Page 66 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 66
יוצרות רבי שמואל השלישי
גם דברי משה מפי הגבורה היו ראויים ,כמובן ,לציטוט בדרך דומה ,וזאת עשה השלישי באהבה
לפרשת במדבר הפותחת בעניין המפקד .כאן הוא הביא את דברי משה לעמו בשינוי סדר המילים
תוך הקדמת לשון ׳בכם׳ המקבלת את כל כובד משקלה של האמירה ותוך כדי הסמכתה עוד ללשון
׳מרובכם׳ היוצרת גם חריזה פנימית:
ָר ַחשׁ ִציר ַל ֲהמ ֹו ֶני ָה א ֵמרוּ ְבּ ֶכם ָבּ ֶכם צוּר ָח ָשׁק
ככתוב ׳לא מרובכם מכל העמים חשק ה׳ בכם׳ )דב׳ ז ,ז(
במקרה זה ובמקרים דומים הרגיש את עצמו הפייטן פטור מהטיית לשון השיח ,שהרי הטיעון כולו
נשען על הבאת דברים כנתינתם .וזוהי אולי הסיבה שהפייטן לא טרח לומר בדיבור עקיף כביכול:
רחש צור להמוננו לא מרובנו בחר הצור בנו.
הבאת דברים כלשונם ובלא כל שינוי בולטת במיוחד בניסוחיו של יוסף אבן אביתור ,בן דורו
הצעיר של השלישי .הוא בחר לחתום את האהבה שלו לפרשת תולדות באותו פסוק עצמו מספר
דברים ,אלא שהוא מביא את הפסוק כלשונו .בפיוטו הוא מודה שהבכורה אמנם אינה שייכת ליעקב־
ישראל על פי רוב שנותיו ,אבל הוא בטוח שישראל עוד יזכה להיות מועדף בעתיד:
ֵס ֶדר ָפּ ָר ָשׁה ז ֹו אַ ֲה ָב ְת אַ ְז ִכּירְ 134לי ֹום ַה ְמאוּ ָחר
א ֵמרוּ ְבּ ֶכם ִמ ָכּל ָה ַע ִמּים ָח ַשׁק ה׳ ָבּ ֶכם ַו ִיּ ְב ַחר
ככתוב ׳לא מרובכם מכל העמים חשק ה׳ בכם ויבחר׳ )דב׳ ז ,ז(
שלא כמנהגו של רשב״ה נהג ר׳ יוסף אבן אביתור ,שהביא בטורי המעבר של פיוטיו את פסוקי
המקרא כלשונם ממש בכל מקרה .אמנם ייתכן שרשב״ה נהג על פי הכלל הירושלמי ׳אין אומרים
ברכה פסוק׳ )תעניות ב ג ,סה ע״ג וכן ברכות א ה ,ג ע״ד( שלפי הבנתו מתייחס לגוף הברכה135,
ולעומתו אביתור ,שלא הכיר אולי את ההלכה הארץ ישראלית ,פגע כאן פגיעה של ממש בעיצוב
השירי של הפיוט ,כאשר הן טור המעבר בסופו של גוף הפיוט הן הפסוק המלווה את הפיוט לאחר
דיבור ההצעה ״ככתוב״ חוזרים על אותן המילים באותו הניסוח .אפשר שניתן להסביר את המגמה
הזאת מתוך עמדה ספרדית מרוחקת יותר של הערצת הכתוב הנמנעת מן הנגיעה בו ובנוסחו על דרך
העיבוד .גם הפואטיקה המיוחדת של פיוטי האהבה אשר ביקשו להזכיר לאל את דברי הבטחתו
כלשונם פעלה כאן בוודאי את פעולתה.
ניסיונות לחזור ולהזכיר ,שהפיוט מסתמך על דברים שנאמרו מפי הגבורה חוזרים גם בפיוטי
שמואל השלישי ,אף כי הוא אינו נמנע מלהתאים את לשון הכתוב להקשר של תפילת הרבים.
בגאולה ליום הכיפורים הפייטן מסתמך בפשטות על לשון הנבואה של ירמיהו )לג ,ח( ,שבה האל
פונה בלשון מדבר אל ישראל שהוא בלשון נסתר .הפייטן עושה כאן היפוך גמור של הגוף הדובר
134בשני כתבי היד הגרסה היא :תזכיר ,תזכור .אבל השוו בהמשך.
135השוו וידר ,התגבשות נוסח התפילה ,א ,עמ׳ 285ואילך וכן גרונר ,ברכות שנשתקעו ,עמ׳ כז-כח.
64
