Page 69 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 69

‫מבוא‬

‫שנגזר עליו משמים בדין האל )׳פלילית משפטיו׳(‪ ,‬עד שאף נמכר לעבד )תה׳ קה‪ ,‬יח(‪ ,‬הוא נשאר‬
‫נאמן ואוהב‪ .‬יוסף המתפלל מרגיש שהוא זקוק לעזרת האל כדי שיאהב אותו כפי שהוא דורש ממנו‬
‫׳לאהבה את ה׳ אלהיך׳‪ .‬יש לציין שבפיוט האהבה הזה האהבה שיוסף מזכיר איננה‪ ,‬כפי שרגיל‬
‫בפיוטי אהבה בדרך כלל‪ ,‬אהבת האל לעמו אלא באופן יוצא מן הכלל אהבתו של האדם לאלוהיו‪,‬‬
‫אהבת יוסף המקראי לבוראו־מחוללו‪ ,‬ואהבתו של הפייטן‪ ,‬יוסף אבן אביתור‪ ,‬המבקש עזרה כדי‬

                                                           ‫שיוכל לקיים את מצות ״לאהבה״‪:‬‬

                                        ‫י ֹום ֶזה ֶא ְז ְכּ ָרה ִצ ְד ַקת ַצ ִדּיק ְואַ ֲה ָבת ֹו ְל ֵאל ְמח ֹו ְלל ֹו‬
                                           ‫ְו ִכי ָס ַבל ְפּ ִלי ִל ַיּת ִמ ְשׁ ָפּ ָטיו ַעד ִענּוּ ַב ֶכּ ֶבל ַר ְגל ֹו‬

                                       ‫ְו ֶא ְשׁ ֲא ָלה ֶע ְז ָרת ֹו ַעל אַ ֲה ָבת ֹו ְו ִי ְראָת ֹו ְכּ ִמ ְצ ַות ִמלּוּל ֹו‬
                                                  ‫ְלאַ ֲה ָבה ֶאת ה׳ ֱא ֶהי ִל ְשׁמ ֹו ַע ְבּק ֹול ֹו‬

                                ‫ככתוב ׳לאהבה את ה׳ אלהיך לשמוע בקולו׳ )דב׳ ל‪ ,‬כ(‬

                                                                      ‫הזולת‪ :‬פיוטי ההפטרה המקיפים‬

‫הזולת בנוי בעיקרו מחרוזות מרובעות בעלות טורים מלאים‪ ,‬והן חותמות דרך קבע בפסוקי ההפטרה‪.‬‬
‫לעתים אלו התחלות הפסוקים שהפייטן קוטע בנקודה מן הנקודות בהתאם לצרכיו‪ ,‬אבל לעתים הוא‬
‫נזקק בזולתות שונים דווקא לסופי הפסוקים‪ ,‬וזה מגביל אותו יותר‪ ,‬מה גם שאז הוא חייב להביא‬
‫את המילה הראשונה של הפסוק בראש המחרוזת )או בראש הטור השלישי שלה(‪ .‬בדרך כלל נזקק‬
‫רשב״ה להפטרות הבבליות ההולמות את הקריאה החד־שנתית‪ .‬בכמה פרשות )בראשית‪ ,‬נח‪ ,‬לך‬
‫לך‪ ,‬ויצא ובלק(‪ ,‬הידועות גם כנקודות פתיחה של סדרי הקריאה התלת־שנתיים של בני ארץ ישראל‪,‬‬
‫נהג רשב״ה גם לפי ההפטרות הארץ ישראליות‪ .‬הפטרות אלו משותפות בכמה מקרים גם לנוהגי‬

  ‫ההפטרה של מנהג רומניה הביזנטי‪ 139.‬עד היכן מגיעה נאמנותו של ר׳ שמואל לפסוקי ההפטרה?‬
‫מדי שבת בשבתו כתב רשב״ה בהתאם לאורכה של ההפטרה זולת שאורכו נע בין שבע־שמונה‬
‫מחרוזות לאחת־עשרה שתים־עשרה מחרוזות‪ .‬בתחילה באים פסוקי ההפטרה בסופי המחרוזות‬
‫לפי הסדר פסוק אחר פסוק‪ ,‬אבל בהמשך הפייטן פותח בדילוגים לפי הצורך ובלבד שהמחרוזת‬
‫האחרונה תחתום בפסוק ההפטרה האחרון‪ .‬גודל הדילוג תלוי‪ ,‬כמובן‪ ,‬בהיקפה של ההפטרה‪ ,‬אך‬
‫גם בהיקפו של הזולת‪ 140.‬לעתים הפסוקים שהפייטן אינו מצליח להביא בחתימותיהן של המחרוזות‬

‫‪ 139‬יש׳ סה‪ ,‬יז; נד‪ ,‬ט; יה׳ כד‪ ,‬ג‪ .‬ראו האנציקלופדיה התלמודית‪ ,‬כרך י‪ ,‬עמ׳ תשב‪ ,‬וכן עופר‪ ,‬סדרי נביאים וכתובים‪,‬‬
                                             ‫עמ׳ ‪ ;177–167‬אליצור‪ ,‬פיוטי זולת להפטרות‪ ,‬עמ׳ ‪ 207‬ואילך‪.‬‬

‫‪ 140‬לפי ברייתא המובאת במגילה כג ע״א‪ :‬המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקים‪ .‬למעשה יש הפטרות‬
                                                                                  ‫רבות שהן קצרות יותר‪.‬‬

                                                    ‫‪67‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74