Page 86 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫של נתונים עומד אפוא לרשותנו ומאפשר לנו לעמוד על המאפיין את שפת השיר הזאת ואת לשון‬
‫הכתיבה האיגרתנית הקרובה אליה‪ .‬בכתיבתם היוצרת של מנהיגי הציבור הללו ניכרת הישענות‬
‫חזקה על הלשון הארמית ובכללה גם המילים הזרות שנקלטו בה עד כדי התאזרחות‪ .‬אלה היו עכשיו‬
‫המילים הנדירות הראויות לבוא בקהל מילות השיר ואף לקשט אותו ברוח האידאלים החדשים‪.‬‬
‫הדברים באו לידי ביטוי מיוחד בתחומים שבהם הייתה הלשון נתונה גם ללחץ של צורכי מבע‬

‫מתחדשים‪.‬‬

‫הרחבת אוצר המילים מתוך אילוץ תרבותי‪ :‬מילים זרות‬

‫פיתוח ה ִמנהל ועלייתה של תרבות־שרד ערבית העמידו את אוצר המילים הישן בפני לחץ כבד‬
‫להרחבה‪ .‬שמואל בר הושענא וחבריו משתמשים עתה גם במילים ארמיות שמוצאן בפרסית הקדומה‬
‫וגם בפרסית הבינונית הקרובה לזמנם‪ .‬המילה הידועה מספר עזרא המקראי )ד‪ ,‬ז ועוד( ׳נשתון׳‬
‫מציינת עתה את ה ִס ִג׳ל הערבי‪ ,‬התעודה הרשמית‪ .‬וכך כתב שמואל השלישי בשיר הודיה ותפילה‬
‫לציון תשועה שהייתה תלויה ב ִס ִג׳ל‪ְ :‬בּי ֹום ְר ִבי ִעי ְמ ֻכ ָוּן ‪ְ /‬בּס ֹוף ֹח ֶדשׁ ַמ ְר ֶח ְשׁ ָון ‪ִ /‬ה ִגּי ַע ַה ִנּ ְשׁ ְתּ ָון‪ .‬היה זה‬
‫יום כ״ט במרחשון של שנת ‪ 19) 1001‬בנובמבר(‪ .‬באותה תקופה הייתה גם המילה סלר במשמעות‬
‫׳ראש עיר׳ )מן סאלאר הפרסית( אפנתית ביותר‪ .‬שלמה בן יהודה ביקש במכתבו משנת ‪ 1026‬את‬
‫עזרתו של אחד מבני ה ֻתסתרים‪ ,‬ממשפחת הסוחרים המפורסמת שהיה קרוב למעמד הווזיר בחצר‬

‫הח׳ליפה‪ ,‬והוא התייחס אליו בלשון‪ :‬הדרת שרינו וסלרנו‪ 177.‬והמילה רגילה גם בשירת התקופה‪.‬‬
‫גם תוארי הסופרים ומזכירי בית הדין לדרגותיהם נעשו חשובים ביותר בתקופה ההיא‪ .‬כך‬
‫התייחס שמואל השלישי אל שמריה בן אלחנן מנהיגם הידוע של הבבליים בפסטאט‪ :‬אסקיבטר ‪/‬‬
‫וּ ַב ָח ְכ ָמה ֵי ֶקר‪ 178.‬אסקיבטר )בלטינית ‪ (exceptor‬הוא סופר בית הדין שכנראה קיבל בתקופה ההיא‬
‫מעמד רם ונישא‪ ,‬וכן נקראו במקורותינו המדרשיים גם סופרי שלמה המלך אסקפטריא‪ 179,‬וכל עוד‬
‫הם בתפקיד אין מלאך המוות שולט בהם‪ .‬ובתקופה הביזנטית תעודה או הצהרה מטעם בית הדין היו‬
‫׳גניסיסים׳ )‪ gnosis‬ביוונית(‪ 180,‬שבלבוש עברי בלבד הופיעה בפיוט בצורה ׳מודע דין׳‪ .‬כך בפיוט‬

‫‪ 177‬גיל‪ ,‬א״י‪ ,‬תעודה ‪ ,64‬ונכללה המילה בתוך אלוני‪ ,‬האגרון לרב סעדיה גאון‪ ,‬עמ׳ ‪ ,370‬ושם גם נשתון )עמ׳ ‪,(346‬‬
‫וראו אותוויט‪ ,‬דקדוק‪ ,‬עמ׳ ‪ ,82‬הערה ‪ .40‬רגילות ביותר באגרון של רב סעדיה מילים ארמיות שהוא מציין‬
‫באמצעות ההגדרה ׳תרגום׳ או ׳ארמית׳‪ .‬כך למשל הערכים‪ :‬אע‪ ,‬אדרע‪ ,‬אזל‪ ,‬אית‪ ,‬אכמא‪ ,‬ברם‪ ,‬חטב‪ ,‬כמן‪ ,‬כרב‪,‬‬
‫לחן‪ ,‬לט‪ ,‬לסת‪ ,‬לעס‪ ,‬לקן‪ ,‬מח‪ ,‬מכל‪ ,‬מנה‪ ,2‬מסם‪ ,1‬מסק‪ ,‬מרע‪ ,‬נבז‪ ,‬נבר‪ ,‬נכת‪ ,‬ננס‪ ,‬נעץ‪ ,‬נפק‪ ,‬נשי‪ ,‬סאב‪ ,‬סגד‪ ,‬סוח‪,‬‬

‫סחור‪ ,‬סכף‪ ,‬סימה‪ ,‬סף‪ ,3‬סדן‪ ,1‬סוכה‪ ,‬סחוס‪ ,‬סיב‪ ,1‬סלד‪ ,2‬סלע‪ ,2‬סם‪ ,‬סמנמה‪ ,‬סן‪.‬‬
‫‪ 178‬גיל‪ ,‬א״י‪ ,‬תעודה ‪.18‬‬

‫‪ 179‬מדה״ג‪ ,‬ספר בראשית‪ ,‬עמ׳ קכב‪.‬‬
‫‪ 180‬מאן‪ ,‬ספר המעשים לבני ארץ ישראל‪ ,‬עמ׳ ‪.10–9‬‬

‫‪84‬‬