Page 78 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 78
יוצרות רבי שמואל השלישי
ְל שׁ ֹו ְררוּ אָב ֹות וּ ָב ִנים
׳נ ֹו ֶטה ָשׁ ַמ ִים ְוי ֹו ֵסד ֶא ֶרץ ְוי ֹו ֵצר רוּ ַח׳ )זכ׳ יב ,א(
בין כל פיוטי הספרדים פיוטי ׳מי כמכה׳ בולטים באורכם הבלתי רגיל .הדבר יכול לכאורה לרמוז
למוצאו המזרחי הזר של הסוג .עזרא פליישר לעומת זאת ראה בסוג הזה מורשת מקומית קדומה
בתוך ספרד 155.העדות היחידה שעשויה ללמד על הכיוון זה היא פיוט ׳מי כמכה׳ מקיף של יצחק אבן
מר שאול שפעל בד בבד בזמנו של רשב״ה בלוסינה שבספרד )סוף המאה העשירית וראשית המאה
האחת־עשרה( .לרוע המזל ,הפיוט הזה נשתמר באופן חלקי ומלבד האלף־בית הלקוי איננו מכירים
את החתימה הייחודית שטבע בו מחברו .הצבת מילות הקבע ׳מי כמכה׳ ו׳ומי דומה לך׳ המשמשות
בראש יחידת הפתיחה במי כמכה של יצחק אבן מר שאול היא שיטה שכבר רב סעדיה גאון נזקק
לה .גם השימוש במחרוזות בעלות פסוקי חיתום במילה זהה בסופם אינו סממן ספרדי בהכרח 156.גם
ההרחבה של מחרוזת פתיחה באמצעות פזמון העולה בהיקפו על כל מה שלפניו נודע בשכבר הימים
במזרח 157.לא נראה שרשב״ה הוא בהכרח מחדש הסוגה הספרותית הזאת ,אבל היא בוודאי נודעה
במזרח לפני זמנו של יצחק אבן מר שאול.
ה׳ מלכנו והסגנון האישי של שירי תלונה
פיוט ׳ה׳ מלכנו׳ מתרחב באמצעות מחרוזת נוספת הנבדלת באופן בולט מן המחרוזת הראשונה.
המחרוזת הראשונה כתובה בריתמוס הרחבות בחמישה טורים ארוכים ואילו השנייה ,הנושאת
את הכותרת ׳ועד מתי׳ ,כתובה בריתמוס שונה לחלוטין .היא מורכבת בדרך כלל משמונה צלעיות
קצרצרות בעלות שלוש הטעמות כל אחת ,והן מתחברות לארבע יחידות דו־טוריות .בשיאו של
הפיוט הזה ,המביא את מערכת היוצר אל סופה ואל הברכה החותמת ׳ברוך אתה ה׳ גאל ישראל׳,
הפייטן מנסח את תקוותיו לגאולה בסדרה של פועלי בקשה שהריתמוס המהיר עוד מגביר את רושם
דחיפותן .מחרוזת הפתיחה מתנה את צרות ההווה בזיקה לפורענות מצרים בעבר ובזיקה למקראות
היום ,ואילו מחרוזת החתימה נושאת את פניה אל העתיד.
טורי המחרוזת השנייה היו מלווים ,כנראה ,בקריאות ׳ועד מתי׳ של הציבור בראשונה מתוך
ייאוש ואחר כך מתוך תקווה ,פעם במשמעות עד מתי יוכל מצבנו זה להימשך ,ואחר כך במשמעות
ומתי באמת יבוא הקץ המקווה? וכלשונו של דניאל )יב ,ו( ׳עד מתי קץ הפלאות׳ )במשמע מתי יבוא
זמן הגאולה( 158.את שתי המחרוזות מחברת החתימה האקרוסטיכונית ׳שמואל יזכה׳ או ׳שמואל
155פליישר ,השירה העברית בספרד ובשלוחותיה ,עמ׳ .1480 ,640
156השוו פליישר ,היוצרות ,עמ׳ ,591–584והשוו שם ,עמ׳ ) 67קטעי יוצר קדם קלסיים(.
157השוו בארי ,פיוטי יוסף אלברדאני ,עמ׳ 56ועוד.
158בר־אשר ,׳עד מתי׳ בלשון חכמים ,עמ׳ .16–12
76
