Page 91 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 91

‫מבוא‬

‫הארמי השומרוני של ׳וינהגהו בכבדות׳ )שמ׳ יד‪ ,‬כה(‪ 200.‬השורש דח״ק משמש הרבה בלשון חז״ל‬
‫ובתרגומים הארמיים‪ .‬באגדה של פסח אף נזקקו לו כדי לפרש את המילה ׳לחץ׳ המקראית‪ :‬ואת‬
‫לחצנו – זה הדחק‪ .‬השורש דע״ק לעומת זאת לא נודע בעברית עד שנזקק לו השלישי‪ .‬על הקב״ה‬
‫הוא אמר בזולת לראש השנה שהוא חושף את הדברים הדחוקים והנסתרים )׳דעקת כל טוח׳( וסולל‬
‫את דרכם של בני האדם חסרי היכולת )׳כהל׳ הארמי( להרים ראש ולהצטדק‪ ,‬אבל בעיקר הוא פושט‬

                                                 ‫את ידו לנדכאים כדי למנוע מהם את הבהלה‪:‬‬

                                         ‫ַדּ ֲע ַקת ָכּל טוּ ַח ח ֹו ֵפשׂ וּ ַמ ְס ִליל ְמרוּ ַצת ָכּל ִמ ְנ ָהל‬
                                                ‫ִה ְצ ַט ֵדּק ִבּ ְתלוּי ָפ ִנים ְל ָכל ְיצוּר ֵאין ַכּ ַהל‬

                                       ‫ְו ָיד ַל ֲה ֵד ֵכי רוּ ַח ָפּ ַשׁ ְט ָתּה ְכּ ָנאָ ְמ ְל ָח ְשׂ ָכם ִמ ַבּ ַהל‪201‬‬
                                                 ‫׳ ִא ְספוּ ָעם ַק ְדּשׁוּ ָק ָהל׳ )יואל ב‪ ,‬טז(‪202‬‬

‫וכן על שרה אמנו השלישי אומר ביוצר לראש השנה שעל מעשי האל הגדולים מעידים כל העשויים‬
‫בצלם‪ ,‬באיקונין של מעלה‪ ,‬ודחוקה ודחויה בזקנתה‪ ,‬לאחר שכבר נתייאשה מתיקון‪ ,‬הוא פקד‬

                                                                                    ‫פתאום‪:‬‬

                                                  ‫ְגּד ֹו ִלים ַמ ֲע ֵשׂה נ ֹו ָרא ְמ ִעי ִדין ְמאוּ ְק ָנ ָניו‬
                                               ‫ְדּעוּ ַקת ז ֹו ֶקן ְפּ ָק ָדהּ ִמתּ ֹו ֵיאוּשׁ ְבּ ִתיקּוּ ָניו‬
                                     ‫׳ ַו ַתּ ַהר ַו ֵתּ ֶלד ָשׂ ָרה ְלאַ ְב ָר ָהם ֵבּן ִל ְזקוּ ָניו׳ )בר׳ כא‪ ,‬ב(‬

                      ‫והכול לשון דחיקה ודחייה‪ ,‬ושרה שהייתה דחויה בגלל עקרותה נפקדה‪203.‬‬
‫מאלף הדבר שגם ר׳ אברהם בנו של השלישי שנשאל על הדבר לא ידע לפתור את לשון החידות‬
‫של אביו‪ ,‬והשואל עצמו‪ ,‬שנזקק ללשון ארמי כדי לפרש את דל״ת דעוקת כדל״ת הזיקה הארמית‪,‬‬
‫סיכם את דבריו ברמז כללי לאופי לשון פיוט‪ .‬ואגב כך נעשה יצירתי בלשון עצמו כאשר קבע‬
‫שכוונת הפייטן ׳ביוצר ובזולת להעמיק המילים ולהצרידן׳‪ ,‬ורמז פה לכוונת הפייטן להפתיע את‬
‫קהל מאזיניו ולעוררם כדרך שמעוררים כהן גדול‪ :‬ביקש להתנמנם… מכין לפניו באצבע צרדה‬
‫)משנת יומא א‪ ,‬ז(‪ .‬במצב הדברים הזה אין זה מפתיע שהפייטן עצמו ביקש לסייע בהבנת דבריו‬

            ‫כאשר דאג לרשום לצד המילה הארמית גם את המילה העברית שאותה היא מתרגמת‪.‬‬
‫לעתים נדמה שהמילים הארמיות שחדרו לשירה בתקופה הערבית פירשו והסבירו מילים עבריות‬
‫שעל משמעותן עמדו בעיקר באמצעות טכניקת התרגום הארמי שהייתה נפוצה ביותר‪ 204.‬כדי לפרש‬

                                        ‫‪ 200‬טל‪ ,‬התרגום השומרוני לתורה‪ ,‬עמ׳ ‪ ,281–280‬וכן מבוא‪ ,‬עמ׳ קלח‪.‬‬
                            ‫‪ 201‬זולאי‪ ,‬האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון‪ ,‬עמ׳ כה‪-‬לא‪ ,‬ושם גם דיון מפורט‪.‬‬

                                                        ‫‪ 202‬להפטרה זו ראו פס״ר מ‪ ,‬קעב ע״א; מא‪ ,‬קעב ע״ב‪.‬‬
                                                  ‫‪ 203‬ילון‪ ,‬למכתבי רב סהלאן‪ ,‬עמ׳ ‪ 120–119‬הבין קצת אחרת‪.‬‬
‫‪ 204‬על זניחת ה׳תרגום׳ כתב במחצית הראשונה של המאה העשירית ר׳ יהודה אבן קוריש ב׳רסאלה׳ שלו‪ ,‬ראו בקר‪,‬‬

                                                    ‫‪89‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96