Page 79 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 79
מבוא
החבר יזכה׳ או אף ׳שמואל בר הושענא׳ .החתימה ׳שמואל׳ באה בראשי חמשת טוריה של המחרוזת
הראשונה וכן ׳יזכה׳ או ׳החבר יזכה׳ או ׳בר הושענא׳ – בראשי ארבעה דו־טוריה או בראשי שמונה
צלעיותיה של המחרוזת השנייה.
המבנה המורחב של פיוטי ה׳ מלכנו מזכיר במידה רבה את המבנה של מחרוזת ופזמון ,אף על
פי שהמילה פזמון לא נרשמה מעולם בראש אחת ממחרוזות המשנה שהמילים ׳ועד מתי׳ באות דרך
קבע בראשן 159.הבחנה פרוסודית בין שני חלקי ה׳ מלכנו כבר הנהיג ר׳ יוסף אלברדאני ,החזן הגדול
מבגדאד ,בדור שלפני ר׳ שמואל השלישי .זאת הוא עשה באופן בולט בשני פיוטי ה׳ מלכנו שכתב
לשבת פרשת שקלים ולשבועות .שני הפיוטים המתאפיינים בריבוי של לשונות שאלה פותחים
בשאלות ׳איה׳ :איה סופרים ואיה שוקלים ,איה רועים ואיה עדרים וגם בשאלות ׳איך׳ :ועתה...
איך ...ובטלו ממנו ...וכל כיוצא באלה לשונות תמיהה 160.הפיוטים האלה עשו ,כנראה ,רושם גדול
בזמנו עד שרב האיי גאון מצא מקום לחקות אותם בפיוט ה׳ מלכנו שכתב ליום הכיפורים ׳ ַא ֵיּה ִאי ִ ׁשי
ְו ַא ֵיּה ִא ִשּׁיָ ...זכ ֹור ִתּ ְזכּ ֹור ְו ָתשׁ ֹו ַח ָע ַלי ַנ ְפ ִשׁי׳ ,וכן עוד בהמשך במילות החרוז ׳מקדשי ,ראשי׳ ועוד161.
אכן ,לשונות שאלה ותמיהה מאפיינים את פיוטי הגאולה של רשב״ה .בשבת הפורענות הראשונה
משלוש שבתות הפורענות שבה מפטירים ׳דברי ירמיהו׳ )יר׳ א ,א( ,היא שבת פרשת פנחס ,ר׳ שמואל
חותם את החטיבה הראשונה בלשונות התמיהה :איך ,למה ועד אנה .את לשון השאלה ׳עד אנה׳
שהוא קיבל מבעל המזמור )תה׳ יג ,ב( הוא מחזק עוד בלשון ׳למה׳ העומדת בראש הטור האחרון
של החטיבה הראשונה ,ומשלימה בלמ״ד שבראשה את חתימת שמו ׳שמואל׳:
] ֵאי [ ָל ַעד א ] ָת ִר[יב ִרי ִבי ֲא] ֶשׁר ֲא[ ִני ָז]רוּי[ ְכּ ֶק ַצח
] ָל ָמּה ְו[ ַעד אָ ָנה ְי ָי ִתּ ְשׁ ָכּ ֵח ִני ֶנ ַצח
את המחרוזת השנייה הוא )או המעתיק?( הכתיר בלשונות שאלה כפולות ומכופלות :ועד מתי ,ועד
מתי ,ועד אנה .באופן בלתי רגיל גם חטיבה זו החתומה ׳יזכה׳ כתובה בריתמוס הרחבות המאפיינת
את מחרוזת הפתיחה ,והדבר צריך ,כנראה ,לסמל את הייאוש הגדול שאחז בפייטן ולא אפשר לו
להתנתק מסגנון הצער והתלונה לכיוון של תקוות הגאולה.
באופן מקביל כתב רשב״ה בפרשת ניצבים ,האחרונה משבע שבתות הנחמה ,פיוט ה׳ מלכנו
שכל כולו כתוב בריתמוס המהיר .פיוט זה ,׳שעבודי ארך וכבה זרחי׳ ,מנוסח לכל אורכו )עשרים
וחמשה טורים( על דרך סגנון ׳ועד מתי׳ .הפיוט הזה מיוחד במינו גם בהיותו נושא את החתימה
הכפולה ׳שמואל שמואל החבר בירבי הושענא׳ .ומסתבר שאת חמשת הטורים הראשונים הנושאים
159פליישר ,היוצרות ,עמ׳ .424–423משום־מה הוא טען שבמקרים רבים שבהם עוצבו פיוטי ה׳ מלכנו בתבנית
מחרוזת ופזמון לא נכתבו פיוטי ועד מתי .כביכול היו מחרוזות ועד מתי פיוטים עצמאיים .לדבריו היה ועד מתי
חלק בלתי נפרד של ה׳ מלכנו בעיני משוררי ספרד בלבד )שם ,עמ׳ .(488
160בארי ,פיוטי יוסף אלברדאני ,עמ׳ ,493–490 ,301–298והשוו עוד ׳איה המעלם מים׳ ,שם ,עמ׳ .442–440
161פליישר ,היוצרות ,עמ׳ .433–432
77
