Page 98 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 98
יוצרות רבי שמואל השלישי
בשום אופן לא ׳אינו יכול׳ 234.דרך אגב יצרה גרסת פירנצה גם משמעות בלתי רגילה בשורש מע״ך
׳הנמיך׳ ,׳המיך׳ .והכול נובע מצורת ׳ימעיך הקורא קולו׳ המתועדת בכתב יד אוקספורד שהפכה
בכ״י פריס 671׳ינמיך׳ ובכל המקורות האחרים ׳ימעך׳235.
בדרך דומה ָבּנוּ שמואל השלישי ואחרים גם שרשים נתונים בלשון שקיבלו את המשמעות של
שרשים עלולי עי״ן .כך השתמשו בשורש עלול העי״ן שו״ף במשמע ׳הסתכל׳ ו׳הביט׳ )לפי פירוש
מסוים ל׳ישופני׳ בתה׳ קלט ,יא( בכיוון אל שא״ף 236,והשתמשו בו לאו דווקא במשמע ׳שאב׳ או
׳השתוקק׳ .רב סעדיה גאון ,לדוגמה ,כתב בדיברין שלו לשבועות237:
א ִת ְנאַף ְתּעוּ ָבה וּ ְזנוּ ָנה
ֲח ַדל ִמ ְשּׁ ִאי ַפת ִא ָשּׁה ז ֹו ָנה
והכוונה ,כמובן ,לחטאי המבט המעוררים את היצר ולאו דווקא להרהורי הלב או לשאיפותיו .וכן
מצאנו בדברי פנייה של ר׳ שמואל אל האל בשם עם ישראלָ :גּ ְד ְל י ֹום ְלי ֹום שׁ ֹו ֶא ֶפת ְמ ַי ַדּ ַעת )מעריב
לשבת ,שונות א 238.(3 ,וגם כאן הכוונה ,כמובן ,להתבוננות המביאה לידי התפעלות והכרזה.
לכאן שייך ,כנראה ,גם לשון נא״ר הנגזר מן ׳נור׳ הארמי ,וכך יש להבין את דברי ר׳ שמואל
המבקש על המתים שיקיצו :וּ ְתנוּ ָמם ַה ְנ ֵאר )מאורה ,ויחי( ,וכוונתו לומר לאל שיביא את האור
על שנת החושך שלהם .במקרים אחרים היו הפייטנים נזהרים מעירוב בין גזרות הפועל השונות
כשהדבר היה כרוך בחילופי משמעים .הם היו משתמשים בצורה ַרד במשמעות ׳ירד׳ על פי הנאמר
׳והיום רד מאד׳ )שו׳ יט ,יא( ואף פעם לא במשמעות רד״י )׳שלט׳( או רו״ד )׳נדד׳ ,׳התהלך׳( כפי
מה שמאשים אותם אבן עזרא.
צורות מקור קצרות
חופש מסוים בהעלאתן של צורות דו־עיצוריות עולה מפעילותם היוצרת של פייטנים בצורות
מקור המלווים פעלים מפורשים אשר דרכי הנטייה המיוחדים להם מעידים באופן חד משמעי על
משמעותם .הדבר בא לידי ביטוי במקרים רבים בצורות מקור מגזרת פ״נ המלוות את הפועל .וכבר
העמיד מנחם זולאי על שכיחות עצם התופעה של צורות מקור המלוות את הפועל הנטוי באסכולה
234אמנם במקרים אחרים משמש ׳יכול׳ גם במשמעות ׳רשאי׳ ,אבל בוודאי לא בהקשר שלנו.
235והשוו עוד בהלכות ראו :והשוחט ימעיך וישחוט ,ומי שמגביה ושוחט בא לידי איסור )שלוסברג ,הלכות ראו,
עמ׳ .(141
236והשוו גם שא״ף בערבית אף כי אין זו אותה שי״ן מבחינה היסטורית.
237סידור רס״ג ,עמ׳ שפז.
238השוו עוד שמואל הנגיד )ֵ :(1056–993א ֵשׁב ְנדוּד נוּםֶ ...א ְשׁאַף ְו ָא ִשׂים ֲע ֵלי ִל ִבּי ְו ָא ִשׂי ָחה )ירדן ,דיואן שמואל
הנגיד ,עמ׳ .(104ואפשר כמובן ששע״ף הערבית לשון ׳חשיקה׳ היא העומדת ברקע.
96
