Page 314 - josephus volume one
P. 314
םיגורתאב םגרנש ןהוכה/יאני
יוספוס ,וצירוף המסורות הנבדלות הוא שיצר את הרושם של מחלוקת חמורה ועקרונית .ואולם לי
נראה ,שהאופי החוץ־מקראי ,המיתי והעממי המובהק של ניסוך המים ,בצד ה'פומפי' (=פומבי) שעשו
לו חכמים ,בתוספת עדותם של המקורות שנמנו לעיל ,מטים להניח שההנחה הפרשנית־המחקרית
הרווחת בדבר מחלוקת על עצם הניסוך אכן נכונה ,ואין צורך להוסיף כאן השערות בדבר מחלוקות על
פרטי הלכה שלא נזכרו בשום מקור מוכר .
הירושלמי רומז אל המעשה שלנו אף שאינו מצטט אותו במפורש' :אית דבעי מימר .היא דפרה
היא דסוכה היא דיום הכיפורים' .לפי מאמר זה ,כוהן גדול אחד הוא שנהג כשיטת הצדוקים/ביתוסים
בשלושה מקרים שונים המתוארים בתוספתא שלנו בנפרד .האחד הוא המעשה דידן ,ב'ביתסי אחד
שניסך על רגליו ורגמוהו באתרוגים' .המקרה השני מסופר בתוספתא ,כפורים א ,ח ,שם נזכר 'ביתסי
אחד' שהקטיר את הקטורת ביום הכיפורים מבחוץ ,לפני שנכנס אל קודש הקודשים ,בניגוד לשיטת
חכמים שיש להקטיר בפנים .על פי התוספתא' ,לא שהא שלשה ימים עד שנתנוהו בקברו' .המקרה
השלישי מסופר בתוספתא ,פרה ג ,ח' ,מעשה בצדוקי אחד' שהקפיד לשרוף את הפרה האדומה כשהוא
מעורב שמש ,בניגוד לשיטת החכמים שדי בטבול יום ,ורבן יוחנן בן זכאי צרם לו באוזנו .גם שם נענש
הכוהן במהרה' :לא שהה שלשה ימים עד שנתנוהו בקבר' .
הירושלמי ,שם ,ממשיך ומביא את שיטתו החלוקה של ר' סימון' :ר' סימון לא אמ' כן .אלא או דפרה
ודסוכה חד ודכיפורים חד .או דפרה ודכיפורים חד ודסוכה חד' .לפי תפיסתו של ר' סימון ,הכוהן של יום
הכיפורים מת מיד ,וכך אף אירע לכוהן של סוכות .לפיכך לא ייתכן שהמדובר באותו כוהן ששירת מיום
הכיפורים עד חג הסוכות ,שהרי הלה מת ביום הכיפורים ,וכן לא ייתכן שהמדובר באותו כוהן ששירת
מסוכות עד יום הכיפורים בשנה שאחרי כן ,שהרי מת בסוכות .בשונה ,הכנתה של הפרה האדומה אינה
תלויה בתאריך ,ולכן עשוי היה כוהן אחד להכינה ימים אחדים לפני שמת ביום הכיפורים (שהרי לפי
המעשה בפרה גם כוהן זה מת בתוך 'שלושה ימים' ,ביטוי שמשמעו ,לדברי ליברמן ,ימים מועטים ),
או ימים אחדים לפני שמת בסוכות .הירושלמי תולה את המחלוקת בזיהוי הכוהן בגרסת הברייתא כפי
שהיא מובאת בסוגיה זו .לפי גרסה אחת 'לא באו ימים קלים עד שמת' ,כלומר מותו של הכוהן של
יום הכיפורים התאחר בכמה ימים ,ולפיכך אפשר שהוא הוא הכוהן שמת בסוכות .לפי הגרסה האחרת
המוצעת בברייתא לעיל ,מת הכוהן מיד בצאתו מקודש הקודשים ביום הכיפורים .גרסה זו מחייבת
את שיטתו של ר' סימון לחלק בין הכוהן של מעשה הקטורת ביום הכיפורים לבין הכוהן של ניסוך
המים בסוכות .מכל מקום ,נראה שהזיהוי שיוצר הירושלמי בין שלושת המעשים הוא פעולה דרשנית
רובינשטיין ,סוכות ,עמ' ,121הערה ;67הנ"ל ,הצדוקים וניסוך המים. 6 3
ירושלמי ,סוכה ד ,ו [נד ע"ג] ,עמ' .651ראו זוסמן ,חקר תולדות ההלכה ,עמ' ,67הערה .220 64
ראו גם קנוהל ,שינויים בכהונה ,עמ' ;217-216ובנוביץ ,סוכה ,עמ' ,441שסבר שלדעת הצדוקים מדובר היה 'בחילול 6 5
הקודש באמצעות נסך זר ...שיש בו מאפיינים המזכירים עבודה זרה' .על היחס בין מסורת חז"ל לסיפור אצל יוספוס ראו
66
להלן.
ירושלמי ,יומא א ,ה (לט ע"א) ,עמ' .565ראו גם סוכה ד ,ח (נד ע"ד) ,עמ' ,652שם נעתק הדיון אך לא הברייתא של יום 6 7
68
הכיפורים. 6 9
תוספתא ,מהדורת ליברמן ,מועד ,עמ' .223-222ראו ירושלמי ,יומא שם ,ובבלי ,יומא יט ע"ב.
תוספתא ,מהדורת צוקרמנדל ,עמ' .632ראו הדיון בערך שחיתות הכוהנים הגדולים.
ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ד ,עמ' .731
303
