Page 58 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫המוות פועל באופן שיטתי‪ .‬הוא מטיף בפיו של האדם את הטיפה המרה שממנה הוא גם מת וגם‬
‫מסריח ופניו מוריקות‪ ,‬וסוף דבר הכול נשמע‪ ,‬האל לבדו הוא נצחי וזוכה לשירת המלאכים‪ ,‬הצרפים־‬

‫השרפים המסלסלים ומצלצלים בצפצוף את פסוק הקדושה השני ׳ברוך כבוד ה׳ ממקומו׳‪:‬‬

‫ָישׁ ֹוב ֶה ָע ָפר ְכּ ֶשׁ ָה ָיה ⸣ ְו ָהרוּ ַח⸢ ְבּ ִג ְנ ֵזי ֵאל ְרצוּ ָפה‬
‫ט ֹוב ְל ַבדּ ֹו ַחי ְו ַק ָיּם ְי ַנ ְצּחוּהוּ ְצ ָר ִפים ְל ַצ ְפ ֵצ ָפה והאופנים‬

‫האופן לשבת פרשת ויגש מורכב משש מחרוזות מרובעות‪ .‬רשב״ה מונה כאן ארבעה מאבות‬
‫העולם שהייתה בהם יראת אלוהים‪ :‬אברהם‪ ,‬יוסף‪ ,‬איוב ועובדיה‪ .‬המחרוזת הראשונה מציגה את‬
‫נושא הפיוט‪ ,‬והאחרונה כבר מסכמת את העניין ומחשיבה את הדמויות יראות האל כאילו היו‬
‫מלאכים‪ .‬מכאן עובר הפיוט בקלילות אל קדושת האופנים‪ .‬הפיוט עצמו מצטיין בעיצוב תבניתי‬
‫מיוחד‪ .‬בראשי המחרוזות המרובעות בא טור כותרת המציג את הדמות שהיא נושא המחרוזת‪:‬‬

‫הראשון אב המון נאמר בו יראה‪ ,‬השני יוסף נאמר בו יראה וכן הלאה‪.‬‬
‫בשבת פרשת משפטים הרחיב ר׳ שמואל את האופן לכדי שמונה מחרוזות מרובעות‪ .‬עניינו‬
‫בששת הנביאים שראו מראות אלוהים מלבד בני ישראל שנדמו בשעת קבלת התורה למלאכים‪ ,‬והם‬
‫משמשים במחרוזת האחרונה מעין גשר אל קדושת האופנים‪ .‬לפני כן האופן מייחד לכל נביא ונביא‬

‫מחרוזת לעצמו מלבד מחרוזת הפתיחה המציגה את הנושא של האופן ומחרוזת הסיכום‪:‬‬

‫ִשׁ ָשּׁה ְנ ִבי ִאים ְו ַעם ְקד ֹו ִשׁים‬
‫ַמ ְרא ֹות ֱא ִהים ָראוּ ְב ֵפירוּ ִשׁים‬
‫ְוה ֹודוּ ְור ֹו ְממוּ ְל ִנ ְק ָדּשׁ ְבּ ַת ְר ִשׁי ִשׁים‬

‫׳ ֵאל ַנ ֲע ָרץ ְבּס ֹוד ְקד ֹו ִשׁים׳‬

‫והאופנים‬

‫באופן לשבת פרשת יתרו נמנים בסדירות כרונולוגית עשרה רעשים שבהם הרעיש האל את‬
‫עולמו‪ .‬מלבד במחרוזת הראשונה ובמחרוזת האחרונה מופיעים בכל אחת משאר חמש המחרוזות‬

‫שני רעשים‪ .‬המנייה המעושרת מצליחה להשתלב גם באופנים בעלי היקף סטנדרטי‪.‬‬
‫בפרשת קורח‪ ,‬שבמותו קידש את הכהונה‪ ,‬האופן מונה עשרה אנשים‪ ,‬כולל קורח‪ ,‬שקידשו‬
‫במותם איסורים שונים‪ .‬את השבת קידש במותו המקושש‪ ,‬וכך נדב ואביהו את השגת הגבול במקדש‪,‬‬
‫עכן בחרם וכן הלאה‪ .‬וכבר הקליר בסילוק שלו לשבועות מזכיר ׳בעשרה קידושים קידשם לשמו׳‪,‬‬
‫אלא שהוא אינו מפרט את הקידושים השונים‪ 116.‬מסתבר שהייתה זו דרשה מוכרת בחוגי הפייטנים‪.‬‬
‫מקרה דומה נתקיים בשבת הנחמה ׳שוש אשיש בה׳ כי הלבישני בגדי ישע כחתן יכהן פאר וככלה‬
‫תעדה כליה׳‪ .‬באופן שלו מונה רשב״ה עשרה מקומות שבהם נקראו ישראל ׳כלה׳‪ ,‬אבל כך מצאנו‬

‫‪ 116‬השוו מחזור שבועות‪ ,‬עמ׳ ‪ ,223‬וכן אליצור‪ ,‬קדושתאות ליום מתן תורה‪ ,‬עמ׳ ‪.130‬‬
‫‪56‬‬