Page 99 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 99
מבוא
הסעדיינית .הוא הצביע על טור אחד מתוך ׳רשות׳ )פיוט פתיחה( של יוסף אבן אביתור לשבת
בראשית הקובע :׳צור נצרו עד יום הזהיר בו אום מאושרת׳ ,ושיתף אותנו בלבטיו בהבנת הטור.
בתחילה הוא חשב להבין כי האל )צוּר( נצר ושמר את השבת עד אותו היום שבו מסר אותה לישראל,
אך לאחר שדקדק בסגנונו של הפייטן הובהרה לו טעותו ,לפי שאין ׳צור׳ זה כינוי לאל אלא שם
הפועל )המקור( של ׳נצרו׳ שאחריו ,ויש אפוא להבין ׳צ ֹור ְנ ָצר ֹו ַעד י ֹום ִה ְז ִהיר בּ ֹו א ֹום ְמאוּ ֶשּׁ ֶרת׳239.
מתברר שזולאי קלע למטרה ,והתופעה רחבה יותר ממה שהוא העלה על דעתו.
הסגנון שעמד עליו זולאי רגיל ביותר בפיוטי אבן אביתור וחבריו ,ובייחוד בצורות מקור חד־
הברתיות הבאות לפני הפועל הנטוי תוך כדי שימוט היסוד הבלתי יציב בשורש .אנו מוצאים אפוא
אצל אותו פייטן בגוף היוצר לפרשת ויקהל )טורים :(32–30
ִפּיקּוּ ֵדי ָפּ ָר ָשׁה ז ֹו ִשׁ ְמרוּ ָשׁמ ֹור ַר ָבּת
צ ֹור תצירום ְלע ֹו ָלם ַבּל יוּ ְשׁ ָבּת
ְבּ ָכל מ ֹו ְשׁב ֹו ֵתי ֶכם ְבּי ֹום ַה ַשּׁ ָבּת )שמ׳ לה ,ג(
כאן אפילו יכולנו לחשוב על פי צורת הכתיב המלא יו״ד שהפייטן היה סבור שפעולת השמירה
מבוטאת בגזרת ע״ו * ְתּ ִצירוּם .מצד אחר יש ,כמובן ,להביא בחשבון את אילוצי אקרוסטיכון צד״י
שמנעו אותו מלהתבטא כאן על דרך גזרת פ״נ המתבקשת * ָנצ ֹור ִתּ ְצּרוּם וכל כיוצא בזה ,וכך גם
מצאנו אצל אותו פייטן בנסיבות דומות בלא יו״ד:
ְפּצוּ ִשׁי ָרה וּ ְשׂאוּ ְי ֵדי ֶכם
צ ֹור ִתּ ְצּרוּ ֻח ַקּת ס ֹו ֵדי ֶכם
)שמיני עצרת ,גוף יוצר (27–26
ומעין זה גם בשורש נט״ר באקרוסטיכון טי״ת בדיבור על הלויים:
ט ֹור ִאם ִי ְטּרוּ ִמ ְשׁ ַמ ְר ִתּי ֲהמ ֹו ָנם ִי ָנּ ֵצר )נשא ,גוף יוצר (16
בכל המקרים שנמנו יכולנו לחשוב על ההשפעה הצלילית של צורת העתיד על צורת המקור
הקודמת לה ,בבחינת זיווג צורות או כל כיוצא בזה ,אבל הנה בא רב סעדיה גאון וטופח על פנינו
כשהוא מתייחס על דרך הניגוד בין שבטי ישראל ובין שבעים אומות שהאל יסלק אותם כמו אבק
פורח שנושבים בו:
ַנ ֲחמוּ ִ /שׁ ְב ֵטי ָיהּ ֲא ֶשׁר ְבּ ָי ִמין ֲחקוּ ִקים
שׁ ֹוב נוּ ְשּׁבוּ ִשׁ ְב ִעים וּ ְבאָ ָבק ֲאבוּ ִקים
)נחמו ,גוף יוצר 240(41–40
239זולאי ,האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון ,עמ׳ לה-לו.
240טובי ,פיוטי רב סעדיה גאון ,עמ׳ ,89והשוו גנזי שכטר ,ג ,עמ׳ :166שׁוּב נוּ ְשׁבוּ.
97