Page 67 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 67
מבוא
והגוף שאליו פונים ,ודיבור האל לישראל נעשה לדיבור של המתפלל אל אלוהיו .כך בצורת הפועל
תחת וטהרתים – ותטהרינו ,ובצורת השם תחת עונם – עונינו .כל זאת תוך הדגשה שזו הבשורה
המובטחת כלשונה ,מה שמביא אותו להוסיף עוד לפני לשון ׳ככתוב׳ הבאה מחוץ למחרוזת סממני
ציטוט בלשונו שלו גם בתוך המחרוזת ליתר חיזוק ,׳כאשר מיללתה׳:
שׁוּר ִכּי אַ ֲה ָב ְת ְב ִל ֵבּנוּ ִמ ָכּל אַ ֲה ָבה ִנ ְפ ְלאָ ָתה
ְיכוּ ַפּר ָבּהּ ֲע ֹו ֵנינוּ וּ ְת ַט ֲה ֵרינוּ ַכ ֲא ֶשׁר ִמי ַלּ ְל ָתּה
ככת׳ ׳וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכל עונותיהם׳ )יר׳ לג ,ח(
לעתים התערבותו של רשב״ה במקורו המקראי אפילו בוטה יותר ,והוא יכול להטות דברים
המתייחסים לעבר הסיפורי בכיוון של הבטחה לעתיד .כך הוא פועל באהבה לשבת פרשת בחוקותי:
ְר ֵצה אַ ֲה ָב ֵתינוּ ְכּ ַנ ְמ ָתּה א ֶא ְמאַס ְו א ֶא ְג ַעל
ככתוב ׳ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים׳ )וי׳ כו ,מד(
בדרך מיוחדת במינה הלך ר׳ יוסף אבן אביתור שהגיע למזרח ,לאחר שנדחה מהנהגת הישיבה
בקורדובה ,ואף נודה .הוא נלחם הרבה על מעמדו וכבודו גם בספרד וגם במזרח ,ומתוך כך גם
התגבש אופיו המיוחד 136.הוא אולי מייצג אותנטי של דרך ההתבטאות והחשיבה העצמאית של יהודי
ספרד ,ואפשר שהוא היה מסוללי הדרך של הסגנון הספרדי .פיוטי האהבה שלו מעמידים במרכז את
הפייטן המתפלל ואת מה שיש לו לומר לקונו .כך הוא מגייס כבר את פתיחת פיוטי האהבה לשם
ציון מעמד השיח .טיפוסיים לדרכי התנהלותו הפתיחות ׳יום זה אזכרה אהבת אלהים׳ )וישלח( ,או
׳יום זה אזכרה אהבתך׳ )מקץ( ,או גם ׳יום זה אספרה בעמי את אהבת מחוללו׳ )תצוה( 137.במעין
תשובת המשקל לעיצוב האישי ,שבו עומד הדובר השירי בראש השיר ובמרכזו ,אביתור מקדש את
לשון הכתוב בטור הרביעי והאחרון ,ואינו משנה בו דבר וחצי דבר.
בפרשת אמור אל הכוהנים הוא אף חוזר ומזכיר לאורך טורי השיר כולם )׳אזכרה׳ ,׳שפתי
מזכירות׳ ,׳מזכיר׳( את מה שיש לו לומר במו פיו על מעלת הכוהנים האהובים .כך למשל שהנושא
אישה כוהנת צריך לבדוק אחריה בייחוסה עד ארבע אימהות )קידושין ד ,ד( ,וכן שמתנות כוהנים
עשרים וארבע )ספרי במדבר קיט( .את כל זה מזכיר אביתור לאלוהיו בגוף ראשון יחיד ביום השבת
שבו נאמרות יחד עם תפילת מוסף ארבע תפילות:
י ֹום ֶזה ֶא ְז ְכּ ָרה ְבּמ ֹו ִפי ַמ ֲעל ֹות ְכּהוּ ָנּה אַ ְר ַבּע
וּ ְשׂ ָפ ַתי ַמ ְז ִכּיר ֹות ַמ ְתּנ ֹות ְכּהוּ ָנּה ֶע ְשׂ ִרים ְואַ ְר ַבּע
136השוו כהן ,ספר הקבלה לר׳ אברהם בן דוד הלוי ,עמ׳ .51–48
137פתיחות אלה המעצבות את פיוטי האהבה מראשיתם גם תורמות לחתימת השם ׳יוסף׳ בראשי הטורים שהראשון
בהם פותח בתיבת ׳יום׳.
65
