Page 66 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 66

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫גם דברי משה מפי הגבורה היו ראויים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לציטוט בדרך דומה‪ ,‬וזאת עשה השלישי באהבה‬
‫לפרשת במדבר הפותחת בעניין המפקד‪ .‬כאן הוא הביא את דברי משה לעמו בשינוי סדר המילים‬
‫תוך הקדמת לשון ׳בכם׳ המקבלת את כל כובד משקלה של האמירה ותוך כדי הסמכתה עוד ללשון‬

                                                         ‫׳מרובכם׳ היוצרת גם חריזה פנימית‪:‬‬

                                         ‫ָר ַחשׁ ִציר ַל ֲהמ ֹו ֶני ָה א ֵמרוּ ְבּ ֶכם ָבּ ֶכם צוּר ָח ָשׁק‬
                               ‫ככתוב ׳לא מרובכם מכל העמים חשק ה׳ בכם׳ )דב׳ ז‪ ,‬ז(‬

‫במקרה זה ובמקרים דומים הרגיש את עצמו הפייטן פטור מהטיית לשון השיח‪ ,‬שהרי הטיעון כולו‬
‫נשען על הבאת דברים כנתינתם‪ .‬וזוהי אולי הסיבה שהפייטן לא טרח לומר בדיבור עקיף כביכול‪:‬‬

                                                  ‫רחש צור להמוננו לא מרובנו בחר הצור בנו‪.‬‬
‫הבאת דברים כלשונם ובלא כל שינוי בולטת במיוחד בניסוחיו של יוסף אבן אביתור‪ ,‬בן דורו‬
‫הצעיר של השלישי‪ .‬הוא בחר לחתום את האהבה שלו לפרשת תולדות באותו פסוק עצמו מספר‬
‫דברים‪ ,‬אלא שהוא מביא את הפסוק כלשונו‪ .‬בפיוטו הוא מודה שהבכורה אמנם אינה שייכת ליעקב־‬

              ‫ישראל על פי רוב שנותיו‪ ,‬אבל הוא בטוח שישראל עוד יזכה להיות מועדף בעתיד‪:‬‬

                                          ‫ֵס ֶדר ָפּ ָר ָשׁה ז ֹו אַ ֲה ָב ְת אַ ְז ִכּיר‪ְ 134‬לי ֹום ַה ְמאוּ ָחר‬
                                          ‫א ֵמרוּ ְבּ ֶכם ִמ ָכּל ָה ַע ִמּים ָח ַשׁק ה׳ ָבּ ֶכם ַו ִיּ ְב ַחר‬
                         ‫ככתוב ׳לא מרובכם מכל העמים חשק ה׳ בכם ויבחר׳ )דב׳ ז‪ ,‬ז(‬

‫שלא כמנהגו של רשב״ה נהג ר׳ יוסף אבן אביתור‪ ,‬שהביא בטורי המעבר של פיוטיו את פסוקי‬
‫המקרא כלשונם ממש בכל מקרה‪ .‬אמנם ייתכן שרשב״ה נהג על פי הכלל הירושלמי ׳אין אומרים‬
‫ברכה פסוק׳ )תעניות ב ג‪ ,‬סה ע״ג וכן ברכות א ה‪ ,‬ג ע״ד( שלפי הבנתו מתייחס לגוף הברכה‪135,‬‬
‫ולעומתו אביתור‪ ,‬שלא הכיר אולי את ההלכה הארץ ישראלית‪ ,‬פגע כאן פגיעה של ממש בעיצוב‬
‫השירי של הפיוט‪ ,‬כאשר הן טור המעבר בסופו של גוף הפיוט הן הפסוק המלווה את הפיוט לאחר‬
‫דיבור ההצעה ״ככתוב״ חוזרים על אותן המילים באותו הניסוח‪ .‬אפשר שניתן להסביר את המגמה‬
‫הזאת מתוך עמדה ספרדית מרוחקת יותר של הערצת הכתוב הנמנעת מן הנגיעה בו ובנוסחו על דרך‬
‫העיבוד‪ .‬גם הפואטיקה המיוחדת של פיוטי האהבה אשר ביקשו להזכיר לאל את דברי הבטחתו‬

                                                       ‫כלשונם פעלה כאן בוודאי את פעולתה‪.‬‬
‫ניסיונות לחזור ולהזכיר‪ ,‬שהפיוט מסתמך על דברים שנאמרו מפי הגבורה חוזרים גם בפיוטי‬
‫שמואל השלישי‪ ,‬אף כי הוא אינו נמנע מלהתאים את לשון הכתוב להקשר של תפילת הרבים‪.‬‬
‫בגאולה ליום הכיפורים הפייטן מסתמך בפשטות על לשון הנבואה של ירמיהו )לג‪ ,‬ח(‪ ,‬שבה האל‬
‫פונה בלשון מדבר אל ישראל שהוא בלשון נסתר‪ .‬הפייטן עושה כאן היפוך גמור של הגוף הדובר‬

                                             ‫‪ 134‬בשני כתבי היד הגרסה היא‪ :‬תזכיר‪ ,‬תזכור‪ .‬אבל השוו בהמשך‪.‬‬
             ‫‪ 135‬השוו וידר‪ ,‬התגבשות נוסח התפילה‪ ,‬א‪ ,‬עמ׳ ‪ 285‬ואילך וכן גרונר‪ ,‬ברכות שנשתקעו‪ ,‬עמ׳ כז‪-‬כח‪.‬‬

                                                    ‫‪64‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71