Page 92 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 92
יוצרות רבי שמואל השלישי
ולבאר את המילים העבריות נוהגים היו להוסיף ל ִצדן על דרך האיחוי הבלתי מקושר את מקבילותיהן
הארמיות ,שבמקרים רבים היו דומות להן בצליל .כך למשל אמר רשב״ה :נטמן נטמר )מגילת מצרים,
איגרות ופיוטים היסטוריים ו (49כאשר בת הזוג הראשונה בלבד עברית וחברתה ארמית .מילים
ארמיות נכנסו עתה ללשון השיר לצד מקבילותיהן העבריות לצורך ליבון והדגשה וגם לשם קישוט.
בקרובות וסליחות לימי התענית שבין גימ״ל בשבט לה״א בשבט ,למשל ,כתב השלישי בשנת 1012
לזכר מאורעות מגילת מצריםָ :טף ָצף ְתּה ֹום ַעל ֹרא ִשׁי )איגרות ופיוטים היסטוריים ז ְ 205,(34ר ֵצי ִני
ְר ֵעי ִני וּ ִמ ַשּׁ ַחת ָח ְשׂ ֵכ ִני )שם (64וכןָ :תּ ָמהוּ ָתּ ָווהוּ ְו ָשׁ ְכרוּ ִמ ֵמּירוּר ַה ַלּ ַען )בוא ,אופן ְ ,(7ו ָצ ָחחוּ ְו ָצהוּ
)כי תשא ,זולת ְ ,(2רטוּ ָשׁה ְנטוּ ָשׁה ְבּ ַז ַעף ִל ְפ ֵני א ֹו ֵיב )אחרי מות ,זולת ְ 206,(26ל ִה ְת ַי ֵסּד ְל ִה ְת ַי ֵחט ְבּ ִב ְנ ַין
ִבּי ָרה )שבת ר״ח ,מאורה( ,על פי :ושוריא אשכללו ואשיא יחיטו )עז׳ ד ,יב( .ועוד מילים ארמיות
בשימוש של כ ֵפלות לשוניות המצטרפות אל המילים העבריות המקוריות על דרך העיבוי וההטעמה.
מעתק העיצורים בין הלשונות נוצל מעתה לצורך משחקי צליל בין צמדי מילים207.
צירופי עיבוי גם בין מילים עבריות קיבלו בסופו של דבר מעמד של קישוט שירי ושימשו מיני
כינויים שיריים באיחויים בלתי מקושרים .אלה משמשים בפיוטי השלישי בצורות בינוני פעול לשם
כינוי האומה הדוויה והסחופה .בכינוייו הקפיד השלישי שההפרש בין שתי המילים לא יעלה על
עיצור אחד .כך ְיגוּ ָנה ֲעגוּ ָנה )מקץ ,ועד מתי( 208כלשון פתיחה של פיוט גאולה וכן ְרדוּ ָפה ֲהדוּ ָפה
)תזריע ,ועד מתי( ,גם ֲחשׁוּ ָלה ְכשׁוּ ָלה )סוכות ,ועד מתי( ועוד .צירופי עיבוי דומים נודעו במערב
בגאולות המפורסמות של שלמה אבן גבירול הפותחות בלשון :שכולה אכולה )שיר קטו( ,שזופה
נזופה )שיר קטז( ,שכורה עכורה )שיר קסו( ועוד209.
ש״י עגנון ,שהכפילות הסגנונית בפתיחות של פיוטי גאולה צדה את תשומת לבו ,נזקק לעניין
בסיפורו ׳הסימן׳ .כאן הוא מהרהר בכפל הביטוי ׳שביה עניה׳ המציין לפי הבנתו את מעמדו של
הציבור בשבי מצד אחד ואת העוני וכניעות הקומה של שליח הציבור ,החזן הזקן ,מצד אחר .וגרם
יהודה אבן קוריש ,עמ׳ ,116וכן שם ,עמ׳ .20
205אמנם בכתב היד :טף וצף.
206רטש במשמע נטש על פי השורש המקביל בארמית.
207והשוו בסליחה ׳אם עונינו ענו בנו׳ לשלמה הבבלי :הסכת אצית )בטקסט :צית בלבד( ,נקל שקלָ ,נשׂוּאי ָנשׁוּי
ועוד )מחזור יו״כ ,עמ׳ 665ואילך ,הטקסט והפירוש אצל פליישר ,פיוטי שלמה הבבלי ,עמ׳ 294ואילך מוצלחים
פחות(.
208בתרגום הארמי השומרוני של ויתאבלו )במ׳ יד ,לט( אנו מוצאים :ואתיגנו ,והשוו טל ,מילון הארמית של
השומרונים ,עמ׳ .330
209ירדן ,שירי הקדש לרבי שלמה אבן גבירול ,עמ׳ .494 ,499 ,364 ,362על הוי״ו שבין מחוצים לחוצים וכן
בין בזוזים גזוזים אומרים ביאליק ורבניצקי במהדורתם )שירי שלמה אבן גבירול ,ד ,עמ׳ ,4הערות לשיר ד,
ש׳ :(18–17ובמקורות הנ״ל בלי ו׳ )וחבל שתיקנו כביכול לצורך המשקל(.
90
