Page 308 - josephus volume one
P. 308
םיגורתאב םגרנש ןהוכה/יאני
במהלך סעודה משותפת ,אכל בעל כרחו של ינאי או שתה את כוס הברכה שלו; ינאי נשפט בבית הדין
לפני שמעון בן שטח ,שנהג בו בלא מורא ובלא משוא פנים; שמעון בן שטח השליט את הפרושים
על הסנהדרין וסילק מתוכה את הצדוקים בימי ינאי; שמעון בן שטח החזיר את התורה ליושנה אחרי
שינאי הרג את חכמי ישראל; שמעון בן שטח קרא ליהושע בן פרחיה לשוב לירושלים אחרי שהלה
ברח לאלכסנדריה מפני ינאי .נראה שרוב המסורות האלה נובעות מימי הבית השני ,וראיה לדבר היא
הימצאותן של רבות מהן בכתבי יוספוס ,כשהן מיוחסות לינאי עצמו או לדמות היסטורית אחרת .לאלה
הוקדשו ערכים מיוחדים בספר זה .
נוסף על קבוצת סיפורים זו ,אנו עדים למסורות שונות ומשונות שהוצמדו אל שמו של ינאי בספרות
חז"ל ,חלקן זרות בעליל לנסיבות חייו של ינאי ההיסטורי .ינאי מינה את יהושע בן גמלא שחי בזמן
החורבן(!) לכוהן גדול תמורת שוחד (יומא יח ע"א=יבמות סא ע"א) ,וחי כביכול בזמנו של ישו (בבלי,
סוטה מז ע"א; סנהדרין קז ע"ב) .כן מפליג התלמוד הבבלי בדברי גוזמה על פוריותם וגודל אוכלוסייתם
של ‘ששים רבוא עיירות' ,ולפי מסורת אחרת עיר אחת ,או אילן אחד ,שהיו לו לינאי המלך ב'הר המלך'
(בבלי ,ברכות מד ע"א; גטין נז ע"א) .הערפל סביב דמותו וזמנו של המלך החשמונאי בתודעתם של
חכמי התלמוד ניכר במחלוקת אביי ורבא אם ‘הוא ינאי הוא יוחנן' ,או שמא ‘ינאי לחוד ויוחנן לחוד'
(בבלי ,ברכות כט ע"א).
המסורת בהקשרה אצל יוספוס
הסיפור על יידוי האתרוגים משולב בתוך תולדותיו של אלכסנדר ינאי בקדמוניות היהודים .רצף זה
מסופר ביתר קיצור גם במלחמת היהודים ,אך שם נעדרות ממנו כמה מהחטיבות המצויות בקדמוניות,
ובהן גם סיפורנו .להלן טבלה משווה של החטיבה הרלוונטית בשני החיבורים.
ראו הערך אגריפס/ינאי וקרבנות הנזירים. 25
הערך משפט הורדוס/ינאי. 2 6
27
שני הסכוליה למגילת תענית ,כ"ח בטבת .אותו מעשה מובא בשני הסכוליה ,וגיבורו בשניהם הוא שמעון בן שטח ,אבל 28
ינאי ואישתו נזכרים בפירוש רק בסכוליון א. 2 9
הערך הקרע עם הפרושים.
3 0
בבלי ,סוטה מז ע"א; סנהדרין קז ע"ב .על מעשה זה ,שמשולבת בו באופן אנכרוניסטי דמותו של ישו הנוצרי ,ראו שפר ,ישו 3 1
בתלמוד ,עמ' .40-34למקבילה של מעשה זה בירושלמי ,שאינה מזכירה את ינאי ,ראו אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית, 32
עמ' .141-138 3 3
ראו הערכים הקרע עם הפרושים; צוואת ינאי; משפט הורדוס/ינאי; מזימתו ומותו של הורדוס/ינאי; אגריפס/ינאי וקרבנות
הנזירים.
לאזכורים עקיפים של ינאי ראו המעשה ב'בת גדיל כלילי דינאי מלכא' (=בת קולע הזרים של ינאי המלך) ,בבלי ,בבא
בתרא קלג ע"ב ,ו'בי ינאי מלכא' ,עבודה זרה נ ע"א.
לרשימה זו מצטרפת לכאורה המסורת על ינאי שכרת את ידיו של כוהן גדול ושמו יששכר איש כפר ברקאי ,שכן הלה
ענה תשובה שלא הייתה לרצון מלפניו ומלפני אישתו (כריתות כח ע"ב ,וראו הערך שחיתות הכוהנים הגדולים) .ואולם
טל אילן הראתה ששמו של ינאי בסיפור זה הוא תוספת מאוחרת שאינה מעיקר הנוסח (ראו הנספח לערך הקרע עם
הפרושים).
על מקבילה של מסורת זו בירושלמי ,בלא שם ינאי ,והשערה באשר לצמיחתה ,ראו אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית,
עמ' .166-165לטיבן ולמקורן של מסורות אלה ראו שחר ,הר המלך.
297
