Page 98 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 98

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫בשום אופן לא ׳אינו יכול׳‪ 234.‬דרך אגב יצרה גרסת פירנצה גם משמעות בלתי רגילה בשורש מע״ך‬
‫׳הנמיך׳‪ ,‬׳המיך׳‪ .‬והכול נובע מצורת ׳ימעיך הקורא קולו׳ המתועדת בכתב יד אוקספורד שהפכה‬

                                      ‫בכ״י פריס ‪ 671‬׳ינמיך׳ ובכל המקורות האחרים ׳ימעך׳‪235.‬‬
‫בדרך דומה ָבּנוּ שמואל השלישי ואחרים גם שרשים נתונים בלשון שקיבלו את המשמעות של‬
‫שרשים עלולי עי״ן‪ .‬כך השתמשו בשורש עלול העי״ן שו״ף במשמע ׳הסתכל׳ ו׳הביט׳ )לפי פירוש‬
‫מסוים ל׳ישופני׳ בתה׳ קלט‪ ,‬יא( בכיוון אל שא״ף‪ 236,‬והשתמשו בו לאו דווקא במשמע ׳שאב׳ או‬

                            ‫׳השתוקק׳‪ .‬רב סעדיה גאון‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬כתב בדיברין שלו לשבועות‪237:‬‬

                                                              ‫א ִת ְנאַף ְתּעוּ ָבה וּ ְזנוּ ָנה‬
                                                             ‫ֲח ַדל ִמ ְשּׁ ִאי ַפת ִא ָשּׁה ז ֹו ָנה‬

‫והכוונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לחטאי המבט המעוררים את היצר ולאו דווקא להרהורי הלב או לשאיפותיו‪ .‬וכן‬
‫מצאנו בדברי פנייה של ר׳ שמואל אל האל בשם עם ישראל‪ָ :‬גּ ְד ְל י ֹום ְלי ֹום שׁ ֹו ֶא ֶפת ְמ ַי ַדּ ַעת )מעריב‬

     ‫לשבת‪ ,‬שונות א‪ 238.(3 ,‬וגם כאן הכוונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬להתבוננות המביאה לידי התפעלות והכרזה‪.‬‬
‫לכאן שייך‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם לשון נא״ר הנגזר מן ׳נור׳ הארמי‪ ,‬וכך יש להבין את דברי ר׳ שמואל‬
‫המבקש על המתים שיקיצו‪ :‬וּ ְתנוּ ָמם ַה ְנ ֵאר )מאורה‪ ,‬ויחי(‪ ,‬וכוונתו לומר לאל שיביא את האור‬
‫על שנת החושך שלהם‪ .‬במקרים אחרים היו הפייטנים נזהרים מעירוב בין גזרות הפועל השונות‬
‫כשהדבר היה כרוך בחילופי משמעים‪ .‬הם היו משתמשים בצורה ַרד במשמעות ׳ירד׳ על פי הנאמר‬
‫׳והיום רד מאד׳ )שו׳ יט‪ ,‬יא( ואף פעם לא במשמעות רד״י )׳שלט׳( או רו״ד )׳נדד׳‪ ,‬׳התהלך׳( כפי‬

                                                               ‫מה שמאשים אותם אבן עזרא‪.‬‬

                                                                                     ‫צורות מקור קצרות‬

‫חופש מסוים בהעלאתן של צורות דו־עיצוריות עולה מפעילותם היוצרת של פייטנים בצורות‬
‫מקור המלווים פעלים מפורשים אשר דרכי הנטייה המיוחדים להם מעידים באופן חד משמעי על‬
‫משמעותם‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי במקרים רבים בצורות מקור מגזרת פ״נ המלוות את הפועל‪ .‬וכבר‬
‫העמיד מנחם זולאי על שכיחות עצם התופעה של צורות מקור המלוות את הפועל הנטוי באסכולה‬

                    ‫‪ 234‬אמנם במקרים אחרים משמש ׳יכול׳ גם במשמעות ׳רשאי׳‪ ,‬אבל בוודאי לא בהקשר שלנו‪.‬‬
‫‪ 235‬והשוו עוד בהלכות ראו‪ :‬והשוחט ימעיך וישחוט‪ ,‬ומי שמגביה ושוחט בא לידי איסור )שלוסברג‪ ,‬הלכות ראו‪,‬‬

                                                                                              ‫עמ׳ ‪.(141‬‬
                                       ‫‪ 236‬והשוו גם שא״ף בערבית אף כי אין זו אותה שי״ן מבחינה היסטורית‪.‬‬

                                                                                   ‫‪ 237‬סידור רס״ג‪ ,‬עמ׳ שפז‪.‬‬
‫‪ 238‬השוו עוד שמואל הנגיד )‪ֵ :(1056–993‬א ֵשׁב ְנדוּד נוּם‪ֶ ...‬א ְשׁאַף ְו ָא ִשׂים ֲע ֵלי ִל ִבּי ְו ָא ִשׂי ָחה )ירדן‪ ,‬דיואן שמואל‬

                        ‫הנגיד‪ ,‬עמ׳ ‪ .(104‬ואפשר כמובן ששע״ף הערבית לשון ׳חשיקה׳ היא העומדת ברקע‪.‬‬

                                                    ‫‪96‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103