Page 103 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 103
מבוא
גם דרשת הכתוב המתבססת על פועל מגזרת העלולים יכולה להיות מנוצלת לצורך הרחבה
והכפלה על דרך הפיאור .בעקבות דבריו של יוסף לאשר על הבית ׳והשגתם׳ )בר׳ מד ,ד( יצר רשב״ה
את התיאור הקולע של הריצה אחרי אחי יוסף כדי לבלבל אותם :אַ ֲח ֵרי ֶהם ָר ַדף ְמ ַשׂ ְג ֵשׂג ְדּ ָב ִרים
)מקץ ,גוף יוצר ,(44והוא כנראה מלשון ׳שיג ושיח׳ 258.וכבר השתמש הגאון סעדיה בפועל הזה
בשיר המתאר את הבלבול והטירוף של מרכבות פרעהְ :ל ַס ְכ ֵס ְס ֵוי ִניְ ...ל ַשׂ ְג ֵשׂג א ֹו ַפן ֶמ ְר ָכּב ֹו 259.וכן
מצאנו פועל זה בתיאור ניעור וטלטול :היה אדם הולך אצל הגנן ואומ׳ לו תן לי באיסר ירק ,כשהוא
משגשגו היה זהב יוצא מעפרו 260.בספר הדקדוק שלו אף יצא רס״ג מגדר התיאור היבש אל עבר
קביעה נורמטיבית של הדרך הראויה בגזירת הדגם הכפול .לדעתו ,ההרחבה )׳הפיאור׳( אפשרית
אך ורק בפועל שפעולתו היא מחוץ לפו ֵעל )כמו גלג״ל מן גל״ל וכדומה( ,ואין היא אפשרית כאשר
הפעולה היא בפו ֵעל עצמו )*שמעמ״ע מן שמ״ע וכדומה( 261.הוא עצמו גזר מן יס״ד את את ׳ ַס ְד ֵסד
ֵנ ֶזר ִמ ְתנ ֹו ֵסס׳ והכוונה לביסוס אבני נזר מתנוססות )זכ׳ ט ,טז( ומן סו״ת )הסית( את ַס ְת ֵסת ַהשּׁ ֹו ֵסס262.
מתברר שהגזירות הללו היו אפנתיות ,וגם פעלים מרובעים קיימים קיבלו משמעויות חדשות
שהפייטן עיגן היטב בצורות דו־עיצוריות.
שימור נו״ן השורש התחילית
עוד דרך להתמודד עם צורות פועליות דו־עיצוריות הייתה באמצעות הרחבתן לכדי תלת־עיצוריות.
הרצון לשמור על הנוכחות המלאה של אותיות השורש משקף ,כנראה ,התלבטויות בנות הזמן
בהגדרתן של גזרות הפועל .בין השאר בא הדבר לידי ביטוי בהקפדה על שימור נו״ן השורש
התחילית תוך ויתור מכוון על הבלעתה של נו״ן שאין חציצה בינה ובין העיצור שאחריה .בלשון
ימינו צורות פועליות משמשות בנשילת נו״ן ובקיומה להבחנת משמעויות ,כגון ׳להגיד׳ ההיסטורית
מול ׳להנגיד׳ החדשה )מלשון ֶנ ֶגד( וכן ׳להביע׳ ההיסטורית לעומת ׳להנביע׳ מים ועוד 263.וכן רגיל
258והשוו :אמר לו שגשג אותם בדברים )מדה״ג ,בראשית ,עמ׳ תשמד( ,וכן במדרש חסרות ויתרות )שגשג( אבל
ילקוט שמעוני ,רמז קנ :שגיש אותם בדברים.
259ברכי נפשי ,זולאי ,האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון ,עמ׳ קלא ,ושם ניקד לשׁגשׁג ,אבל השוו חילופי נוסח,
שם ,לסגסג ,וראו יסטרו ,מילון ,עמ׳ .1523והשוו עוד בחריזה עם שׂגה־פסגה :לשגשגה )ואתחנן־נחמו ,גוף
יוצר .(32
260מדה״ג ,בראשית ,עמ׳ שט.
261דותן ,ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון ,ב ,עמ׳ ,323–320וראו גולדנברג ,לוח הנטייה העברי הראשון,
עמ׳ .90–89והשוו עוד יהלום ,מחזור ארץ־ישראל ,עמ׳ כג.
262לוין ,אשא משלי לרב סעדיה גאון ,עמ׳ תקל״ד )חרוזי ־ ָתה אות סמ״ך(.
263והשוו בפיוט מלך עליון של שמעון בר יצחק ,בן זמנו של רשב״ה באשכנז :פּ ֹו ֵתח ָיד וּ ַמ ְשׂ ִבּי ַע צ ֹו ֵרר ַמ ִים וּ ַמ ְנ ִבּי ַע
)מחזור ר״ה ,עמ׳ .(108
101
