Page 91 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 91
מבוא
הארמי השומרוני של ׳וינהגהו בכבדות׳ )שמ׳ יד ,כה( 200.השורש דח״ק משמש הרבה בלשון חז״ל
ובתרגומים הארמיים .באגדה של פסח אף נזקקו לו כדי לפרש את המילה ׳לחץ׳ המקראית :ואת
לחצנו – זה הדחק .השורש דע״ק לעומת זאת לא נודע בעברית עד שנזקק לו השלישי .על הקב״ה
הוא אמר בזולת לראש השנה שהוא חושף את הדברים הדחוקים והנסתרים )׳דעקת כל טוח׳( וסולל
את דרכם של בני האדם חסרי היכולת )׳כהל׳ הארמי( להרים ראש ולהצטדק ,אבל בעיקר הוא פושט
את ידו לנדכאים כדי למנוע מהם את הבהלה:
ַדּ ֲע ַקת ָכּל טוּ ַח ח ֹו ֵפשׂ וּ ַמ ְס ִליל ְמרוּ ַצת ָכּל ִמ ְנ ָהל
ִה ְצ ַט ֵדּק ִבּ ְתלוּי ָפ ִנים ְל ָכל ְיצוּר ֵאין ַכּ ַהל
ְו ָיד ַל ֲה ֵד ֵכי רוּ ַח ָפּ ַשׁ ְט ָתּה ְכּ ָנאָ ְמ ְל ָח ְשׂ ָכם ִמ ַבּ ַהל201
׳ ִא ְספוּ ָעם ַק ְדּשׁוּ ָק ָהל׳ )יואל ב ,טז(202
וכן על שרה אמנו השלישי אומר ביוצר לראש השנה שעל מעשי האל הגדולים מעידים כל העשויים
בצלם ,באיקונין של מעלה ,ודחוקה ודחויה בזקנתה ,לאחר שכבר נתייאשה מתיקון ,הוא פקד
פתאום:
ְגּד ֹו ִלים ַמ ֲע ֵשׂה נ ֹו ָרא ְמ ִעי ִדין ְמאוּ ְק ָנ ָניו
ְדּעוּ ַקת ז ֹו ֶקן ְפּ ָק ָדהּ ִמתּ ֹו ֵיאוּשׁ ְבּ ִתיקּוּ ָניו
׳ ַו ַתּ ַהר ַו ֵתּ ֶלד ָשׂ ָרה ְלאַ ְב ָר ָהם ֵבּן ִל ְזקוּ ָניו׳ )בר׳ כא ,ב(
והכול לשון דחיקה ודחייה ,ושרה שהייתה דחויה בגלל עקרותה נפקדה203.
מאלף הדבר שגם ר׳ אברהם בנו של השלישי שנשאל על הדבר לא ידע לפתור את לשון החידות
של אביו ,והשואל עצמו ,שנזקק ללשון ארמי כדי לפרש את דל״ת דעוקת כדל״ת הזיקה הארמית,
סיכם את דבריו ברמז כללי לאופי לשון פיוט .ואגב כך נעשה יצירתי בלשון עצמו כאשר קבע
שכוונת הפייטן ׳ביוצר ובזולת להעמיק המילים ולהצרידן׳ ,ורמז פה לכוונת הפייטן להפתיע את
קהל מאזיניו ולעוררם כדרך שמעוררים כהן גדול :ביקש להתנמנם… מכין לפניו באצבע צרדה
)משנת יומא א ,ז( .במצב הדברים הזה אין זה מפתיע שהפייטן עצמו ביקש לסייע בהבנת דבריו
כאשר דאג לרשום לצד המילה הארמית גם את המילה העברית שאותה היא מתרגמת.
לעתים נדמה שהמילים הארמיות שחדרו לשירה בתקופה הערבית פירשו והסבירו מילים עבריות
שעל משמעותן עמדו בעיקר באמצעות טכניקת התרגום הארמי שהייתה נפוצה ביותר 204.כדי לפרש
200טל ,התרגום השומרוני לתורה ,עמ׳ ,281–280וכן מבוא ,עמ׳ קלח.
201זולאי ,האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון ,עמ׳ כה-לא ,ושם גם דיון מפורט.
202להפטרה זו ראו פס״ר מ ,קעב ע״א; מא ,קעב ע״ב.
203ילון ,למכתבי רב סהלאן ,עמ׳ 120–119הבין קצת אחרת.
204על זניחת ה׳תרגום׳ כתב במחצית הראשונה של המאה העשירית ר׳ יהודה אבן קוריש ב׳רסאלה׳ שלו ,ראו בקר,
89
