Page 76 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫פיוטי הגאולה‬

‫שני פיוטי הגאולה ׳מי כמכה׳ ו׳ה׳ מלכנו׳ מתייחסים לשתי קריאות התפעלות שקראו בני ישראל‬
‫על הים בשעה שנבקע להם‪ :‬׳מי כמכה באלים ה׳ מי כמכה נאדר בקדש׳ )שמ׳ טו‪ ,‬יא( וכן ׳ה׳ ימלוך‬
‫לעולם ועד׳ )שם יח(‪ ,‬אשר בעיבוד פייטני מסוים קיבל את הניסוח ׳ה׳ מלכנו׳‪ .‬שני הפיוטים דומים‬
‫זה לזה במבנה שלהם‪ ,‬ובעיקרו של דבר הם מורכבים משתי מחרוזות מחומשות החתומות בראשי‬
‫טוריהן ׳שמואל׳‪ .‬שתי המחרוזות זוכות להרחבות העולות בהיקפן על מחרוזות האם‪ ,‬שבסופו של‬

‫דבר היו למחרוזות פתיחה צנועות‪.‬‬

‫מי כמכה וההרחבות הגדולות‬

‫הרחבות שונות הרחיב רשב״ה בפיוט הגאולה הראשון‪ ,‬׳מי כמכה׳‪ .‬בשבת שקלים הוא יצא מגדרו‬
‫והרחיב את ׳מי כמכה׳ שלו מחמישה טורים החתומים ׳שמואל׳ לשבעה דו־טורים בחתימת ׳שמואל‬
‫בן הושענא׳‪ .‬בראשי הטורים הראשון והשני באות מילות הקבע‪ ,‬בראש הטור הראשון ׳מי כמכה׳‬
‫ובראש הטור השני ׳ומי דומה לך׳‪ .‬טורי הפיוט הזה קצרים במיוחד‪ ,‬אך בסופם משתלשלת לה‬
‫מחרוזת קצרצרה עוד יותר המקשרת את הפיוט אל לשונות התפילה‪ִ :‬ז ְמ ַרת ִגּי ִלים ‪ְ /‬כּ ִזי ְמּרוּ ְגאוּ ִלים ‪/‬‬

‫ָגּ ֵזי ָג ִלים‪152.‬‬
‫בדרך דומה כבר הלך ר׳ סעדיה גאון ב׳מי כמכה׳ שכתב לפרשת בהעלותך‪ .‬בראש מחרוזת פתיחה‬
‫החתומה ׳שלמה׳ והכתובה בריתמוס הרחבות הוא הכניס את מילות הקבע ׳מי כמכה׳ ו׳ומי דומה‬
‫לך׳‪ .‬לשונות הקבע באות גם בפיוט־המשך בן שישה־עשר טורים קצרים החתומים באלף־בית‪ .‬בסופם‬
‫משתלשלת לה מחרוזת חתימה קצרה שנחתמת במילים ְל ָג ֵזי ָים ָלב ֹוא ְל ֶא ֶרץ ַה ְצּ ִבי – זה צור וג׳‪153.‬‬
‫הרחבה גדולה הרחיב רשב״ה בפיוט ׳מי כמכה׳ לשביעי של פסח‪ ,‬זה היום שבו הכריזו יוצאי‬
‫מצרים ׳מי כמכה באלים ה׳׳‪ .‬הפיוט כלל במקורו חמישים ושבע מחרוזות מרובעות שמהן נשתמרו‬
‫חמישים ושלוש בלבד‪ .‬נדמה שזה היה היום המתאים ביותר בשנה להרחיב בסיפור גאולת מצרים‪,‬‬
‫מכת בכורות ובקיעת הים‪ ,‬כפי המתחייב במקום זה בתפילה בדרך כלל )תוספתא ברכות ב‪ ,‬א(‪ .‬כדי‬
‫לתת לדבריו את העומק ההיסטורי הנדרש הפייטן נזקק להקדים לגאולת מצרים דברי שבח והלל‬
‫לבורא כול על מעשי תוקפו וגבורתו בעולם מאז מעשה בראשית ואחרי כן בדור המבול ובדור‬
‫הפלגה ומעשי אבות‪ ,‬שהם סימן לבנים‪ ,‬ועד לסיפור יציאת מצרים ונסי ים סוף‪ .‬כל התיאור הזה‬
‫דרש יריעה רחבה‪ .‬את המתכונת הרגילה הוא בחר לשמר במחרוזת פתיחה הימנונית‪ ,‬שבה גם חתם‬
‫את שמו באופן צנוע ׳שמואל החבר׳‪ .‬מכאן ואילך הוא הוא פרץ ב׳פזמון׳ – כפי שהוא מתכנה‬

‫‪ 152‬והשווה עוד במי כמכה לויקרא‪.‬‬
‫‪ 153‬טובי‪ ,‬פיוטי רב סעדיה גאון‪ ,‬עמ׳ ‪.63–62‬‬

‫‪74‬‬