Page 100 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 100
יוצרות רבי שמואל השלישי
ובאותו האופן נהג גם סעדיה כאשר עודד את שומעי לקחוְ :וז ֹור ִה ָנּ ְזרוּ241.
הדרך המקוצרת בצורות המקור נוהגת גם בפיוטי שמואל השלישי בגזרת פ״י :שׁ ֹוב ֵי ְשׁבוּ ָל ֶב ַטח
ַבּ ִמּ ְד ָבּר ְו ַח ָיּה ָר ָעה ַא ְשׁ ִבּית )בחוקותי ,זולת 242.(27כל זאת בעקבות לשון ההפטרה של יחזקאל
)לד ,כה( האומר את הדברים בדברי הנבואה שלו על עם ישראל ובזיקה לצורת המקור היחידאית
בירמיהו )מב ,י( :אם שׁ ֹוב ֵתּ ְשׁבוּ בארץ הזאת )לעומת ָי ֹשׁב ֵא ֵשׁב בשמ״א כ ,ה( .וכבר קבע אבן עזרא
בעניין החריג הזה :והנה היה ראוי להיות ָישׁ ֹוב ,רק כך מצאנוהו ,גם יתכן שהם זרות ,ולא נלמד מהם
)שפה ברורה כח ע״א( .אבל שמואל השלישי כן למד מהם כאשר בנה על יסוד ׳ירט הדרך לנגדי׳
)במ׳ כב ,לב( את :ר ֹוט ִאם ] ָי[ ַר ְטנוּ ִמ ַמּ ְסלוּל )פרה ,אהבה( ,וכן מצאנו בגזרת פ״א הפועל יו״ד בסדר
העבודה של אבן אביתור המתאר את עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים :צ ֹוג ִה ִצּיג ְו ָשׁ ַחט ַכּ ֹחק243.
נראה שבכל המקרים הללו לא ראו הפייטנים את צורות המקור הקצרות גזורות במעין גזירה
אוטומטית מהצורות הנטויות ,ואף קודמות קדימה עקרונית לפועל הנטוי ומשרתות אותו בכעין
השלמה אדוורבילית .נדמה שהדבר עולה בפשטות גם ממילון המשוררים של רב סעדיה גאון בערך
׳נן׳ :נן מן ינון ינמו )בערבית ,ובמשמע ״יגדל״( 244.אכן ,כך התבטא רשב״ה ב׳אהבה׳ שלו לפרשת
ויחי בדברי פנייה אל האלָ :בּ ָשׂר ַתּ ֲע ֶלה ְו ָהע ֹור ַתּ ְק ִרים ְבּנ ֹון ִינּ ֹון .וידועה דעתו של שמואל הנגיד
שבניגוד ליונה אבן ג׳נאח לא היה מוכן לראות את צורות הפועל קשורות וגזורות גזירה אוטומטית
מצורות המקור 245.וכבר במקרא מופיעות בגזרת הכפולים צורות דו־עיצוריות של המקור המוחלט
המנותקות מן הצורה הנטויה שהן מלוות .כך למשל :פּ ֹור התפוררה הארץ )יש׳ כד ,יט( במקום ָפּר ֹור
וכדומה246.
בכל המקרים של השימוש בצורות מקור חד הברתיות אין לכאורה לחשוש לפירוש מוטעה של
המבע )׳שוב׳ מלשון ״שיבה״ ולא מלשון ״ישיבה״ בצירוף ׳שוב ֵישבו׳ וכיוצא בזה( בגלל הפועל
הנטוי שהוא חד משמעי ואינו נותן מקום לפירוש מוטעה של צורת המקור .ההצגה של אבן עזרא
שבמקום ׳רדתי׳ )״ירדתי״( יכולים הפייטנים לומר גם ׳רדיתי׳ )״שלטתי״( היא לפיכך דמיונית
וחסרת בסיס .ויש להצביע עוד על תופעה מקבילה בדרכי הלשון הפייטניים .על דרך הצגת הצורה
הדו־עיצורית כשהפועל המפורש לצדה נהגו פייטנים גם להעמיד זו ליד זו את הצורות הקצרות של
הפועל הנטוי שעל דרך המקרא לצד הצורות החז״ליות המורחבות.
241לוין ,אשא משלי לרב סעדיה גאון ,עמ׳ כה.
242בכתב יד קמברידג׳ ,אוסף טילור ושכטר ,הסדרה החדשה ,92.40ישובו מתוקן אל ישבו.
243רוזנברג ,קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים ,עמ׳ 24וכן שם ,עמ׳ ,12והנוסח כאן על פי גרסת ׳מאגרים׳.
244אלוני ,האגרון לרב סעדיה גאון ,עמ׳ ,336וכן גולדנברג ,עיונים באגרון לרב סעדיה גאון .284–275 ,לצערנו,
בספר האגרון שהגיע לידינו לא נשתמרו ערכים באותיות טי״ת צד״י ושי״ן )*טר* ,צר* ,שב(.
245השוו אלדר ,לתולדות המחלוקת הדקדוקית ,עמ׳ ,58וראו וילנסקי ,יונה אבן ג׳נאח ,עמ׳ קעא :ונאמר בעתיד
׳יבש׳ – זרועו יבוש תיבש )זכ׳ יא ,יז(.
246ראו ברגשטרסר ,דקדוק הלשון העברית ,עמ׳ .545 ,416
98
