוץ למילת הקבע ׳קדוש׳ לרמז כלשהו לתפילת הקבע‪ ,‬ורק בעיבודים ספרדיים של יוצרותיו‬
                                                  ‫נוסף בסופם קטע מעבר אל ׳המאיר לארץ ולדרים עליה׳‪.‬‬

‫‪ 76‬פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ׳ ‪ 634‬סבר שמחרוזות פזמון רפרניות הקשורות אל שלפניהן בשרשור אינן עולות לעולם‬
                                                                                     ‫בפייטנות המזרחית‪.‬‬

                                                 ‫‪ 77‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ 223‬ראה במחרוזת מעין זו מחרוזת פזמון נוספת‪.‬‬

                                                    ‫‪43‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50