Page 63 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 63
מבוא
ואילו התפילה נאמרת בכיוון ההפוך בלשונות פנייה של ציבור אל אלוהיו .אין להתפלא משום כך
על שנהגו להתאים מקראות שנבלעו בתוך התפילה לסגנון השיח של פניית המתפללים אל נמענם
האלוהי .כך נעשתה אפילו לשון התפילה של הנביא ירמיהו ׳רפאני ה׳ וארפא הושיעני ואושעה׳ )יר׳
יז ,יד( בברכת הרפואה הכלולה בשמונה עשרה בנוסח בבל 127ללשונו של הציבור המבקש על צרכיו
בלשון רבים ׳רפאנו ה׳ ונרפא הושיענו וניושעה׳.
בעניין השינוי בברכת הרפואה דן כבר אבודרהם בפירושו לברכת הרפואה ,וכך הוא אומר :׳ואף
על גב דאמרינן בתוספתא :כל הכתוב לרבים אין ְמ ַכ ִנּין אותו ליחיד ,ליחיד אין ְמ ַכ ִנּין אותו לרבים
)מגילה ג ,מא( ,פרש הרמ״ה 128,הקורא פסוק ככתבו בזמן שמכוין לקרות אינו רשאי לשנות מרבים
ליחיד או מיחיד לרבים ,אבל פסוק או תפלה שאין כוונת הצבור לקרותם אלא להתחנן דרך תפלה
ובקשה הרי הן כשאר תפלות ,ורשאין לשנות כפי צורך השעה ולפי ענין תחנתם ובקשתם׳ 129.כינוי
)מכנים בעריות וכדומה( הוא אמנם שינוי הגוף המדבר כדי לא לפגוע בנמען ,וכגון בניסוח :ערות
אביו לא יגלה במקום ׳ערות אביך לא תגלה׳ וכל כיוצא באלה ,והוא אינו שייך לענייננו ,שכן ההטיה
שם היא מן הגוף השני לגוף שלישי ,מכל מקום קישר אותו אבודרהם לנושא התפילה ,שהשינוי
הטיפוסי לה הוא דווקא הפנית דברים אל האל ,והוא בגוף השני ,׳אתה׳130.
מפורסמים הם פסוקי דרחמי שאחרי הסליחות המטים דרך קבע בדיבורי ההצעה של המתפללים
את סגנון השיח מן הגוף המדבר האלוהי לגוף הנוכח של המתפלל הפונה לאלוהיו ׳זכור לנו ברית
ראשונים כאשר אמרת ״וזכרתי להם ברית ראשונים״ )וי׳ כו ,מה(׳ .131וכך רגיל שם גם בהמשך ׳מחה
פשעינו למענך כאשר אמרת ״אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני״ )יש׳ מג ,כה( ...זרוק עלינו מים
טהורים וטהרנו כמו שכתוב ״וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם״ )יח׳ לו ,כה(׳ .בכל המקרים
האלה משתנה לשון הגוף הראשון ,האלוהי ,אל הגוף השני של המתפלל הפונה לאלוהיו :וזרקתי
עליכם – זרוק עלינו ,וטהרתם – וטהרנו וכל כיוצא בזה.
בספרו על החיוב בתפילה )אלכתאב פי וג׳וב אלצלוה( סעדיה גאון מגלה רגישות גדולה להבדל
בין דברים שהמתפלל אומר לאלוהיו ובין דברים שהאל פונה בהם אל יציר כפיו ,האדם .והדבר קשור
כנראה גם במלחמתו של הגאון בקראים ,שהיו מקפידים להתפלל דווקא בלשון הכתוב המקודשת,
ואף סבורים היו שכל תפילתו של אדם צריכה להיות בלשונות המקרא .נגדם טען רב סעדיה גאון
בספר על החיוב בתפילה שצירף לסידור המפורסם שלו ,שאין תפילה אלא דברים שהמתפלל עצמו
127ארליך ,תפילת העמידה של חול.
128ר׳ מאיר הלוי אבואלעאפיה ,מטולדו במחצית הראשונה של המאה השלוש עשרה.
129ורטהימר ,פירוש הברכות והתפלות ,עמ׳ צט.
130ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ה ,עמ׳ .1223–1221
131סליחות פולין ,עמ׳ י-יא.
61
