Page 318 - josephus volume one
P. 318
םיגורתאב םגרנש ןהוכה/יאני
לא קשה כאמור לחלץ מהרצאתו של יוספוס בקדמוניות את היסודות ה'יהודיים' ,ששולבו לסירוגין
אל תוך רצף התשתית המוכר גם ממלחמת היהודים .יסודות אלה הם :הרגימה באתרוגים; הדיבה בדבר
ייחוסו של ינאי; בניית גדר העץ במקדש בעקבות הרגימה .לעיל הראינו שדיבת הייחוס נובעת ממקור
נבדל .מכאן עולה שהמקור היהודי הקדום שציטט יוספוס סיפר על רגימתו של ינאי באתרוגים ועל בניית
הגדר במקדש בעקבותיה .לשון אחר ,זהו למעשה סיפור אטיולוגי על הנסיבות שגרמו לינאי המלך להקים
גדר עץ במקדש ,והקמת הגדר היא עיקרו של הסיפור .סיפור כזה אינו קיים בספרות חז"ל .לעומת זאת,
גרסת התוספתא/ברייתא לסיפור היא גרסה בלתי תלויה ,המדגישה את פגימת קרנו של המזבח ואת
תיקונו הזמני בגוש מלח .גם זו מסורת שעניינה בתולדות המקדש ובהלכות מקדש ,אבל מכיוון אחר.
המסקנה היא ,שבניגוד למקרים אחרים הנבחנים בספר זה ,כגון מסורת יוחנן ובת הקול ,או נס הגשם
בימי הורדוס ,אין המדובר כאן במקור ספרותי אחד המצוטט בשני הקורפוסים ,כי אם בשתי מסורות
שמוקדן בהתרחשויות מקדשיות נבדלות :הקמת הגדר ותיקון המזבח.
אפשר שבמקורה הרחוק התייחסה מסורת חז"ל לינאי ,ומקורה האבוד סיפר את סיפור הרגימה על
המלך החשמונאי ,בדומה ליוספוס .אפשר גם להפך ,שבמקורה הרחוק התייחסה המסורת של יוספוס,
המזכירה את ינאי ,לכוהן צדוקי אנונימי .מכל מקום ,בצורתן העכשווית של המסורות ,לא סיפור
המחלוקת על הניסוך הוא המקור הספרותי שעמד לפני יוספוס ,ולא סיפורו של ינאי הנרגם באתרוגים
הוא שעמד לפני חז"ל -וגדר העץ וקרן המזבח יוכיחו .לפנינו שתי מסורות קדומות שנשתלשלו בנפרד
אל יוספוס ואל חז"ל .אפשר שיש ביניהן קשר גנרי רחוק כלשהו ,אבל אין ביסודם של שני ההקשרים
טקסט אחד ,וגם אין הם בגדר מקור ועיבודו.
307