Page 65 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 65
מבוא
דיבור של הבטחה לעתיד בבניין קל נעשה בפי הדובר השירי דיבור של פנייה אישית נרגשת בבניין
הפעיל ,הגורם ,וכינוי קניין ליחיד )עמי( מתגלם בכינוי מושא המתייחס למתפללים רבים )הושיבנו(.
בשתי השבתות מצורע ודברים־איכה שמואל השלישי בוחר לחתום את פיוטי האהבה שלו
בלשונו של הנביא הושע ׳ארפא משובתם אוהבם נדבה׳ )יד ,ה( .הטור המוביל אל לשון הכתוב
דומה ביותר בשני המקרים .כך באהבה לפרשת דברים־איכה בלשון יחידִ :תּ ְר ָפּא ְמשׁוּ ָב ִתי ֹתא ֲה ֵב ִני
ְנ ָד ָבה ,ובאהבה לפרשת מצורע באופן דומה אבל דווקא שם תוך שימוש בכינוי מושא לרביםִ :תּ ְר ָפּא
ֶנ ֱא ָמן ֹתּא ֲה ֵבינוּ ְנ ָד ָבה.
מעניין שימושו של השלישי בדו שיח שמנהל בעל המזמור בתהלים עם אלוהיו .דברים שבעל
המזמור אומר בלשון בקשה ׳כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׳ )תה׳ קלב ,ט( ,והאל משיב לו עליהם
בלשון הבטחה ׳וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׳ )שם טז( פייטננו מעבד על דרך פנייה של
ציבור .מבין שני הפסוקים הוא מעדיף לעצב את תפילתו שלו בלשון הפעיל הלקוחה דווקא מלשון
ההבטחה של האל ותוך ויתור על כינוי הגוף לנסתרים ׳כהניה׳ וגם על הכינוי לנוכחים ,׳כהניך׳,
לטובת הגוף המדבר ׳כוהנינו׳ ,ומכל מקום ניסח את דבריו בלשון הפנייה ׳תלביש׳ .וכך הוא אומר
בפיוט האהבה שלו לפרשת אמור אל הכהנים:
ַתּ ְל ִבּישׁ כּ ֹו ֲה ֵנינוּ ֶי ַ ׁשע ַו ֲח ִסי ֵדינוּ ְי ַר ֵנּנוּ ִוי ַז ֵמּרוּ
ככתוב ׳כוהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׳ )תה׳ קלב ,ט(
על דרך הפנייה האישית בלשון יחיד האופיינית לחטיבת ׳ועד מתי׳ החותמת את פיוטי הגאולה ה׳
מלכנו התבטא אותו פייטן עצמו בגאולה לפרשת תצוה .וכאן הלך דווקא בעקבות לשון הבקשה
של בעל המזמור ׳ילבשו׳ ,אף כי לשון ׳תשועה׳ שבהמשך נסמכת על לשון ׳ישע׳ של תשובת האל:
ַה ְמ ִרי ָחה ַע ְ ּצב ֹו ַתי ִויחוּ ָבּשׁוּ
ְוכ ֹו ֲה ַני ְתּשׁוּ ָעה ִי ְל ָבּשׁוּ
ככתוב ׳...כוהניך ילבשו צדק׳ )שם ,שם(
בין דרכי השינוי הטיפוסיים לרשב״ה הייתה ההטיה האמנותית של הלשון המקראית של השיח
המעמידה במרכז את האל בכיוון של פנייה אל האל שיקיים את הבטחתו .אחד האמצעים הרטוריים
של הטיית השיח היא ההדגשה שדברי הנביא המוצגים כלשונם לאחר דיבור ההצעה ׳ככתוב׳ אינם
אלא דברים שיצאו מפי הגבורה .בניסוח מתגוון אנו מוצאים לשונות כמו ׳אמור אמרת׳ ,׳כאשר
מיללתה׳ ,׳כנמתה׳ .כך באהבה לפרשת לך לך ,שהשלישי הסמיך על נבואת ישעיהו הוא ביקש
להזכיר לאל בטור האחרון של מחרוזת הפיוט שבקשתו מן האל מעוגנת בדברי האל עצמו:
אָמ ֹור אָ ַמ ְר ָתּ א ֶא ְמאַס ֶז ַרע אַ ְב ָר ָהם ֹא ֲה ִבי
ככתוב ׳ואתה ...בחרתיך זרע אברהם אוהביָ ...ו ֹא ַמר לך עבדי אתה בחרתיך
ולא מאסתיך׳ )יש׳ מא ,ט(
63
