Page 94 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 94

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫רק ר׳ אדונים‪ 214‬הקיץ מעט משנת האולת‪ ,‬כי הנזכרים תרדמת השם נפלה עליהם‪ .‬ויפקח אלהים‬
‫את עיני לב ר׳ יהודה ב״ר דוד‪ ,‬הוא הנקרא חיוג׳‪ 215,‬להכיר אותיות הנוח ואיך היו נוספים ונעדרים‬
‫ומתחלפים‪ .‬ואמר ר׳ יהודה הנזכר מנוחתו כבוד אם אמרנו ששורש ירד – רד לבדו וככה שב ועש‪,‬‬
‫הנה משקל אחד לשלשתם‪ ,‬והנה נוכל לומר מן ירד – רדתי‪ ,‬כמו ׳עוד רד עם אל׳ )הו׳ יב‪ ,‬א(‪ ,‬והנה‬
‫יהיה לנו טעם אחר‪ 216,‬ומן ישב – שבתי כמו ׳ישבתי׳‪ ,‬גם רדיתי‪ ,‬שביתי‪ ,‬ומן עשה – עשתי‪ .‬וכמו‬
‫לרדת נאמר גם מן שב )שורש שו״ב( – לשבת‪ ,‬ומן עש – לעשת‪ .‬ונאמר מן ישב – לשבות גם לשוב‪.‬‬

                                                     ‫והיו כל אלה מהרסי הלשון‪ .‬והדין עמו‪217.‬‬
‫מנחם בן סרוק‪ ,‬שאמנם לא כתב ספר בדקדוק העברית‪ ,‬חיבר את מילון אוצר לשון המקרא‬
‫הראשון‪ .‬הוא סידר במילונו את אוצר המילים על פי היסודות – האותיות היציבות אשר לעולם לא‬
‫תישמטנה‪ ,‬והן המרכיבות את ה׳ערכים׳‪ .‬בתוך כל ׳ערך׳ המילים מסודרות במחלקות‪ ,‬אשר בהן ניתן‬
‫לראות יחידות מילוניות‪ .‬כך למשל חילק את הערך ר״ט לשלוש מחלקות‪ :‬רט מתחלק לג׳ מחלקות‪.‬‬
‫האחד ורטט החזיקה )יר׳ מט‪ ,‬כד( ענין חיל ורתת הוא לפי הענין‪ .‬השני ׳כי ירט הדרך לנגדי׳ )במ׳‬
‫כב‪ ,‬לב( ]והשלישי[ ׳ועל ידי רשעים ירטני׳ )איוב טז‪ ,‬יא(‪ 218.‬ולפי החלוקה של חיוג׳ שעשה את‬
‫השורש העברי ליסוד מורפולוגי לפנינו השורשים רט״ט )גזרת הכפולים(‪ ,‬יר״ט )גזרת פ״י( ורט״י‬
‫)גזרת ל״י( אשר מהם נגזרו צורות הלשון האמורות‪ .‬דוד בן אברהם אלפאסי קובע במחלקה אחת של‬
‫מילונו גם את ׳ירט׳ וגם את ׳ירטני׳‪ ,‬וקושר אותם לשורש ור״ט הערבי )׳סיבוך׳‪ ,‬׳צרה׳(‪ 219.‬בשרשים‬

                                              ‫שעי״ן השורש שלהם אינה יציבה נחלקו הדעות‪.‬‬
‫שמואל הנגיד הלך בדרך משלו‪ ,‬שעליה נשארה בידינו עדותו של ר׳ אברהם אבן עזרא בלבד‪.‬‬
‫הוא ראה את הפועל ָקם כבעל שתי אותיות שורש עם אות מצעית מתחלפת‪ :‬אל״ף‪ ,‬או וי״ו או יו״ד‬
‫המסתתרות לעתים אבל גם מתגלות‪ :‬׳ויאמר ר׳ שמואל הנגיד ז״ל כי עיקר ָקם וחביריו שתי אותיות‬
‫נראים ואות נח נעלם גם הוא עיקר׳‪ 220.‬או בניסוח אחר‪ :‬׳ויאמר ר׳ שמואל הנגיד כי שרש ָקם שתים‬
‫אותיות ונוח ונעלם ביניהם‪ ,‬ולא נאמר עליו שהוא אל״ף ולא וי״ו ולא יו״ד׳‪ 221.‬ולא ביקש הנגיד‬
‫לשלול את כל שלוש האותיות המצעיות‪ 222,‬כי אם לומר בסך הכול שהאות המצעית יכולה להיות‬

‫‪ 214‬הוא דונש בן לברט‪ ,‬שנולד בפאס וקיבל תורה בבגדאד‪ .‬גם הוא פעל בקורדובה בזמנו של מנחם‪ .‬שניהם התחרו‬
                                                                      ‫על חסדי הגביר חסדאי אבן שפרוט‪.‬‬

                                                  ‫‪ 215‬נפטר לפני ‪ ,1012‬השוו בסל‪ ,‬תורתו הדקדוקית‪ ,‬עמ׳ ‪.2–1‬‬
                             ‫‪ 216‬הכוונה למשמעות שונה )׳נדד׳ או ׳התהלך׳( המלמדת על כך שהשרשים שונים‪.‬‬
‫‪ 217‬ליפמן‪ ,‬אבן עזרא‪ ,‬שפה ברורה‪ ,‬כה ע״ב‪-‬כו ע״א‪ .‬הנוסח על פי כתב יד פרמה ‪ ,2217‬אוסף די רוסי )‪.2217 (314‬‬
                               ‫‪ 218‬פיליפובסקי‪ ,‬מחברת מנחם‪ ,‬עמ׳ ‪ ;163‬סאנז־בדיליוס‪ ,‬מחברת מנחם‪ ,‬עמ׳ ‪.344‬‬
                  ‫‪ 219‬יסטרו‪ ,‬כתאב אלאפעאל‪ ,‬עמ׳ ‪ ,606‬והשוו ממן‪ ,‬השוואת אוצר המילים‪ ,‬עמ׳ ‪.306 ,248 ,137‬‬
                       ‫‪ 220‬דל־וליה‪ ,‬אבן עזרא‪ ,‬ספר צחות‪ ,‬עמ׳ ‪ ;(337) 120‬ליפמן‪ ,‬אבן עזרא‪ ,‬ספר צחות מז ע״ב‪.‬‬

                                                                  ‫‪ 221‬ליפמן‪ ,‬אבן עזרא‪ ,‬שפה ברורה כח ע״א‪.‬‬
                                                            ‫‪ 222‬השוו גולדנברג‪ ,‬השוכן החלק‪ ,‬עמ׳ ‪.292–281‬‬

                                                    ‫‪92‬‬
   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99