Page 93 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 93
מבוא
לו הדבר צער כאשר היה אומר בשבת שלאחר הפסח כמנהג אשכנז את הפיוט ׳שביה עניה בארץ
נכריה...מחוצים לחוצים...בזוזים גזוזים׳ )שיר קסג(:
נצטערתי על אותה שבויה שהיא בצרה גדולה ,כמו שרואים מקולו של החזן .והיה קצת
קשה בעיני שאין הקדוש ברוך הוא ממהר להוציאה מבית השביה ואינו חס על אותו זקן
שעומד בקומה כפופה ומחנן ומבקש עליה .ואף על אנשי עירי היה קשה לי שאין עושים
כלום כדי לפדותה מן השביה210.
הדברים רומזים לשואת אירופה ולאותו יום מר ונמהר כאשר נשמעה בירושלים ובביתו החדש של
הסופר בתלפיות השמועה המרה על עירו ועל הרוגיה ,וערב שבועות היה ,ואחר חצות היום היה,
והוא העביר את אבלו על מתי עירו מפני שמחת זמן מתן תורתנו .אבל בלילה בשעת התיקון חזר
אל גבירול ואל אזהרותיו ואמרם אף על פי שלא היה זה מנהג ארץ ישראל .נחמה פורתא מצא לו
הסופר בהרחיקו את כל הפורענות כולה אל הגלות ומנהגיה :׳שארץ ישראל נתנה בנו כח לעמוד על
נפשנו ,לא כבחוצה לארץ שהלכנו לקראת צר כצאן לטבח...׳ 211עגנון ,כנראה ,לא שיער כי לשונות
הפורענות המוכפלים היוצרים מיני כינויים לאומה דוויה בשירת בני ארץ ישראל דווקא מקורם
ובתקופה שלפני שעלה הכורת על היישוב עם הכיבוש הצלבני בסוף המאה האחת־עשרה .הוא גם
לא ידע שהתופעה מעוגנת בדרכי מבע של דור שלשונו ִל ָ ׁשּ ָנא דרבנן הבלולה בארמית ,ואימצו אותה
פייטנים כלשון ציבור הנסמכת על לשון דיבור.
ראשית הדקדוק העברי והעשייה היוצרת בלשון :הלכה ומעשה בגזירת הפועל
הבחנת גזרות הפועל אצל המדקדקים
בבעיית גזרות הפועל התחבטו בדקדוק העברי מאז ומעולם .אותיות השורש המשמשות גם לציון
תנועות )בעיקר וי״ו ויו״ד( נשמטות בנטיות השונות ,ופייטנים נטו להשמיטן גם בצורת העבר ָפ ַעל,
שעל פי מקורות הלשון לא היה מקום להשמיטן .ונזקק לבעיה זו על דרך הסיכום ר׳ אברהם אבן
עזרא :דע כי כל הקדמונים היו אומרים כי שורש ירד – רד לבדו וישב – שב ,ושורש עשה – עש
לבדו ,וככה ימצאו ברובי הפיוטים הקדמונים ...והיתה כך דעת בן קריש 212ור׳ מנחם בן סרוק213.
210עגנון ,האש והעצים ,עמ׳ רצג.
211שם ,עמ׳ רפג.
212חי ופעל בצפון אפריקה במחצית הראשונה של המאה העשירית ,השוו בקר ,יהודה אבן קוריש ,׳רסאלה׳,
עמ׳ .11–10
213נולד בטורטוסה ,וחי ופעל בקורדובה באמצע המאה העשירית.
91
