Page 71 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 71

‫מבוא‬

                                                  ‫ק ֹו ִלי ִאם ִי ְשׁ ְמעוּ ְיחוּ ֵסי ֶשׁ ֶכם וּ ְשׁ ִמי ָדע‬
                                                        ‫ר ֹום אָ ִרים ַק ְר ָנם ְו ֶק ֶרן ַצר ֲא ַג ָדּע‬

                                               ‫ִשׁי ַמּ ְע ִתּי ְל ַע ִמּי ְב ִחי ִרי ֲא ֶשׁר ִמ ַשּׁ ַחת ֶא ְפ ָדּע‬
                   ‫׳ ְואָ ֹנ ִכי ְי ָיי ֱא ֶהי ֵמ ֶא› ֶרץ‹ ִמ ְצ› ָר ִים‹ ֵוא ִהים זוּ ָל ִתי א ֵת ָדע׳ )הו׳ יג‪ ,‬ד(‬

                                      ‫ֵתּ ַדע | ְתּ ַא ֵמּין ְל ָב ֵרר ‪ִ /‬נ ֵסּי ָים ְבּכ ֹוח ֹו ְמפ ֹו ֵרר‬
                         ‫ַה ַמּ ְנ ִפּישׁ ַה ַמּ ְח ִפּישׁ ַה ְמ ָד ֵרר ‪ִ /‬שׁיר ֹו ְכּ ַעל ָים ְלשׁ ֹו ֵרר ונשיר‬

‫מחרוזות משנה בהיקף הקצר הזה מלוות אפוא את המחרוזות האחרונות לעתים קרובות‪ .‬באופן כזה‬
‫נוצרת למעשה בסופו של הזולת מחרוזת כפולה הכוללת שתי חטיבות‪ ,‬עיקרית ומשנית‪ .‬המחרוזת‬
‫האחרונה המורכבת היא לפיכך בעלת מוקד כפול‪ .‬מצד אחד היא מציגה את פסוק ההפטרה האחרון‬

                                     ‫ומצד אחר היא גם מביאה את לשונות המעבר אל התפילה‪.‬‬
‫בפרשת שלח כאשר פסוק החתימה האחרון הוא ׳ויספרו לו את כל המוצאות אותם׳ )יה׳ ב‪ ,‬כג(‬
‫מחרוזת המשנה האחרונה פותחת בצלעית בעלת שתי מילים בלבד‪ :‬׳א ֹו ָתם ְכּה ֹו ִשׁי ַע׳‪ 144‬השרשור‬
‫נועד בכל מקרה לחבר באופן פורמלי את המחרוזת הקטנה המבשרת את בשורת נוסח הקבע אל‬

       ‫הפיוט כולו‪ .‬מסתבר שבעניין מחרוזת החתימה המורכבת לא היה ר׳ שמואל בודד במועדו‪.‬‬
‫היכר של קבע עשה ר׳ יהודה בירבי בנימן‪ ,‬אף הוא בעל מחזור יוצרות לפרשות השבועיות‪,‬‬
‫לחתימה של הזולתות שלו באמצעות הצירוף ׳ועל זאת׳ )מן‪ :‬׳ועל זאת שיבחו אהובים׳(‪ .‬את הצירוף‬
‫הוא ממשיך בלשון ׳שיבחוך׳ או ׳שיבחתי לך׳ עם מילה אחת נוספת או שתיים החורזות עם ארבע‬
‫הצלעיות של המחרוזת הקטנה‪ 145.‬מסתבר שהקישור אל תפילת הקבע היה חשוב להם לפייטנים‪ ,‬אבל‬
‫הם לא חשבו שבכל מקרה הוא ראוי למחרוזת מרובעת מוצקה ומלאה‪ .‬כך נוצר לו יצור הכלאיים‬
‫המיוחד הזה‪ ,‬מחרוזת עיקרית שצמודה אליה ומחוברת אליה בשרשור מחרוזת משנה דו־טורית‪146.‬‬
‫במקרים שונים של מוקד ענייני מיוחד בהפטרה‪ ,‬כגון בשבתות הנחמה של תקופת הקיץ בנה‬
‫ר׳ שמואל את כל פיוטי הזולת שלו בדגם המחרוזת הכפולה‪ ,‬העיקרית והמשנית‪ .‬את אורך הטורים‬
‫הכולל‪ ,‬גם במחרוזת העיקרית‪ ,‬הוא קיצר אז על פי האורך של מחרוזת המשנה‪ .‬בשבת ׳נחמו נחמו‬
‫עמי׳‪ ,‬למשל‪ ,‬המחרוזת העיקרית נחתמת בפסוק כלשהו הכולל מילה מן השורש נח״ם‪ ,‬והיא נאמרת‬
‫בלשון תפילה ובקשה מפי העם ואילו מחרוזת המשנה נחתמת בפסוק כלשהו הכולל את המילה‬

‫‪ 144‬תחת מחרוזת המשנה יכולה לבוא לעתים מחרוזת בהיקף הרגיל של שאר המחרוזות‪ ,‬ואז היא המובילה בסופה‬
‫אל נוסח הקבע‪ .‬במקרה כזה אין גם קשר של שרשור בינה ובין המחרוזת הקודמת לה )חוץ מבפרשת תרומה(‪.‬‬

                                ‫בשבתות בא ותצוה גם המחרוזת האחרונה מקיימת זיקה אל פסוקי ההפטרה‪.‬‬
                                          ‫‪ 145‬אליצור‪ ,‬פיוטי יהודה בירבי בנימן‪ ,‬עמ׳ ‪ 205 ,200 ,189 ,143‬ועוד‪.‬‬

‫‪ 146‬גם בקדושתא היו סילוקים קצרים מתחברים אל סופי הרהיטים שלפניהם באמצעות שרשור כן מחרוזות החתימה‬
                                                      ‫במגן ובמחיה‪ ,‬והשוו מירסקי‪ ,‬הפיוט‪ ,‬עמ׳ ‪.201–194‬‬

                                                    ‫‪69‬‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76