Page 102 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 102
יוצרות רבי שמואל השלישי
שלא כמנחם ושלא כדרכו של השלישי נהג דוד בן אברהם אלפאסי בערך ס״ך שלו בצרפו את ׳סכתה
באף׳ )אי׳ ג ,מג( ואת ׳סכתה בענן׳ במחלקה אחת של ׳מניעה׳ ו׳סיכוך׳250.
את לשון ׳חיל׳ ביקש הפייטן לפרש כלשון ׳חלחלה׳ ב׳אהבה׳ לפרשת בחוקותי .בזיקה ל׳כל
המחלה׳ הנזכרת בתוכחה ובניסיון להדגיש את הפחד הנורא דווקא ,זה שאין לו מרפא ,הוא השתמש
בלשון חי״ל ,אבל הוא היה בעיניו ,כנראה ,רב־משמעי כל כך עד שצירף אליו באיחוי בלתי מקושר
את לשון חלח״ל החד־משמעיַ :ח ְלנוּ ֻח ְל ַח ְלנוּ ֵמ ֵאין ֲעל ֹות ֲארוּ ָכה ָו ַת ַעל 251.ערך מוסף יש לטכניקה
הזאת בהעשירה את השיר במשחקי צליל בלתי נדלים ,תוך שימוש בצורות המרובעות שהן עצמן
בעלות נוכחות מוגברת בין הקולות של הטור השירי .רשב״ה ראה בוודאי את הצורות המורחבות
כמתנהגות על דרך הפיאור )תפכ׳ים( שתיאר רס״ג בספר הדקדוק שלו 252.גם המעבר מפעלים
דו־עיצוריים להכפלה על הדרך הארבע עיצורית היה לכאורה מובן וחלק יותר.
חיבה יתרה נודעה לו לשמואל השלישי לצורות פלפ״ל המרובעות שהן לכאורה חד־משמעיות
הרבה יותר מן הצורות הדו־עיצוריות .מקצתן כנראה אף גזר בעצמו כעוצם יכולתו היצירתית.
ביצירה הגדולה לשביעי של פסח ׳אסלסל בפצח רנני׳ הנסמכת על לשונות שיר השירים )ו ,ו( כתב:
ִשׁי ַנּ ִי ...זוּ ְכ ָזכוּ ִמ ָכּל ִמין אָסוּר )סדר ויושע ;413גנזי שכטר ,ג ,עמ׳ 253,(82וכן עוד שם )ב ,יג(:
ַה ְתּ ֵא ָנה ִ /צ ְמ ֵחי ִפּ ְגפּוּ ָגהּ ַתּ ֲח ִניט ְל ֵעי ַני )סדר ויושע ;144גנזי שכטר ,ג ,עמ׳ .(67בעקבות ׳מידה כנגד
מידה – סאה כנגד סאה׳ החז״לית )סוטה ח ע״ב( הנסמכת על ׳ ְבּ ַסא ְסּאָה...תריבנה׳ )יש׳ כז ,ח( גזר
השלישי את הפועל המרובע סאס״א .באמצעותו ביקש שהאל ייפרע מן המצרים כראוי להם )תה׳
קמט ,יט( ולא באופן מסורס )חב׳ א ,ד(ְ :בּ ַסא ְסּא ֹו ְלנ ֹו ִפים ִמ ְשׁ ָפּט ָכּתוּב ְו א ְמעוּ ָקּל )בוא ,זולת 254.(2
כך גם ביקש למחות את זכר עמלק ושריו לדורי דורות ,דור אחרי דור :אַ ֲח ָריו ֵאין ְמ ַד ְר ֵדּר ְלד ֹו ֵרי
ד ֹו ִרים ַט ְפ ָס ָריו ְל ַא ֵבּד )זכור ,גוף יוצר 255.(43ב׳מי כמכה׳ הגדול שלו לפסח הוא גם גזר מן ׳רוע׳
שורש מרובע חדש ,ותיאר את ההידרדרות של פרעהֲ :ע ָנ ִמי ְו ַעמּ ֹו רוּ ֲע ָרעוּ ַ /ו ֲעב ֹו ָדה ִה ְכ ִבּידוּ ְו ֵהי ֵריעוּ
)טור 256.(149תוך התעלמות מן המשמעות הרגילה של הפועל גרג״ר השלישי נוקט בעניינו את
המשמעות של גרות ויציאה לגלותַ :פּ ֵגּר ְו ַג ְר ֵגּר ֵק ָדר )פסח ,זולת ,34וכן דברים־איכה ,יוצר 257,(53
והכוונה תעשה אותם לגרים ,תעקור אותם ממקומם.
250יסטרו ,כתאב אלאפעאל ,עמ׳ .321
251במקום אחר אכן מצאנו אצלו את לשון ׳חלתי׳ במשמע ׳חיליתי׳ )סדר ויושע .(170
252דותן ,ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון ,ב ,עמ׳ 318ואילך.
253והשוו בעבודה ׳אמיץ כח׳ של משולם בר קלונימוס :שלימים תמימים בבור כפימו זוכזכו )אמיץ כח ,79מחזור
יו״כ ,עמ׳ ,(445אבל הצורה מתועדת כבר בתוספתא ,נידה ד ,יא.
254אבל השוו כבר אצל רנד ,אלעזר בירבי קליר ,עמ׳ .41
255וגם כאן לא במשמעות הידועה של ׳ירידה׳.
256וכאן ,כנראה ,לאו דווקא במשמע ׳ערעור׳ או ׳בדיקה׳ )השוו ירושלמי ,סנהדרין י א ,כז ע״ד :מרערע כתליא(.
257ואפשר כמובן שעל פי ׳מגרגר באשכול׳ )מעשרות ג ,ט( הרחיב את המשמעות אל ׳כיליון׳ ו׳השמדה׳.
100
