Page 85 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 85

‫מבוא‬

‫אל הפועל ולממשן ביצירתו‪ .‬ר׳ סעדיה גאון אף ידע למנות בדיוק ‪ 19,169‬צורות נטייה של מערכת‬
                             ‫הפועל הכוללת את שמות הפעולה המרובים‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪174.‬‬

‫בהיותם נציגים מובהקים של שתי האסכולות המרוחקות זו מזו עמדו אלעזר בירבי קליר מזה‬
‫ואברהם אבן עזרא מזה‪ .‬אכן‪ ,‬אברהם אבן עזרא נודע כמבקרו הגדול של הסגנון הקלירי‪ .‬את‬
‫הי ָדרשותו של המבקר ליוצר שחי כחמש מאות שנים לפניו נוטים לתלות בהלם התרבותי שתקף‬
‫אותו כאשר נקלע שלא בטובתו בסתיו של אמצע המאה השתים־עשרה לקהילת רומא שנהגה על‬
‫פי מנהג האיטלייני ואמרה בימים הנוראים פיוטים קליריים‪ .‬עוד גורם שהשפיע על ר׳ אברהם אבן‬
‫עזרא היה בוודאי המפגש החי עם נושאי תרבות קהילות המזרח בדרום איטליה‪ .‬קהילות אלו ניזונו‬
‫ברפרטואר הליטורגי שלהן מיצירות שנוצרו בארץ ישראל ובסביבתה גם קרוב לזמנם ממש ועד‬
‫לכיבושי הצלבנים בסוף המאה האחת־עשרה‪ .‬אחימעץ בן פלטיאל עוד יודע לספר במחצית המאה‬

                           ‫האחת־עשרה את סיפורו של הדרשן הארץ ישראלי שפעל בווינוסה‪175.‬‬
‫הרקע הלשוני והתרבותי ליצירה המזרחית המאוחרת היה דומה ביסודו לרקע הלשוני והתרבותי‬
‫בספרד המוסלמית בימיו של ר׳ אברהם אבן עזרא‪ .‬השירה שבארצות האסלאם במזרח הייתה נתונה‬
‫להשפעות דומות לאלה שפעלו על שירת ספרד‪ ,‬ועם זה הייתה שונה ממנה ביותר‪ .‬במזרח הוסיפו‬
‫לכתוב בעיקרו של דבר בהשפעת צורות השיר הישנות אם כי באופן שונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם משירת‬
‫הפיוט שקדמה לה ואשר נכתבה בסביבה נוצרית מיוּונת‪ .‬לפיכך עלינו להבחין בין שלוש שכבות‬
‫שיר עיקריות בימי הביניים המוקדמים – ולא שתיים בלבד‪ .‬שתיים במזרח‪ ,‬מוקדמת ומאוחרת‪,‬‬
‫ואחת במערב‪ ,‬ואולי גם שתיים בעלות רקע מוסלמי במזרח ובמערב ואחת קדומה בעלת רקע נוצרי‬
‫במזרח‪ .‬ההבדלים בין שירת הפיוט הקדום ושירת ספרד נידונו הרבה‪ ,‬אבל השאלה שעדיין צריכה‬
‫ליבון היא שאלת השירה שבמזרח לאחר הכיבוש הערבי‪ .‬במה נשתנתה היא מן השירה שלפניה‬
‫בתקופה הביזנטית ומן השירה שאחריה שכבשה לה מקום בקצה המערב‪ .‬ביחס לשכבת הביניים‬

    ‫הזאת עומדים לרשותנו גם מקורות לשון אותנטיים במיוחד שלא נודעו לנו מתקופות קודמות‪.‬‬
‫משוררי המזרח בתקופה הערבית שפעלו גם בהנהגת הקהילות טבעו את חותמם לא בפיוטיהם‬
‫בלבד אלא גם בגניזה הדוקומנטרית‪ .‬נפוצים ביותר מכתביו של הגאון ירושלמי שלמה בן יהודה‬
‫)נפטר בשנת ‪ ,(1051‬שנודע גם כמשורר‪ 176‬ואשר כמאה ממכתביו שנשלחו למצרים הגיעו לידינו‪.‬‬
‫רבים מהם אף כתובים בכתב ידו ממש או בכתב ידו של בנו אברהם‪ .‬אף מכתבי שמואל בר הושענא‬
‫הגיעו אלינו בעצם כתב ידו‪ .‬יצירותיו השיריות נודעו בגניזה בשמונה מאות שרידים בערך‪ .‬שפע‬

‫‪ 174‬דותן‪ ,‬ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון‪ ,‬עמ׳ ‪ ,393–392‬ועיינו בגולדנברג‪ ,‬לוח הנטייה העברי הראשון‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ .99–83‬וראו השימוש שלו בנטיית המילים הזרות ׳דורון׳ ו׳פורנא׳ בבניין הופעל ביוצר לפרשת שמיני‬

                                                    ‫׳יודרנו ויופרנו׳ )טובי‪ ,‬פיוטי רב סעדיה גאון‪ ,‬עמ׳ ‪.(30‬‬
                                                                          ‫‪ 175‬קלאר‪ ,‬מגילת אחימעץ‪ ,‬עמ׳ ‪.16‬‬

                                                                     ‫‪ 176‬זולאי‪ ,‬ארץ ישראל ופיוטיה‪ ,‬עמ׳ ‪.46‬‬

                                                    ‫‪83‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90