Page 45 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 45
מבוא
גוף היוצר הקיקלרי
לצד המבנה הרגיל של גוף יוצר מחוטב בעל ארבע חטיבות שכל אחת נחתמת במחרוזת פזמון
מתחלפת נהג רשב״ה להיזקק גם לדגם שונה במידה רבה בשבתות בעלות מוקד תמטי ייחודי .כאן
ביקש לפרוץ את המסגרת המפוצלת לטובת נושא מרכזי שהוא ביקש לתת לו ביטוי מודגש .בגוף
היוצר הזה נתבקש לו מרחב שיאפשר לו לכתוב בהיקף המתבקש על פי העניין .כך הוא יצר גופי
יוצר קיקלריים שמחרוזת קדוש רפרנית נעה אחרי כל שלוש ממחרוזותיו .מחרוזת כזאת לא היה
בכוחה ליצור הפסקה של ממש בגוף היוצר.
המרכז הפולחני היה אחד ממוקדי הכוח של הישיבה הירושלמית ,ופרשת פקודי העוסקת במשכן
ובבניינו הייתה נושא אשר השלישי חשב אותו ראוי לעיון נרחב מן הרגיל .בגוף היוצר לשבת הזאת
הפייטן הקפיד לשמור על המבנה המפוצל בחטיבה הראשונה בלבד .חטיבה זו דרשה כרגיל את
שלושת הפסוקים הראשונים בפרשה )שמ׳ לח ,כא-כב-כג( והפליגה בחתימתה של מחרוזת הפזמון
אל השלמת המלאכה ׳וכבוד ה׳ מלא את המשכן׳ )שם מ ,לד( .מכאן ואילך הוא נטש את המתכונת
המפוצלת ,ותיאר בעשרים וארבע מחרוזות נוספות צעד אחר צעד בעקבות הברייתא דמלאכת
המשכן את המקדש ואת כליו .תוך כדי כך עשה את מחרוזת הקדוש למחרוזת ריפרנית החוזרת עוד
שמונה פעמים לאחר כל שלוש מחרוזות 76.בעשרים וארבע המחרוזות הנוספות האלה הוא אפילו
ויתר על פסוקי חתימה וניצל את מלוא היקפן של מחרוזותיו המשולשות למפרט הטכני המדויק של
המשכן .יוצאת מן הכלל הייתה כאן המחרוזת האחרונה החותמת בלשון הפסוק האחרון בפרשה.
פסוק זה ממשיך את פסוק החתימה של מחרוזת הפזמון:
וּ ְכ ֶשׁהוּ ַק]ם[ א ָיכ ֹול ְל ִה ָכּ ֵנס ְלת ֹוכ ֹו ַמ ִצּיב ֹו
׳ ִכּי ֲע ַנן ְי ָי ַעל ַה ִמּ ְשׁ ָכּן י ֹו ָמם ְו ֵאשׁ ִתּ ְה ֶיה ַל ְי ָלה בּ ֹו׳ )שמ׳ מ ,לח(77
להזדמנות המיוחדת של שבת וראש חודש נשתמרו בידינו שתי מערכות יוצר מקבילות של
רשב״ה .האחת בעלת גוף יוצר מפוצל הדורש כסדר את פסוקי הקריאה בתורה בראש חודש )במ׳
כח ,א-טו( .ביצירה זו ׳אילפתני תמידים ומוספים לגמור׳ חותם המשורר את שמו בצניעות הידועה
בצורה ׳שמואל׳ בלבד .יצירה נוספת לשבת וראש חודש ׳אדון כל פעולות /צר בתלולות /שנים
עשר מזלות׳ הוא כתב במתכונת המורחבת ובפיתוח של נושאי האסטרונומיה .במחרוזת הקדוש
הריפרנית הוא חתם הפעם ׳שמואל החבר׳ .בשאלות הלוח דן גם האופן החתום באופן בלתי רגיל גם
לאביתור אינו נזקק מחוץ למילת הקבע ׳קדוש׳ לרמז כלשהו לתפילת הקבע ,ורק בעיבודים ספרדיים של יוצרותיו
נוסף בסופם קטע מעבר אל ׳המאיר לארץ ולדרים עליה׳.
76פליישר ,היוצרות ,עמ׳ 634סבר שמחרוזות פזמון רפרניות הקשורות אל שלפניהן בשרשור אינן עולות לעולם
בפייטנות המזרחית.
77שם ,עמ׳ 223ראה במחרוזת מעין זו מחרוזת פזמון נוספת.
43
