Page 97 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 97
מבוא
מקום ממאיך ומש›ה‹ מגביה ,אבל במעשה העגל מקום מגביה ומשה ממאיך׳ 230.מסתבר שפייטני
התקופה נסמכו על צורות נתונות ,ואף נתנו להן מעמד מועדף בפיוטיהם.
הרחבת פועלי ע״ו באמצעות עי״ן מצעית
בתרגומים הארמיים השורשים מגזרת ע״ו מורחבים באמצעות עי״ן מצעית .בשוליים של התרגום
הארמי הניאופיטי משמשות לעתים קרובות צורות ׳ארעם׳ בעי״ן כנגד צורות ׳ארים׳ ביו״ד בפנים.
כך בתרגום ׳ ֲה ִרי ֹמתי קולי׳ )בר׳ לט ,טו; יח( ארימת קלי בפנים לעומת ארעימת קלי בשוליים,
ובתרגום ׳ ַו ָיּ ֶרם׳ )במ׳ כ ,יא( וארים לעומת וארעם בשוליים ,וכן עוד כתרגום של ׳ ֲה ִרי ֹמתי׳ )בר
יד ,כב( אתרעמת בשוליים .פעם אחת מופיעה גם בפנים הצורה ארעם כתרגום של ׳ ָה ֵרם׳ )שמ׳
יד ,טז( ,וכן הצורה ׳וארעם׳ )בר׳ כט ,יא( בשרידי התרגום מן הגניזה 231וכן בשולים של תרגום
ניאופיטי .במהדורתו לתרגום הארמי השומרוני היה אברהם טל מוכן לרשום את חילופי קמו /
קעמו מתוך מחשבה ששתי הצורות עשויות לשמש ראיה לשתי מערכות ,ולא סתם קריאה חסרת
משמעות פונטית .כחיזוק לטענתו הוא מביא את הצורה ׳געזו׳ ) ָגּזוּ( המבוטאת במסורת שומרון
החיה )ēzu׳ 232(gāלכאן מצטרפות צורות העתיד ׳תקעים׳ )שמ׳ לד ,יב( ,׳יקעם׳ )דב׳ יג ,ב; יט ,טז(
בעדויות קדומות של כתבי היד MEשל התרגום השומרוני .בהתפתחות משנית נוצר ,כנראה ,גם
השורש עט״ף מן טו״ף הארמי בכתבי היד התימניים הגורסים :על מה דעטף עטפיה ומעטפוניה
יעטפוניה )אבות ב ,יז( ,ואפשר להניח שהורתה ולידתה של הגרסה בצורות מעין* :על דאטעף
אטעפוניה ומטעפוניה יטעפוניה.
על פי כל הנתונים האלה ניתן אולי גם להבין כיצד נוצרו בעברית משמעויות חדשות לשרשים
נתונים שעי״ן הפועל שלהם סומנה בעי״ן .כך למשל בביטוי ׳למעך את הקול׳ בברייתא שבבבלי:
אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא ]ואם אינו יכול למעך יגביה קורא קולו ויקרא .ואין
המתרגם רשאי למעך קולו יותר מן הקורא[ ואם )המתרגם( אינו יכול להגביה את קולו ימעיך הקורא
קולו ויקרא )ברכות מה ע״א בנוסח כתב יד אוקספורד ,366והתוספת בסוגריים ייחודית לכתב יד
פירנצה 233.(7כל התוספת של כתב יד פירנצה מופרכת ,והיא נוצרה כדי ליצור סימטריה בין ׳אם אינו
יכול להגביה׳ ובין ׳אם אינו יכול למעך׳ .אבל לגבי הנמכת הקול מתאימה האמירה ׳אינו רשאי׳ ,אבל
230ספרי במדבר ,א ,עמ׳ ,229וכן שם ,ג ,עמ׳ ,624הערה .11
231קליין ,תרגום ירושלמי לתורה ,עמ׳ .39
232טל ,התרגום השומרוני לתורה ,מבוא ,עמ׳ קמ ,והשוו בן־חיים ,קול רינה ותפילה ,עמ׳ ,134וכן שם ,עמ׳ :50
דינעט )=דינוט ,דינוד(.
233מסכת ברכות של כ״י פירנצה לא יצאה מתחת ידיו של סופר כה״י כולו שנעתק בשנת .1177השוו רוזנטל ,תלמוד
בבלי ,עמ׳ .3
95
