Page 72 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 72
יוצרות רבי שמואל השלישי
׳עמי׳ ,והיא נאמרת מפי האל אל עמו .מחרוזת המשנה מתחברת דרך קבע אל המחרוזת הראשית
בשרשור:
ֵא ִלי ַמ ְל ִכּי וּ ַמ ְנ ִפּי ִשׁי
ַבּ ַלּע פּ ֹו ְר ִכי וּ ַמ ְכ ִפּי ִשׁי
ְגּאָ ֵל ִני ְו ֵא ֵצא ָח ְפ ִשׁי
׳ ַתּ ְנחוּ ֶמי ְי ַשׁ ַע› ְשׁעוּ‹ ַנ ְפ ִשׁי׳ )תה׳ צד ,יט(
ַנ ְפ ִשׁי | ְמ ַח ָכּה ִל ְד ָב ְר ְמ ִרי ִמי
׳ ְו ַשׁ ְב› ִתּי‹ ֶאת ְשׁ›בוּת‹ ַע› ִמּי‹׳ )יר׳ ל ,ג(
אפשר לחשוב על האפשרות שהדיבורים הישירים של כנסת ישראל ׳מי כמכה׳ או ׳ה׳ ימלוך׳
המשתלבים במקום זה בתפילה הם שתרמו גם לעיצובו המיוחד של הזולת בניסוחים של דיבור
ישיר .הדיבור הישיר של האומה עורר בהמשך את התגובה האלוהית ,גם היא בלשון של מדבר
בעדו .כך הונח בעצם הבסיס לדיאלוגים היפים של הזולת147.
במקרים שונים באות בזולת מחרוזות מורכבות שבהן המחרוזת העיקרית נאמרת מפיה של
כנסת ישראל ובמחרוזת המשנה מושמים דברים בפיו של האל .כך בזולת לפרשת עקב־ותאמר ציון
המחרוזת העיקרית נאמרת מפיה של כנסת ישראל ,ומחרוזת המשנה נאמרת כמין תגובה מפיו של
האל .המחרוזות העיקריות חותמות בלשונות של תלונה ובפסוקים הכוללים את הפועל שכ״ח ,ואילו
מחרוזות המשנה חותמות בלשונות של נחמה ובפסוקים הפותחים בלשון הפנייה ׳ציון׳ .באופן
טבעי נוצר כאן מעין מבנה דיאלוגי של משא ומתן בין האל ועמו:
ָע ִרי ִצים ַע ֵזּי ֵמ ַצח
ָפּ ֲערוּ ֶפה ְבּ ֶר ַצח
ְצ ָררוּ ִני ְו ֵזירוּ ִני ְכּ ֶק ַצח
׳ ַעד אָ ָנה ְי ָי ִתּ ְשׁ ָכּ ֵחי ִני ֶנ ַצח׳ )תה׳ יג ,ב(
ֶנ ַצח | א ֶאטּ ֹושׁ ְי ִדי ַד ִי
׳ ִציּ ֹון אַל ִי ְרפּוּ ָי ָד ִי ׳ )צפ׳ ג ,טז(
על שם ששת טוריה קיבלה הצורה הפיוטית הזאת את השם הערבי ׳ ֻמ ַס ַדּס׳)משושה( .הצורה מתגלה
בפעם הראשונה בזולת לסוכות שכתב ר׳ פינחס הכהן אשר חי בסביבות טבריה במאה השמינית.
הוא ביקש לשלב את כל שישה־עשר ראשי הפסוקים של מזמור צא בתהלים )׳יושב בסתר עליון׳(
בשמונה מחרוזות הזולת שלו 148.אין זה מסתבר שר׳ פינחס הוא ממציאה הראשון של השיטה .הזולת
147משא ומתן מסוג שונה לחלוטין עם הדיאלוגים בשירת הקודש מנהל הכהן ,עיונים בתבנית הדיאלוגית,
עמ׳ .171–97
148אליצור ,פיוטי פינחס הכהן ,עמ׳ ,430–427וכן במבוא ,עמ׳ .127–126
70