Page 70 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 70

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫נכללים כמעט כלשונם בגוף המחרוזות‪ 141.‬החיבור בין פרקי הנבואה הנשגבים של ההפטרות ובין‬
‫דברי הפייטן הזורמים לצדם ובעקבותיהם הוליד בזולתות לשון פייטנית מועצמת ביופייה ועתירה‬
‫בחידושי לשון‪ .‬וכבר סהלאן בירבי אברהם‪ ,‬מעריצו של ר׳ שמואל בפסטאט‪ ,‬ידע לומר שדרכו של‬
‫הפייטן בזולת להעמיק את המילים ׳ולהצרידן׳‪ 142.‬סהלאן חידש כאן פועל מן ׳אצבע צרדה׳ )יומא‬
‫א‪ ,‬ו(‪ ,‬שמכים בה כדי לעורר את הכוהן שביקש להתנמנם‪ ,‬והיינו שהפייטן השתמש במילים בלתי‬

                                           ‫רגילות ועמוקות שיש בכוחן לעורר את המתפללים‪.‬‬
‫הזולת בחתימתו משתחרר מזיקתו אל פסוקי ההפטרה‪ ,‬והוא יוצא לרמוז ללשונות מתפילת הקבע‬
‫המובילות אל ההכרזה ׳מי כמכה׳‪ .‬אל השלב הזה מובילה לעתים מחרוזת־משנה קצרה המשתלשלת‬
‫בדרך של שרשור מן המחרוזת האחרונה המקושרת אל פסוק ההפטרה האחרון‪ .‬מחרוזת־המשנה‬
‫האחרונה מסמנת בקיצור טוריה את האצת הקצב ואת ההתקרבות אל החתימה ואל אמירת נוסח‬
‫הקבע‪ .‬נוסח הקבע נרמז בסוף הזולת בצורות שונות‪ :‬ונשיר לך שיר בגילה )וישב( או‪ :‬בגילה ברינה‬
‫בשמחה רבה ואמרו כולם )מצורע‪ ,‬פנחס( או‪ :‬ועל שפת ים סוף )בוא‪ ,‬תזריע(‪ .‬וצריך‪ ,‬כנראה‪ ,‬לצרף‬
‫את הרמזים כולם לנוסח מעין מה שאנו מוצאים בקטעי תפילה בגניזה‪ :‬ונשיר לך שיר חדש כשוררוך‬
‫אבותינו על הים על מכת בכורים ועל קריעת המים גזרים בגילה ברינה בשמחה רבה ואמרו כולם מי‬

                                                                          ‫כמכה באלים ה׳‪143.‬‬
‫הטור הראשון של מחרוזת המשנה עשוי להיות מזערי בהיקפו ומורכב משלוש תיבות בלבד‪,‬‬
‫מעבר לתיבת השרשור משתי תיבות נוספות בלבד‪ ,‬שהראשונה משלימה את האקרוסטיכון האלף־‬
‫ביתי באות תי״ו והשנייה נושאת את הברת החרז של המחרוזת המיניאטורית הזאת‪ .‬בפרשת ויצא‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬שהפטרתה ׳ויברח יעקב שדה ארם׳ )הו׳ יב‪ ,‬יג( והיא חותמת בלשון ׳ואלהים זולתי לא תדע׳‬
‫)שם יג‪ ,‬ד( הטור הפותח את המחרוזת האחרונה מורכב משלוש המילים ׳תדע תאמין לברר׳‪ .‬הראשונה‬
‫בהן לקוחה מחתימת פסוק ההפטרה האחרון‪ ,‬השנייה מעוגנת באקרוסטיכון ת״יו‪ ,‬והשלישית מציגה‬
‫בסופה את הברת החרז ־ ֵרר‪ .‬במחרוזת המלאה הכוללת את מחרוזת המשנה הקצרה האל מבטיח‬
‫לצאצאי מנשה‪ ,‬שכם ושמידע )יה׳ יז‪ ,‬א(‪ ,‬המייצגים את עם ישראל כולו שאם הם ישמעו בקולו‪ ,‬הם‬

          ‫יזכו לתקומה גדולה וידעו ויכירו בטובתו אשר עליה הם ישירו כמו על הים ׳מי כמכה׳‪:‬‬

                            ‫‪ 141‬פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ׳ ‪ 292–291‬מציג את התופעה על פי זולת של אבן אביתור‪.‬‬
‫‪ 142‬מאן‪ ,‬מכתבו של רב סהלאן בר אברהם‪ ,‬עמ׳ ‪ ,83–82‬וכן הערת ילון‪ ,‬למכתבי רב סהלאן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,120‬והשוו זולאי‪,‬‬
‫האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון‪ ,‬עמ׳ כה ואילך‪ .‬המילה שרב סהלאן מתייחס אליה נמצאה לו הן ביוצר‬
‫הן בזולת‪ ,‬ולפיכך הוא מתייחס אל שתיהן במכתבו‪ .‬בדרך כלל מופיעות המילים השאולות בחלקי מערכת היוצר‬
‫הרוויים בחומרי מדרש ואגדה‪ ,‬ביוצר ובזולת‪ .‬יחד עם זאת יש גם מילים יווניות הטיפוסיות לחלקים אחרים‬
‫במערכת היצר‪ .‬כך למשל ככינוי למלאכים אנו מוצאים דווקא באופנים‪ :‬פמליאת מעלה )משפטים‪ ,‬אופן ‪,(14‬‬

                                                                 ‫פמלית שנאנים )שלח לך‪ ,‬אופן ‪ (14‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 143‬בפרשות שמות‪ ,‬וארא מצאנו בכתבי יד מתחלפים את הרמיזה לנוסח ׳עזרת׳ הידוע‪ ,‬והשוו פליישר‪ ,‬היוצרות‪,‬‬

 ‫עמ׳ ‪ ,160‬וכן עוד קטע ‪ T-S 8H14.3‬שמסר לי א׳ ארליך‪ ,‬מנהל מפעל התפילה בגניזה באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬

                                                    ‫‪68‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75