Page 317 - josephus volume one
P. 317
נעם ורד
עתיקה אכן קשרה את ההתקוממות נגד ינאי במחלוקת הלכתית ,ויסודות נבדלים של מסורת זו שרדו,
במקרה או בכוונה תחילה ,אצל יוספוס מזה ואצל חז"ל מזה .חוקרים טענו שהעדר שמו של ינאי
מהמשנה ומהתוספתא כאן ,אף שחז"ל הכירו היטב את ינאי ,מלמד שנמחק במכוון או שהמסורת
מעיקרה לא הזכירה אותו .כנגד השקפה זו יש לומר ,שמן הראוי להבחין בין שכבותיה של ספרות חז"ל.
אין מקום לחפש סיבות מיוחדות להעדר שמו של ינאי ממשנתנו ,שהרי מלך זה אינו נזכר בשישה סדרי
משנה כלל .גדולה מזו ,כפי שהעירה יעל פיש ,אין זכר לינאי בספרות התנאית כולה חוץ מאזכור מסופק
אחד ,בשרידי המדרש התנאי ספרי זוטא לדברים ,כפי שהשתמרו בפירוש קראי לתורה .אכן ,עובדה
שלא הודגשה דיה במחקר היא ,שכל מסורות ינאי המוכרות בספרות חז"ל מתרכזות בספרות האמוראים,
בעיקר בבבלי ובסכוליון ,ומסורת אחת בלבד גם בירושלמי ובמדרש האגדה .על כן אין משמעות
מיוחדת לאי־ציון שמו של המלך במשנה או בתוספתא בסיפור דידן .לעומת זה ,העובדה ששמו לא
נשתרבב אל הגרסה הבבלית של הסיפור עשויה להוכיח שבעלי הסוגיה לא הכירו את סיפורו של יוספוס.
הגישה השלישית מוטעית בעיני ,אבל בהיותה המתוחכמת והמעודכנת בין השלוש היא צריכה,
לטעמי ,עיון ודיון .כנגד הסברה המזהה בגרסת יוספוס מקור ובגרסת חז"ל עיבוד מניפולטיבי יש להזכיר
שתי עובדות:
א .כפי שהראה אלברט באומגרטן ,הגילויים של קומראן הוכיחו שמסורות חז"ל על מחלוקת הכתות
משמרות במקרים רבים זיכרונות אמינים ומוצקים של הווי הבית השני .ראיה נוספת לקיומה של
מחלוקת היסטורית משמעותית בעניין ניסוך המים בסוכות היא הפומביות הרבה של טקס זה ,כפי
שכבר העירו האמוראים -התהלוכה ,התקיעות ,שמחת בית השואבה וקיומו של הניסוך בשבת,
שכולם מאפיינים מובהקים למנהגים שנויים במחלוקת כתתית שנעשה להם 'פומבי' .לפיכך יש להיזהר
מלאפיין בהינף קולמוס את המחלוקת על ניסוך המים כעיבוד ספרותי־פוליטי מאוחר של מקור מנותק.
למסורת זו יש קיום משל עצמה.
ב .ההנחה האינטואיטיבית של רבים מהחוקרים היא ,שיש לחפש את העובדה ה'מקורית' בהקשר הקדום
וה'היסטורי' של יוספוס ,ואילו במקורות חז"ל ,בהיותם מאוחרים יותר ,מוטים יותר וא־היסטוריים
באופיים ,תימצא האגדה המעובדת .בספר זה מתגלה שוב ושוב שאין זו הנחת יסוד נכונה .במקרים
רבים ניכר בעליל שגם אצל יוספוס מדובר במקור 'זר' לרצף שלו ,שמקורו במאגר מסורות פנים־יהודי,
ואשר נתחב אל תוך הרצאתו באופן משני ומלאכותי .מכאן שלא פיסת היסטוריה 'יוספית' כאן ,כי אם
אגדה יהודית ,שאת צורתה המקורית יש לחפש באוצר מסורות יהודי עלום שקדם ליוספוס כשם שקדם
לספרות חז"ל .גם במקרה שלנו ראינו בעליל שמסורת האתרוגים היא מסורת פנים־יהודית ששילב
יוספוס באופן משני אל תוך הנרטיב שלו .על כן אין להניח אוטומטית שחז"ל נטלו את המסורת 'של
יוספוס' ועיבדו אותה .יוספוס הוא שנטל אגדה יהודית ושילב אותה ברצף שלו .מה שנותר עכשיו לבדוק
הוא מה טיבה ומה צורתה המקורית של מסורת זו.
ראו הערך משפט הורדוס/ינאי. 81
ראו הערך אגריפס/ינאי וקרבנות הנזירים. 82
באומגרטן ,ספרות חז"ל כמקור להיסטוריה .כך למשל המחלוקת בעניין הפרה האדומה (פרה ג ,ז ועוד) ,הנתפסת 83
בירושלמי כמחלוקת תאומה לזו שלנו ,התגלתה ,כידוע ,עם פרסום ממ"ת (ממ"ת ב ,13 ,עמ' )48כמחלוקת היסטורית
84
חיה ,ואכמ"ל.
ראו לעיל ,הערה .64
306
