Page 96 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 96

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫אביתור )מת אחרי ‪ ,(1024‬שהתחרה בצעירותו על ראשות הישיבה בקורדובה‪ .‬שמואל הנגיד היה‬
‫עשוי להכיר את יצירותיהם‪ .‬ביסודה של עבודתם עמדה חשיבה לשונית שלא הייתה כבולה במסגרת‬
‫נוקשה של שורש תלת עיצורי מוגדר‪ ,‬ואת שורשי עי״ן הפועל וי״ו גם ניתן היה להמיר בשרשים‬
‫שעי״ן הפועל שלהם אל״ף‪ .‬מציאות זו חלפה ונעלמה מן העולם מאה שנה מאוחר יותר‪ ,‬בתקופתו‬
‫של אברהם אבן עזרא‪ .‬גם הפוריזם המקראי שהשתלט על הסגנון העברי בספרד הלך והתרחק מן‬
‫הצורות הפייטניות שעוד היו בשימוש סביב שנת אלף‪ .‬הקלסיציזם החונק מבית מדרשם של בעלי‬
‫השקילה המדויקת לא נקלט במזרח‪ ,‬ובימיהם דווקא‪ ,‬כאשר הארמית לא הייתה כבר בת תחרות‪,‬‬
‫נפתחו כל רובדי הלשון הארמיים והחז״ליים לפני סגנון השיר‪ .‬בין השאר הם הכירו את המעבר‬
‫מגזרת ע״ו בעברית לגזרת ע״ה בארמית‪ .‬כך בזוגות בו״ש ‪ /‬בה״ת‪ ,‬רו״ץ ‪ /‬רה״ט‪ ,‬נו״ר ‪ /‬נה״ר ועוד‪.‬‬

         ‫מסתבר שבאותה מידה הכירו בעברית שלהם גם את המעבר לגזרת עי״ן הפועל אל״ף‪225.‬‬
‫בשורשים עלולי העי״ן היה הכתיב הערבי הרגיל מסמן את התנועות הארוכות באימות קריאה‪.‬‬
‫באופן כזה המילה הכתובה משמרת במידה רבה את ׳אותיות השורש׳‪ ,‬וכמוה גם הארמית בצורות‬
‫הבינוני ׳ ָק ֵאם׳ ואחיותיה ואף בצורות עתיד מסוימות‪ .‬כך החלה פתאום צורה חד־פעמית כמו‬
‫׳ ָר ֲא ָמה׳ לזכות לתשומת לב גדולה‪ .‬בעקבות ׳ ְו ָר ֲא ָמה וישבה תחתיה׳ שבזכריה )יד‪ ,‬י( נעשתה צורה‬
‫זו וחברותיה נפוצות בפיוטי שמואל השלישי‪ .‬כך הוא פייט על שרה אמנו המשולה למקבת )יש׳ נא‪,‬‬
‫א‪-‬ב( שנזרעה זרע ופרחה כתמר‪ֲ :‬א ֻשׁ ַלת ְמשׁוּ ַלת ַמ ֶקּ ֶבת ָר ֲא ָמה ְכ ָת ָמר )ר״ה א‪ ,‬גוף יוצר ‪ 226.(1‬וכך אנו‬
‫מוצאים אל״ף אף בצורת העתיד שכבר אינה מתועדת במקרא‪ .‬באיגרתו של השלישי אל שמריה בן‬
‫אלחנן אשר הגיעה אלינו בעצם כתב ידו הוא מאחל לנמען‪ֱ :‬א ֵהי ֶק ֶדם ְי ַמ ֵלּא ִמ ְשׁ ֲאל ֹו ‪ְ /‬ו ַי ְר ִאים ִדּ ְגל ֹו‬

                                                         ‫)איגרות ופיוטים היסטוריים ד ‪227.(16‬‬
‫השורש רא״ם מצוי בארמית ליד בן זוגו מא״ך‪ ,‬ושניהם שכיחים למדיי‪ .‬כך בתרגום יש׳ מ‪ ,‬ד‪:‬‬
‫כל חיליא ִיר ֲאמוּן וכל טור ורמא ִימ ֲאכוּן‪ ,‬וכן בבניין הגורם‪ ,‬כמו בתרגום יש׳ יג‪ ,‬יא‪ :‬ותקוף תקיפין‬
‫אַמ ִאיך‪ 228.‬לא ייפלא מעתה שפייטני התקופה עשו שימוש גם בשורש ה׳מלא׳ הזה‪ .‬כך בפיוטי יהודה‬
‫בן בנימן שמן המאה העשירית‪ :‬וּ ְל ַה ְמ ִאי ] ָגּ[ ְב ֶהי )בלק‪ ,‬זולת ‪ 229.(43‬בניין הפעיל משורש מא״ך‬
‫ידוע בעברית כבר בלשון חכמים‪ .‬כך בכתבי היד המשובחים של ספרי במדבר‪ ,‬צ‪ :‬׳כן )=כאן(‬

‫‪ 225‬והשוו דרנבורג‪ ,‬כתאב ורסאיל‪ ,‬עמ׳ ‪ XLIV‬לפולמוס של שמואל הנגיד עם יונה אבן ג׳נאח סביב זהות אות‬
                                                      ‫השורש השלישית בפעלים מגזרת ל״י )יו״ד או וי״ו(‪.‬‬

‫‪ 226‬ראו זולאי‪ ,‬האסכולה הפייטנית של רב סעדה גאון‪ ,‬עמ׳ כט‪ ,‬וכן במכתב משנת ‪ 1026‬הכתוב בכתב ידו של הגאון‬
      ‫שלמה בן יהודה‪ :‬ראמה ידי המשמיצים וגברה זרוע ידי בעלי המחלוקת )גיל‪ ,‬א״י‪ ,‬תעודה ‪ ,67‬שורה ‪.(53‬‬
                                                                           ‫‪ 227‬גיל‪ ,‬א״י‪ ,‬תעודה ‪ ,18‬שורה ‪.16‬‬

‫‪ 228‬ראו שפרבר‪ ,‬כתבי הקדש בארמית‪ ,‬עמ׳ ‪ ,28 ,25‬והשוו דלמן‪ ,‬דקדוק‪ :‬יראם )יש׳ נב‪ ,‬יג(‪ ,‬ארעימית )בר׳ לט‪ ,‬טו(‬
                    ‫וכן קוטשר‪ ,‬מחקרים בארמית הגלילית‪ ,‬עמ׳ ‪ :51‬ארעם )בר׳ כט‪ ,‬יא(‪ ,‬וקעמו )במ׳ כב‪ ,‬יד(‪.‬‬
                                        ‫‪ 229‬אליצור‪ ,‬פיוטי יהודה בירבי בנימן‪ ,‬עמ׳ ‪) 260‬ושם מנוקד וּ ְל ָה ִמאי (‪.‬‬

                                                    ‫‪94‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101