Page 84 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫ֶנ ְא ָטרוּ )בראשית‪ ,‬ה׳ מלכנו(‪ 172.‬השימוש הפיוטי בצורות ארמיות מעולם לא הרתיע את שמואל גם‬
‫כאשר בלט האופי הארמי של המילה לכל עין‪ ,‬ובייחוד בצורות שפע״ל הניכרות בזרותן בעברית‬
‫ובהן‪ :‬שרגגוהו עבדיו )תזריע‪ ,‬זולת ‪ ,(27‬שירגג ֹו בפיוסיו )וישלח‪ ,‬גוף יוצר ‪ ,(5‬לשלהוים שים‬
‫קציון )כמו‪ :‬לעייפותם שים קץ‪ ,‬סוכות‪ ,‬אהבה(‪ ,‬מת ומסריח ופניו מוריקות לשחלפה )כמו לחלוף‬
‫מן העולם‪ ,‬ויחי‪ ,‬אופן ‪ (12‬וכך על נוח ובניו בתיבה‪ :‬וצדיק וטפוליו בשטה כספינה בתוך הלמן‬
‫להשזיבה )נח‪ ,‬גוף יוצר ‪ .(34‬שימוש חופשי כל כך בלשון הארמית בשירה עברית הוא בהחלט יוצא‬
‫דופן‪ ,‬ויש לבחון את הדברים גם על רקע מעמדה של שפת השיר העברית בתוך חברה רב־לשונית‪.‬‬
‫עניין לנו כאן בזרמים העיקריים של שפת השיר העברית בימי הביניים המוקדמים כאשר‬
‫הלשון העברית לא שימשה עוד לכל צורכי החיים‪ ,‬והמשוררים ביקשו לשתף ברינה ובתפילה את‬
‫בני הקהילות שלשונות דיבור בעלות עצמה היו קרובות ללבם ולשפתותיהם‪ .‬לשון אגדה ומדרש‬
‫שהייתה קרובה ללשון הארמית המדוברת הייתה קרובה גם לאוזן הציבור יותר מלשון שיר הקושרת‬
‫את עצמה במודע ובמכוון אל המבע הגבוה של הקלסיקה המקראית‪ .‬אבל כל זה היה נכון אך ורק‬
‫עד למועד כניסתה של תרבות השיר העברית לתחום השפעתה של תרבות ערב‪ ,‬ובייחוד בתקופה‬
‫הספרדית‪ .‬הטהרנות הספרדית המרימה ראש בתור הזהב הצליחה למעשה לעכב את תהליך‬
‫הארמאיזציה ולהחזיר עטרה ליושנה בהשיבה את לשון השיר אל הטוהר המקראי‪ .‬ומעניין הדבר‬
‫שעליית הערבית להיות לשון הבלשנות העברית ולשון פרשנות המקרא היא דווקא תרמה לייחוד‬
‫מעמדו המרומם והנבדל של המקרא שלשונו לשון השיר הטהרני‪ .‬מבחינה זו אסכולת השיר של‬
‫בן הושענא נתונה בין המחנות‪ ,‬בין הסטנדרטים הישנים של הפיוט הקדום ובין שירת ספרד‪ .‬אולי‬
‫יש מקום לראות את אסכולת השיר של שלהי המאה העשירית עומדת במעין אופוזיציה למגמות‬

‫הטהרניות המחודשות‪.‬‬

‫מקומו של בן הושענא בין מזרח למערב‬

‫אסכולות השירה הגדולות בימי הביניים נחלקות אפוא באופן היסטורי בין מזרח למערב‪ .‬בצדק‬
‫מבחינים בין השירה שבתחום שלטונה של הנצרות ובין השירה שבתחום שלטונו של האסלאם‪.‬‬
‫בתווך עומדת האסכולה המזרחית של ימי הביניים‪ ,‬שאת אות הפתיחה לעלייתה ירה בעצמה רבה‬
‫רב סעדיה גאון‪ 173.‬ב׳שער הנטייה׳ שכתב ב׳ספר צחות הלשון׳ הוא הדגיש והראה את המספר העצום‬
‫של צורות נטייה פועליות העומדות בכוח לפני היוצר העברי שרק צריך לדעת להוציא אותן מן הכוח‬

‫‪ 172‬זולאי‪ ,‬ארץ ישראל ופיוטיה‪ ,‬עמ׳ ‪.419‬‬
‫‪ 173‬על סגנונו עמד בעיקר זולאי‪ ,‬האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון‪ ,‬והוא ראה בר׳ שמואל בר הושענא ממשיך‬

‫נאמן של דרכו‪.‬‬

‫‪82‬‬