Page 95 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 95
מבוא
או אל״ף )כמו בצורת ְו ָקאם היחידאית ,השוו הו׳ י ,יד( או וי״ו )במקור ,בציווי ובעתיד של הבניין
הראשון( או יו״ד )בצורות משורש שי״ם( ,המופיעות בנטיותיה השונות של ק״ם.
אברהם אבן עזרא מעיד על עצמו שדעתו קרובה מאוד לדעת הנגיד ,אלא שהוא אינו מחשיב את
האות המצעית בין אותיות השורש כלל .לדעתו אין לחלק את השורש ל׳קאם /קום /קים׳ כי אם
לקיים שורש אחד ׳קם׳ דו עיצורי 223.וטעמו ונימוקו עמו ,לדבריו יש אמנם שורשים שהאות המצעית
שלהם היא אחת מאותיות או״י ,אבל אז היא מתקיימת לאורך כל הנטייה ,ואינה נשמטת כלל .כך
למשל בפועל שא״ג או בפועל גו״ע .בגישתו זאת הוא מרחיק לכת ,ולעומת הנגיד הוא אינו מוכן
להחשיב את שׁוּ ַע בפסוק ׳היערך שׁוּ ֲע ׳ )איוב לו ,יט( כשייך לאותו השורש כמו ִשׁ ַוּע בפסוק ׳ ְי ַשׁ ְוּעוּ
מזרוע רבים׳ )איוב לה ,ט( .לדעתו שו״ע בוי״ו תנועית אינו שייך לשו״ע בוי״ו עיצורית .באותו אופן
גם יו״ד מצעית עיצורית בבניין פיעל בצורה ׳ ִק ַיּם דברי הפורים׳ )אס׳ ט ,לב( אינה קשורה לדבריו
ליו״ד מצעית תנועית בבניין הפעיל ,׳כי הם שנים שרשים ,כאשר אמרו גם במלות :הלך אלך )שו׳
ד ,ט(׳ ,או בניסוח אחר ׳והטעם אחד והשרשים משונים )=שונים( וככה רבים׳ ,או גם בניסוח נוסף
׳יתכן להיות גזרה אחרת והטעם )=המשמעות( אחד ,והם משני שרשים׳224.
בנימוקיו להסבר הפיתרון המפריד בזרוע בין שתי הופעותיה של מילה בעלת משמעות אחת
מוכן אבן עזרא להציע שני פיתרונות ,אחד שלו ואחד משמו של הנגיד .לפי ההסבר שלו ׳והנה נוכל
לאמר כי בעבור היות המלה מב׳ אותיות יוסיפו אות באמצע׳ .השורש הדו עיצורי זקוק ,לדבריו,
לחיזוק ולהשלמה באמצעות עיצור מצעי המרחיב את השורש הדו עיצורי לשורש תלת עיצורי תוך
כדי שמירה על המשמעות המקורית של השורש הדו עיצורי .הסבר נוסף הוא מציע משמו של הנגיד:
׳או בעבור הנוח הנעלם שהוא עיקר כדעת הנגיד׳ .לפי הסבר זה האות הנחה הנעלמת ,שגם היא חלק
מן השורש ,יכולה לחזור ולהתגלם בעיצור של ממש בנסיבות המתאימות .תפיסתו הדקדוקית של
הנגיד אשר לאות השורש האמצעית המתחלפת ,שהיא יכולה להיות או וי״ו או יו״ד ,נראית מתקבלת
על הדעת .קצת קשה להבין מה ראה לכלול בין האותיות האמצעיות המתחלפות את האל״ף .אמנם
זו אות המופיעה בערבית כאות נחה בגזרת השורשים נחי העי״ן ,אבל לא כן בעברית המוכרת לנו.
המרת פועלי ע״ו בפועלי ע״א
אמנם השימוש הספרותי בעברית מעולם לא פסק ,וסופרים עבריים ידעו מאז ומעולם לכתוב וליצור
בעברית ,שהלכה והתפתחה בהתאם לצרכיה הפנימיים וגם על פי השפעותיהן של לשונות דיבור
מתחלפות .בדור סמוך קודם לזמנו של שמואל הנגיד ) (1056–993פעל במזרח שמואל השלישי )מת
אחרי ,(1011שיצירות שלו נקלטו בין היתר גם במחזורי ספרד .במקביל לו פעל במזרח יוסף אבן
223והשוו למהלך האשכנזי אלדר ,תפיסת השורש.
224אושרי ,אבן עזרא ,ספר ההגנה ,ג )עמ׳ ,(61יד )עמ׳ ,(65כא )עמ׳ ,(68כח )עמ׳ (71ועוד.
93
