Page 310 - josephus volume one
P. 310
םיגורתאב םגרנש ןהוכה/יאני
נלקחה ממקור הלניסטי -ככל הנראה סטראבון -ונתחבה לכאן .שני מאפיינים סגנוניים מובהקים
של תחיבות ממקור משני אכן מאפיינים אותה :היא פותחת בלשון' :באותו זמן בערך' ( )365ומסיימת
בהפניה אל ספר ג של קדמוניות' :כפי שסופר במקום אחר' (( .)371ג) ההבדל השלישי הוא הנוגע
לענייננו .במלח' א 89-88מתאר יוספוס התקוממות של היהודים נגד ינאי בחג ,ואת דיכויה בעזרת חיל
שכירים .כפי שהעיר יהושע אפרון ,ההערה העוינת כלפי היהודים ' -הרי מרי פורץ אצלם לרוב בימי חג
ומועד' (שם - )88מלמדת על מקור חוץ־יהודי של קטע זה ,קרוב לוודאי ניקולאוס מדמשק ,שהיה
המקור העיקרי של יוספוס לסיפור תולדותיה של מלכות החשמונאים .ואולם במקבילה בקדמוניות
(יג )374-372נמחקה הערה זו ,ואל תיאור ההתקוממות בחג נסמך הסיפור בדבר יידוי האתרוגים בינאי
בקרבו אל המזבח ,וכן העלבון בדבר ייחוסו .להלן המבנה של יחידה זו בקדמוניות:
א .התקוממות נגד ינאי בחג
ב .יידוי האתרוגים
ג .עלבון בדבר ייחוסו של ינאי ופקפוק בכהונתו
ד .ינאי הורג ששת אלפים איש
ה .ינאי מקים גדר עץ במקדש
ו .ינאי מחזיק חיל שכירים
ניכר היטב שחוליות הסיפור מדלגות בין התרחשויות מדיניות־צבאיות -התקוממות ,דיכויה והקמת
צבא שכירים (א ,ד ,ו) -לבין אנקדוטות מקדשיות ,פנים־יהודיות -הקרבה במקדש ,יידוי אתרוגים,
ערעור על הכהונה ,בניית גדר במקדש (ב ,ג ,ה) .רק לחוליות ה'צבאיות' יש מקבילה בתיאור המוקדם יותר
של מלחמת היהודים .יעל פיש העירה ,כי במלחמת היהודים חיל השכירים הוא שדיכא את ההתקוממות,
ואילו בקדמוניות נזכר צבא זה במנותק ובמעורפל ,בלא שמיוחסת לו מעורבות כלשהי בהתקוממות
המתוארת לעיל או בפעולה אחרת.
מכל זה עולה ,שבקדמוניות שילב יוספוס אל תוך הנרטיב ששאב מניקולאוס את היחידות
ה'מקדשיות' מתוך מקור פנים־יהודי .הצירוף המלאכותי של התקוממות שאירעה בחג (שתוארה במלח'
א 88באמצעות הפועל ἐπανίστημιוהשם ,στάσιςהשוו קדמ' יג )372עם האירוע המקדשי המגוחך
במקצת של יידוי אתרוגים -התוספת ה'יהודית' בקדמוניות -הפכה את ההתקוממות מאירוע אלים
לאנקדוטה משעשעת והותירה את התערבותו של חיל השכירים מיותרת ואת הריגתם של ששת אלפים
יהודים בלתי מובנת .לכן נאלץ יוספוס בקדמוניות לנתק את חיל השכירים מסיפור ההתקוממות
ולתארו בנפרד ,ואילו אל הריגת היהודים נאלץ להקדים את ההסבר הלא משכנע שינאי 'נתכעס'
על מנהג היהודים בנטילת לולבים ואתרוגים בסוכות ראו קדמ' ג .245על הפניות שאינן מתממשות כסימן תחיבה 3 6
ראו שוורץ ,באותו הזמן ,עמ' ,250-249והפניה לספרות קודמת ,שם ,בהערה .30על היקרויות התופעה בספר זה ועל
3 7
האפשרות שגם הפניות ממומשות מציינות לעתים תחיבה עיינו במבוא ד ,8ושם בהערה .94 3 8
אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' .145-144 39
40
שטרן ,מחקרים .464–445 ,ראו גם חורגין ,מחקרים ,עמ' .182-180
על השלכות הלכתיות של תיאור זה לעניין שימושם של ארבעת המינים ראו רובינשטיין ,סוכות ,עמ' .82
הלוי ,דורות הראשונים ,א/ג ,עמ' ,481שיער שגרסת קדמוניות היא הנכונה ,והעם לא מרד כלל אלא התקומם באופן
ספונטני ובלתי מזיק למראה מעשיו הפרובוקטיביים של ינאי במקדש ,וגרסת יוספוס במלחמת ,הכתובה מנקודת מבט
צדוקית עוינת ,מעלילה על העם מרד שלא היה ולא נברא כדי להצדיק את אכזריותו של ינאי לאחר מכן.
299
