Page 101 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 101
מבוא
קיום כל עיצורי השורש בגזרת הכפולים והרחבה לפעלים מרובעים
בלשון המקרא השורשים הכפולים נוטים בהיבלעות אחד מעיצורי השורש ,אך יש גם מקרים שבהם
התקיימו כל עיצורי השורש במקרא עצמו כגון ָי ֹחן )דב׳ כח ,נ( לצד ֶי ֱח ַנן )עמ׳ ה ,טו( .בלשון החכמים
גברה הנטייה לקיים את כל עיצורי השורש 247,ובלשון הפיוט עוד הלכה נטייה זו והעמיקה 248,אף
כי לשון המקרא נחשבה תמיד חגיגית יותר והולמת את המשלב הסגנוני הפייטני .בדרכם המיוחדת
בחרו הפייטנים לעתים בדרך של פשרה .לצד הצורה המקראית החגיגית הם העמידו גם את הצורה
החז״לית המפורשת יותר .השלישי פתח כך את פיוט האהבה שלו לפרשת ויחי בעקבות לשון
המזמור )תה׳ צ ,ג(ַ :דּ ָכּא ָתּ ֵשׁב ֱאנ ֹושׁ ְו ָתשׁוּב ָתּח ֹון ְו ַת ֲחנ ֹון .צירוף שתי הצורות תורם גם לבהירות
ומונע דו־משמעות .חשוב היה לו לכאורה לפייטן לומר שהוא מכוון את דבריו אל ׳תחן׳ שהוא
מלשון חנ״ן ולא אל * ַתּ ַחן מלשון חנ״י .ברקע אולי מהדהד הערך המילוני החסר בחלק האגרון –
מילון המשוררים שבידינוֹ * :חן מן ֶי ֱח ַנן.
טכניקה דומה נקט השלישי כאשר כפה עליו המבנה של הטקסט הפייטני את הצורות המקראיות
שבהן אחד מעיצורי השורש נבלע .כך ב׳אופן׳ לפרשת דברים־איכה כאשר שלושה פסוקי איכה
כסדרם מלווים כל מחרוזת משולשת הן בשני ראשי טוריה )במילות הפתיחה( הן בטור השלישי
)בלשון החתימה שגם קובעת את החריזה במחרוזת( .פסוקי איכה ג ,מג-מד פותחים באותה המילה
עצמה ׳סכותה׳ ,ומסתבר שהפייטן בפיוטו הרגיש צורך לפרש את ההבדל ביניהן ,ועשה זאת בעזרת
צורות מקבילות המשמרות את שלוש אותיות השורש .את ׳סכותה׳ הראשון הוא הבין ,כנראה,
במשמע ׳סיבוך׳ ,וטפל לו את הפועל המפורש ׳סיכסכתה׳ ,ואילו את ׳סכותה׳ השני ביקש לפרש
מלשון ׳סיכוך׳ באמצעות צורת המקור המוחלט של הבניין הראשון ׳ ָס ֹכך׳:
ַסכּ ֹו ָתה | ִסי ְכ ַס ְכ ָתּה ָבנוּ ְז ָע ִמים
ַסכּ ֹו ָתה | ָס ֹכ ִמ ְשּׁמ ֹו ַע ִשׂי ַח וּ ְט ָע ִמים
׳ ְס ִחי וּ ָמא ֹוס ְתּ ִשׂי ֵמנוּ ְבּ ֶק ֶרב ָה ַע ִמּים׳ )אי׳ ג ,מה(
הדברים מזכירים במידה רבה את הערך סך )סמ״ך כ״ף( במילונו של מנחם בן סרוק שהוא חילק
לכמה וכמה מחלקות ועניינים .הראשון בהם מלשון ׳סככים בכנפיהם׳ )שמ׳ כה ,כ(...׳סכתה בענן
לך׳ )אי׳ ג ,מד( והאחרון – מלשון ׳וסכסכתי מצרים׳ )יש׳ יט ,ב( .בין השאר הוא עוד צירף במחלקה
סמנטית אחת שעניינה לשון ׳משיחה׳ את ׳ונסכתי מלכי׳ )תה׳ ב,ו( ואת ׳וסוך לא סכתי׳ )דנ׳י ,ג(249.
247הנמן ,תורת הצורות ,עמ׳ 304ואילך.
248ייבין ,אופייה של לשון הפיוט ,עמ׳ .111–110
249פיליפובסקי ,מחברת מנחם ,עמ׳ ;126סאנז־בדיליוס ,מחברת מנחם ,עמ׳ .*264
99
