Page 72 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 72

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫׳עמי׳‪ ,‬והיא נאמרת מפי האל אל עמו‪ .‬מחרוזת המשנה מתחברת דרך קבע אל המחרוזת הראשית‬
                                                                                  ‫בשרשור‪:‬‬

                                                                   ‫ֵא ִלי ַמ ְל ִכּי וּ ַמ ְנ ִפּי ִשׁי‬
                                                                 ‫ַבּ ַלּע פּ ֹו ְר ִכי וּ ַמ ְכ ִפּי ִשׁי‬

                                                                   ‫ְגּאָ ֵל ִני ְו ֵא ֵצא ָח ְפ ִשׁי‬
                                              ‫׳ ַתּ ְנחוּ ֶמי ְי ַשׁ ַע› ְשׁעוּ‹ ַנ ְפ ִשׁי׳ )תה׳ צד‪ ,‬יט(‬

                                                   ‫ַנ ְפ ִשׁי | ְמ ַח ָכּה ִל ְד ָב ְר ְמ ִרי ִמי‬
                                        ‫׳ ְו ַשׁ ְב› ִתּי‹ ֶאת ְשׁ›בוּת‹ ַע› ִמּי‹׳ )יר׳ ל‪ ,‬ג(‬

‫אפשר לחשוב על האפשרות שהדיבורים הישירים של כנסת ישראל ׳מי כמכה׳ או ׳ה׳ ימלוך׳‬
‫המשתלבים במקום זה בתפילה הם שתרמו גם לעיצובו המיוחד של הזולת בניסוחים של דיבור‬
‫ישיר‪ .‬הדיבור הישיר של האומה עורר בהמשך את התגובה האלוהית‪ ,‬גם היא בלשון של מדבר‬

                                   ‫בעדו‪ .‬כך הונח בעצם הבסיס לדיאלוגים היפים של הזולת‪147.‬‬
‫במקרים שונים באות בזולת מחרוזות מורכבות שבהן המחרוזת העיקרית נאמרת מפיה של‬
‫כנסת ישראל ובמחרוזת המשנה מושמים דברים בפיו של האל‪ .‬כך בזולת לפרשת עקב־ותאמר ציון‬
‫המחרוזת העיקרית נאמרת מפיה של כנסת ישראל‪ ,‬ומחרוזת המשנה נאמרת כמין תגובה מפיו של‬
‫האל‪ .‬המחרוזות העיקריות חותמות בלשונות של תלונה ובפסוקים הכוללים את הפועל שכ״ח‪ ,‬ואילו‬
‫מחרוזות המשנה חותמות בלשונות של נחמה ובפסוקים הפותחים בלשון הפנייה ׳ציון׳‪ .‬באופן‬

                              ‫טבעי נוצר כאן מעין מבנה דיאלוגי של משא ומתן בין האל ועמו‪:‬‬

                                                                     ‫ָע ִרי ִצים ַע ֵזּי ֵמ ַצח‬
                                                                      ‫ָפּ ֲערוּ ֶפה ְבּ ֶר ַצח‬
                                                                 ‫ְצ ָררוּ ִני ְו ֵזירוּ ִני ְכּ ֶק ַצח‬
                                                 ‫׳ ַעד אָ ָנה ְי ָי ִתּ ְשׁ ָכּ ֵחי ִני ֶנ ַצח׳ )תה׳ יג‪ ,‬ב(‬
                                                         ‫ֶנ ַצח | א ֶאטּ ֹושׁ ְי ִדי ַד ִי‬
                                               ‫׳ ִציּ ֹון אַל ִי ְרפּוּ ָי ָד ִי ׳ )צפ׳ ג‪ ,‬טז(‬

‫על שם ששת טוריה קיבלה הצורה הפיוטית הזאת את השם הערבי ׳ ֻמ ַס ַדּס׳)משושה(‪ .‬הצורה מתגלה‬
‫בפעם הראשונה בזולת לסוכות שכתב ר׳ פינחס הכהן אשר חי בסביבות טבריה במאה השמינית‪.‬‬
‫הוא ביקש לשלב את כל שישה־עשר ראשי הפסוקים של מזמור צא בתהלים )׳יושב בסתר עליון׳(‬
‫בשמונה מחרוזות הזולת שלו‪ 148.‬אין זה מסתבר שר׳ פינחס הוא ממציאה הראשון של השיטה‪ .‬הזולת‬

‫‪ 147‬משא ומתן מסוג שונה לחלוטין עם הדיאלוגים בשירת הקודש מנהל הכהן‪ ,‬עיונים בתבנית הדיאלוגית‪,‬‬
                                                                                           ‫עמ׳ ‪.171–97‬‬

                                     ‫‪ 148‬אליצור‪ ,‬פיוטי פינחס הכהן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,430–427‬וכן במבוא‪ ,‬עמ׳ ‪.127–126‬‬

                                                    ‫‪70‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77