Page 55 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 55
מבוא
כנגד ארבע גאולות עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להן לישראל ארבעה גואלים ואלו הן :אליהו
ומשיח בן דוד ומשיח בן יוסף וכהן גדול ,ועליהם הוא אומר ויראני ה׳ ארבעה חרשים )זכ׳ ב ,ג(107.
ָק ַצ ְב ָתּ כ ֹוס ֹות אַ ְר ָבּ ָעה ְ /כּ ֶנ ֶגד ְגּאוּלּ ֹות אַ ְר ָבּ ָעה
ַר ֵעל ַמ ְר ַשׁ ַעת ְבּאַ ְר ָבּ ָעה ְ /ו ַה ֲע ִסיס נ ֹו ַשׁ ַעת ְבּאַ ְר ָבּ ָעה
ְשׁ ַלח ָח ָר ִשׁים אַ ְר ָבּ ָעה ְ /ל ַידּ ֹות ְק ָרנ ֹות אַ ְר ָבּ ָעה
השוואות המבוססות על השוויון המספרי טיפוסיות לדרכו המדרשית של פייטננו .מאלפת אחרת
היא ההשוואה בין שבע־עשרה השנים שיעקב פרנס את יוסף בנערותו עד שנמכר לעבד ובין שבע־
עשרה השנה שיוסף פרנס את אביו במצרים .בהשוואה זו פותח גוף היוצר לפרשת ויחי:
אָ ָדם ְבּ ִמ ָדּה ֶשׁהוּא מ ֹו ֵדד ָבּהּ מ ֹו ְד ִדין ל ֹו ֶבּ ֱאמוּ ָנה
ֵבּן ְכּמ ֹו ִגי ֵדּל אָב ְבּ ַנ ֲערוּת ֵכּן הוּא ִכ ְל ְכּל ֹו ְל ֵעת ִז ְק ָנה
׳ ַו ְי ִחי ַי ֲע ֹקב ְבּ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַר ִים ְשׁ ַבע ֶע ְשׂ ֵרה ָשׁ ָנה׳ )בר׳ מז ,כח(
המקור הקרוב ביותר לדברים אלה נמצא לנו במדרש חדש על התורה :׳אמרו חכמים לפי שגידל
יעקב את יוסף י״ז שנים בכל תפנוקים ובכל מעדנים ,לפיכך פרע לו במצרים וכלכלו י״ז שנה׳108.
רשימות סדורות וחישובים מספריים חביבים היו על רשב״ה והם עולים שוב ושוב גם במקומות
נוספים ביצירתו 109.על רשימה של דימויים נדמה שהוא בתור פייטן לא יכול היה לוותר .כך הוא
נזקק למאמר המובא בשם ר׳ נחמיה על ׳ששה עשר דברים נאמרו בארבה ...שניו כברזל ,קרניו
דומות לקרני השור ,כפיו דומות לכפות הארי...׳ 110נוסח דומה המונה ׳שלושה עשר דברים נאמרו
בארבה׳ מובא במדרש שלושה וארבעה שכולו מניינים וסיכומים מספריים 111.רשב״ה מביא את
האגדה הזאת בנוסח שהוא כנראה קצת פחות מפותח ומסתכם בשנים־עשר דברים .חמשה מהם הוא
מפרט ומציין במפורש ולגבי השאר הוא מסתפק בהזכרה של מניינם המספרי ,תוך ציון העובדה
שהם מצוינים ומסומנים למישרין במקומם :׳וּ ְמסוּ ָמּן ְבּ ֶשׁ ַבע ֲא ֵחר ֹות ְבּ ֶת ֶרץ׳ )בא ,גוף יוצר .(11–10
מסתבר שהפייטן פונה בדבריו אל ציבור המכיר את הדרשה המספרית ומסתפק בראשי דברים.
גם במקרים אחרים לא יכול היה הפייטן להיכנס לפרטי המניין בגלל אופיו של הטור השירי
שהוא מוגבל באורכו ,ונאלץ לקצר במיוחד כאשר מספר הפרטים גדול .במקרים כאלה הוא הסתפק
107בתי מדרשות ,א ,עמ׳ סג ,וכן מדה״ג ,וארא ,עמ׳ צז-צח.
108מאן ,מקרא ,א ,עמ׳ קצח ,והשוו עוד מדרש אגדה ,עמ׳ קה וכן מדה״ג ,בראשית ,עמ׳ תשצט .והשוו עוד הדרשה
על ׳וירא בלק׳ לפי מאן ,שם ,ב ,עמ׳ פט הוא ראה ׳את ישראל יושבין בנחת ,וענני כבוד מקיפין אותן ,והמן יורד
עליהן׳ ,וכן מצאנו בפתיחת היוצר לבלק.
109והשוו גם נטייה דומה אצל ר׳ טוביה ב״ר אליעזר בעל לקח טוב ,ראו תא־שמע ,מדרש לקח טוב ,עמ׳ .283
110שנבלום ,פירקא דרבינו הקדוש ,בבא דששה עשר ,דף מג ע״א.
111בתי מדרשות ,ב ,עמ׳ עא.
53
