Page 391 - josephus volume one
P. 391

‫ןליא לט‬

‫לארעא א וט דלא אישתייר מיניהו אלא ההיא ינוקת' והיא קא נפלה ומתה פ מ ‪ 9‬בדבש שבע שנים] שבע שנים בדבש א בדובשא‬
‫שבע שנין פ מ ‪ ]11-12‬סדרם של שני ה'מאן דאמר' הפוך וט ‪ 11‬מאן דאמ' בא עליה‪ ,‬ליתוביה ליצריה] אמרי לה לא בא‬
‫עליה האי דטמנה כי היכי דנכבשיה ליצריה א ‪ 12‬דלימרו] דלימדו א וט דניפוק קלא פ דליפוק לי' קל' מ ‪ 14‬דיילי] דאואלי א‬
‫דיאלי פ מ וט ‪ 15‬יומא חד] איכרך אזל ג עבד' בישא] עובדא בישא מאי קא עביד פ עבד' ביש' מאי קעבי' מ מאי קעביד עבדא‬
‫בישא וט עבדא בישא דקטיל מרו?א?תיה ג ‪ 17‬עבדא] הדיוט א לאו מלך הוא פ מ מלך הדיוט הוא וט ‪ 21‬מעשה עמך] מעשה‬
‫עמך והא לאו עושה מעשה עמך הוא וט ‪ 22‬דלמא אזל?י?] איגלי א דיל' איכ' איניש אחרינא דשמע מ‌[י]‌לתא ואזיל ומודע ליה פ מ‬
‫‪ 23‬השתא מיה' ליכא איניש] השתא אנא ואת יתיבנא מ וט גבן] גבן דאזיל ואמ' פ ‪ 24‬הוה עבידנא הכי] קטלינ' לכו מ קטלינהו‬
‫וט השתא מאי תקנתי' דההוא גבר] א"ל מה תיהוי עליה דההוא גברא וט ‪ 27‬רבנן] חסר פ ‪ 28‬הכי אמ' ליה‪ :‬הוא כיבה] הוא‬
‫כיבה עינו יעסוק בעינו של עולם הוא כיבה א הכי אמ' ליה אותו האיש סימא ו ‪ 29‬ממלכותא] ממלכותא דרומי פ מ ממלכות רומי‬
‫וט ‪ 30‬אמ' לי'‪ :‬שדר] חסר מ שליחא] חסר מ וט ליזיל שתא‪ ,‬וליעכב שתא‪ ,‬וליהדר שתא] ליהוי בארחא שתא ומתאחר התם‬
‫שתא עד דהדר ואתי הויא שתא א ואזיל שתא ומתאחר שתא והדר שתא ו וט ‪ 31‬עבד הכי] חסר פ מ ו ‪ 32‬כי אתא] חסר א פ מ‬
‫וט עבדא בישא] בישא עבדא א עבד בישא מ עבדת בישא פ את לא רכה ולא בר רכה] את לא רבא ולא בר רבא א לא ריכא ולא‬
‫בר ריכא את וט קלניא] קלינא פ ‪ 33‬מאי רכה] מנא לן דהאי רבא לישנא דמלכותא א פ מ ממאי דהאי ריכא לישנא דמלכות'‬

                                                                                                ‫הוא וט ‪ 35‬באבני] אמ' רבא באבני א‬

                                                                           ‫הרקע ההיסטורי‬

‫הורדוס הומלך על יהודה ברומא בשנת ‪ 40‬לפה"ס בידי הטריומווירים מרקוס אנטוניוס ואוקטביינוס‪.‬‬
‫באותה שנה חזר לארץ־ישראל בראש צבא כדי לגרש את הפרתים‪ ,‬שכן אלה ניצלו את התוהו ובוהו‬
‫ברומא בעקבות רצח יוליוס קיסר ומלחמת האזרחים שפרצה אחריו‪ ,‬כבשו את ארץ־ישראל והמליכו‬
‫בה מלך חשמונאי (אנטיגונוס)‪ .‬בשנת ‪ 37‬לפה"ס שם הורדוס מצור על ירושלים (מלח' א ‪ ;342‬קדמ' יד‬
‫‪ .)465‬במהלך המצור מצא פנאי לשאת לאישה את מרים החשמונאית‪ ,‬נכדתם המשותפת של הורקנוס‬
‫השני ושל אריסטובולוס השני‪   ,‬שהיה מאורס לה כבר זמן רב לפני כן (מלח' א ‪ ;344‬קדמ' יד ‪.)467‬‬
‫לאחר מכן כבש את ירושלים ומסר לידי הרומאים את מתתיהו אנטיגונוס‪ ,‬המלך החשמונאי האחרון‪,‬‬
‫והם הוציאוהו להורג‪ .‬הורדוס היה נשוי למרים החשמונאית עשר שנים‪ ,‬ובמהלכן ילדה לו חמישה ילדים‪,‬‬
‫ובסופן‪ ,‬בנסיבות מסובכות‪ ,‬הוציא אותה להורג (מלח' א ‪ ;443–438‬קדמ' טו ‪ .)231–229‬לשאלות‪ ,‬האם‬
‫עשה זאת בגלל שנאשמה בניאוף‪ ,‬כפי שעולה ממלחמת היהודים‪ ,‬או משום שהואשמה בניסיון לרצוח‬
‫את המלך‪ ,‬כפי שעולה מקדמוניות‪ ,‬האם הוצאה להורג לאחר ביקורו של הורדוס אצל אנטוניוס (כפי‬
‫שעולה ממלחמת)‪ ,‬או אצל אוקטביינוס לאחר ניצחונו באקטיום (כפי שעולה מקדמוניות)‪ ,‬אין תשובות‬
‫חד־משמעיות‪   .‬במהלך השנים שהובילו להוצאתה להורג של מרים איבד את חייו בנסיבות חשודות‬
‫אחיה‪ ,‬יונתן אריסטובולוס (מלח' א' ‪ ;437‬קדמ' טו ‪ ,)56–54‬וסבה הורקנוס השני הוצא להורג בעוון‬
‫בגידה (מלח' א' ‪ ;434–433‬קדמ' טו ‪ .)175–165‬לאחר מות מרים הוצאה להורג אימּה אלכסנדרה (קדמ'‬
‫טו ‪ .)251–247‬בהמשך הוציא הורדוס להורג עוד כמה אנשים (את המספר המדויק אין יוספוס מציין)‬
‫הנקראים 'בני בבא' (או 'סבא' וראו בהמשך)‪ ,‬שהיו אולי קרוביו של הורקנוס (קדמ' טו ‪ .)266–260‬עוד‬
‫יצוין שהורדוס הוציא להורג אף את שני בניו שלו ממרים‪ ,‬אם כי מאורע זה התרחש עשרים שנה לאחר‬

                                            ‫מות אימם‪ ,‬בשנת ‪ 7‬לפה"ס (מלח' א ‪ ;556‬קדמ' טז ‪.)394–392‬‬

             ‫וראו עליהם עוד בערך מלחמת האחים החשמונאים‪.‬‬     ‫‪	4‬‬
‫על פרשה סבוכה זו ראו עוד אילן‪ ,‬שילובן של נשים‪ ,‬עמ' ‪.125–85‬‬  ‫	‪5‬‬

                                                                                                                                  ‫‪380‬‬
   386   387   388   389   390   391   392   393   394   395   396