Page 55 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 55

‫מבוא‬

‫כנגד ארבע גאולות עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להן לישראל ארבעה גואלים ואלו הן‪ :‬אליהו‬
‫ומשיח בן דוד ומשיח בן יוסף וכהן גדול‪ ,‬ועליהם הוא אומר ויראני ה׳ ארבעה חרשים )זכ׳ ב‪ ,‬ג(‪107.‬‬

                                           ‫ָק ַצ ְב ָתּ כ ֹוס ֹות אַ ְר ָבּ ָעה ‪ְ /‬כּ ֶנ ֶגד ְגּאוּלּ ֹות אַ ְר ָבּ ָעה‬
                                       ‫ַר ֵעל ַמ ְר ַשׁ ַעת ְבּאַ ְר ָבּ ָעה ‪ְ /‬ו ַה ֲע ִסיס נ ֹו ַשׁ ַעת ְבּאַ ְר ָבּ ָעה‬

                                           ‫ְשׁ ַלח ָח ָר ִשׁים אַ ְר ָבּ ָעה ‪ְ /‬ל ַידּ ֹות ְק ָרנ ֹות אַ ְר ָבּ ָעה‬

‫השוואות המבוססות על השוויון המספרי טיפוסיות לדרכו המדרשית של פייטננו‪ .‬מאלפת אחרת‬
‫היא ההשוואה בין שבע־עשרה השנים שיעקב פרנס את יוסף בנערותו עד שנמכר לעבד ובין שבע־‬

          ‫עשרה השנה שיוסף פרנס את אביו במצרים‪ .‬בהשוואה זו פותח גוף היוצר לפרשת ויחי‪:‬‬

                                         ‫אָ ָדם ְבּ ִמ ָדּה ֶשׁהוּא מ ֹו ֵדד ָבּהּ מ ֹו ְד ִדין ל ֹו ֶבּ ֱאמוּ ָנה‬
                                      ‫ֵבּן ְכּמ ֹו ִגי ֵדּל אָב ְבּ ַנ ֲערוּת ֵכּן הוּא ִכ ְל ְכּל ֹו ְל ֵעת ִז ְק ָנה‬
                                ‫׳ ַו ְי ִחי ַי ֲע ֹקב ְבּ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַר ִים ְשׁ ַבע ֶע ְשׂ ֵרה ָשׁ ָנה׳ )בר׳ מז‪ ,‬כח(‬

‫המקור הקרוב ביותר לדברים אלה נמצא לנו במדרש חדש על התורה‪ :‬׳אמרו חכמים לפי שגידל‬
  ‫יעקב את יוסף י״ז שנים בכל תפנוקים ובכל מעדנים‪ ,‬לפיכך פרע לו במצרים וכלכלו י״ז שנה׳‪108.‬‬

‫רשימות סדורות וחישובים מספריים חביבים היו על רשב״ה והם עולים שוב ושוב גם במקומות‬
‫נוספים ביצירתו‪ 109.‬על רשימה של דימויים נדמה שהוא בתור פייטן לא יכול היה לוותר‪ .‬כך הוא‬
‫נזקק למאמר המובא בשם ר׳ נחמיה על ׳ששה עשר דברים נאמרו בארבה‪ ...‬שניו כברזל‪ ,‬קרניו‬
‫דומות לקרני השור‪ ,‬כפיו דומות לכפות הארי‪...‬׳‪ 110‬נוסח דומה המונה ׳שלושה עשר דברים נאמרו‬
‫בארבה׳ מובא במדרש שלושה וארבעה שכולו מניינים וסיכומים מספריים‪ 111.‬רשב״ה מביא את‬
‫האגדה הזאת בנוסח שהוא כנראה קצת פחות מפותח ומסתכם בשנים־עשר דברים‪ .‬חמשה מהם הוא‬
‫מפרט ומציין במפורש ולגבי השאר הוא מסתפק בהזכרה של מניינם המספרי‪ ,‬תוך ציון העובדה‬
‫שהם מצוינים ומסומנים למישרין במקומם‪ :‬׳וּ ְמסוּ ָמּן ְבּ ֶשׁ ַבע ֲא ֵחר ֹות ְבּ ֶת ֶרץ׳ )בא‪ ,‬גוף יוצר ‪.(11–10‬‬

    ‫מסתבר שהפייטן פונה בדבריו אל ציבור המכיר את הדרשה המספרית ומסתפק בראשי דברים‪.‬‬
‫גם במקרים אחרים לא יכול היה הפייטן להיכנס לפרטי המניין בגלל אופיו של הטור השירי‬
‫שהוא מוגבל באורכו‪ ,‬ונאלץ לקצר במיוחד כאשר מספר הפרטים גדול‪ .‬במקרים כאלה הוא הסתפק‬

                                                   ‫‪ 107‬בתי מדרשות‪ ,‬א‪ ,‬עמ׳ סג‪ ,‬וכן מדה״ג‪ ,‬וארא‪ ,‬עמ׳ צז‪-‬צח‪.‬‬
‫‪ 108‬מאן‪ ,‬מקרא‪ ,‬א‪ ,‬עמ׳ קצח‪ ,‬והשוו עוד מדרש אגדה‪ ,‬עמ׳ קה וכן מדה״ג‪ ,‬בראשית‪ ,‬עמ׳ תשצט‪ .‬והשוו עוד הדרשה‬
‫על ׳וירא בלק׳ לפי מאן‪ ,‬שם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ׳ פט הוא ראה ׳את ישראל יושבין בנחת‪ ,‬וענני כבוד מקיפין אותן‪ ,‬והמן יורד‬

                                                                 ‫עליהן׳‪ ,‬וכן מצאנו בפתיחת היוצר לבלק‪.‬‬
     ‫‪ 109‬והשוו גם נטייה דומה אצל ר׳ טוביה ב״ר אליעזר בעל לקח טוב‪ ,‬ראו תא־שמע‪ ,‬מדרש לקח טוב‪ ,‬עמ׳ ‪.283‬‬

                                             ‫‪ 110‬שנבלום‪ ,‬פירקא דרבינו הקדוש‪ ,‬בבא דששה עשר‪ ,‬דף מג ע״א‪.‬‬
                                                                                ‫‪ 111‬בתי מדרשות‪ ,‬ב‪ ,‬עמ׳ עא‪.‬‬

                                                    ‫‪53‬‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60